האם בישראל יש שוויון הזדמנויות? להלן תוצאות מחקר של האוצר

רמת הניעות הבין דורית בשכר בישראל גבוהה. אבל באוצר מזהירים כי היא בדרכה מטה - ואלו הסיבות
שקלים, צילום: Getty images Israel
אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר פרסם היום מחקר שמדד את המוביליות החברתית בישראל, כלומר את הקשר בין מצבם הכלכלי של ההורים לזה של ילדיהם בהגיעם לבגרות. בשורה התחתונה, מדובר במחקר שבוחן את מידת שיוויון ההזדמנויות בישראל, אל מול מדינות מערביות אחרות. לטובת העניין, באוצר השוו את נתוני השכר של כל ילידי 1975-85 בשנים 2011-14, ביחס לשכר המצרפי של הוריהם בעת שהיו בני 20 ו-24. כלומר, נבדק הקשר בין שכר הילדים סביב גיל 34 לשכר של הוריהם סביב גיל 50.
לפי הממצאים של האוצר, רמת המוביליות (ניעות) הבין דורית בישראל גבוהה מאוד בהשוואה בינלאומית. כך למשל, המוביליות בישראל גבוהה מזו שנמדדה בארה"ב, איטליה, צרפת, שוויץ, ספרד, יפן ועוד.. עם זאת, לפני שפותחים את השמפניות ומספידים את מדד ג'יני, חשוב לציין כי הדבר לא מצביע על שוויון ההזדמנויות בישראל.
ובאוצר מסבירים: "בכדי להסיק כי שוויון ההזדמנויות בישראל אכן גבוה, יש לחקור את המנגנונים הסיבתיים העומדים בבסיס תוצאת המחקר. כלומר, ייתכן שהסיבה לתוצאה היא אחוז גבוה של מהגרים, כאשר באופן כללי לילדי מהגרים קל יותר להשתלב בשוק העבודה (פחות פערי שפה וכו'). אם עובדה זו מסבירה את הפער ברמת המוביליות הבין דורית הנאמדת, ייתכן כי הרמה הגבוהה היא זמנית".
בנוסף, לפי האוצר, המוביליות הגבוהה בישראל אינה משתקפת ברמות ההכנסה הגבוהות ביותר. נתון זה מתיישב עם העובדה שפער השכר בישראל בין העשירון העליון לעשירון התחתון גבוה יחסית, שכן קשה יותר לטפס בסולם כאשר שלביו רחוקים מאוד זה מזה. מהשוואת קבוצות האוכלוסייה בישראל בולטת המוביליות הנמוכה יחסית של הערבים והחרדים, כאשר לעובדה זו עשויה להיות השפעה על מידת המוביליות בעתיד. באוצר מזהירים כי המוביליות החברתית בישראל עשויה לרדת בעשורים הקרובים בשל עליית משקל הערבים והחרדים באוכלוסייה.
הממצאים בהרחבה
הראשון: רמת המוביליות הבין דורית בשכר בישראל גבוהה. בישראל, כמו בכל העולם, קיים קשר חיובי בין שכר ההורים לשכר הילדים. אולם, בהשוואה בינלאומית הקשר בישראל חלש יחסית. דהיינו, בישראל רמת ההכנסה של ההורים מנבאת בצורה פחותה מה עשויה להיות רמת ההכנסה של ילדיהם. הממצא לפיו רמת המוביליות הבין דורית בשכר בישראל גבוהה מציב את ישראל כתצפית חריגה, שכן בדרך כלל נמצא קשר שלילי בין אי השוויון במדינה למידת המוביליות הבין דורית באותה מדינה. כך, אי השוויון בהכנסות משקי הבית בישראל גבוה, אך למרות זאת המוביליות הבין דורית גבוהה גם כן. כלומר, בישראל, בה אי השוויון יחסית גבוה, היינו מצפים למצוא שהשכר של ההורים דווקא יינבא בצורה גבוהה יותר את השכר של ילדיהן בבגרותם. אחד ההסברים שסיפקו באוצר לאמדן זה הוא כי מדינת ישראל נחשבת מדינת הגירה.

הממצא השני: הסיכוי של אלה שהוריהם ממעמד נמוך לעלות עד מעלה הסולם פחות מרשים. אמנם הסיכוי שילדים להורים עם שכר נמוך (מהחמישון התחתון) להישאר בשכר נמוך (חמישון תחתון) עומד על 27.7% 'בלבד', במקביל, גם הסיכוי שילדים להורים בעלי הכנסה גבוהה יחסית ירדו בסולם החברתי-כלכלי קטן ביחס לדנמרק וקנדה למשל. דהיינו, בעוד המוביליות בישראל גבוהה באופן כללי, עדיין קיים קיבעון מסוים בקצה העליון של הפלגות ההכנסות. נתון זה מתיישב עם העובדה שפערי השכר בישראל בין העשירון העליון לחציון ולעשירון התחתון גבוהים יחסית, הרי קשה יותר לטפס בסולם כאשר שלביו רחוקים מאוד זה מזה.

הממצא השלישי: לילדים ערבים וחרדים ששכר הוריהם נמוך יחסית, סיכוי נמוך יותר לעלות בסולם החברתי-כלכלי. באוצר כותבים, כי "בחלוקה לקבוצות אוכלוסייה שונות (ערבים, חרדים, יוצאי ברה"מ לשעבר, יוצאי אתיופיה, יוצאי אסיה/אפריקה, יוצאי אירופה/אמריקה ומי ששני הוריו נולדו בישראל ("ותיקים"), הפערים בין הקבוצות בדור הילדים קטנים משמעותית מאשר בדור ההורים (יוצאי דופן הם החרדים, אשר בקרבם מצבו היחסי של דור הילדים הורע).

בתוך כך, בולטת במיוחד העלייה החדה של יוצאי אתיופיה: בעוד שבממוצע בדור ההורים הכנסת קבוצת אוכלוסייה זו עמדה על האחוזון ה-22 בהתפלגות השכר הכללית, בדור הילדים ההכנסה הממוצעת של קבוצה זו עלתה לאחוזון ה-42. עם זאת, באוצר מסבירים כי הדבר היה צפוי במידה רבה, שכן, לקבוצות המגיעות מנקודת פתיחה חזקה יש הסתברות גבוהה יותר לרדת בסולם ההכנסות מאשר לעלות בו, ולהפך, בין השאר מכיוון שלסולם הכלכלי גבולות חסומים (ילדיו של מי שנמצא באחוזון העליון אינם יכולים לעלות בדירוג היחסי אלא רק אולי לרדת, ולהפך). לכן, באוצר מציעים לבחון את ההבדלים בין קבוצות האוכלוסייה בעזרת השינוי במיקום על התפלגות השכר, תוך התחשבות בנקודת הפתיחה של כל קבוצה.
"רצוי לבחון את השיפור במעמד אוכלוסיית יוצאי אתיופיה ביחס לקבוצת השוואה המאופיינת באותה רמת הכנסה בדור ההורים", כתבו באוצר. במילים אחרות, לבחון לאיזה אחוזון הגיעו ילדים מהקבוצות השונות שהכנסת הוריהם נמצאה באחוזון נתון. בחינה זו מעלה כי בעוד שילד להורים יוצאי אתיופיה מרמת הכנסה נתונה יעלה בממוצע 20 אחוזונים; ילד ליוצאי מדינות אסיה /אפריקה, מאותה רמת הכנסה, יעלה כ-24 אחוזונים בממוצע; ילד להורים ילידי ברה"מ לשעבר, מאותה רמת הכנסה, צפוי לעלות 26 אחוזונים; ילד ערבי, מאותה רמת הכנסה, צפוי לעלות 17 אחוזונים; וילד חרדי מאותה רמת הכנסה צפוי לעלות 10 אחוזונים בלבד. כלומר, ילדים ערבים, חרדים ויוצאי אתיופיה מתקדמים באופן יחסי ובממוצע בקצב איטי יותר מאשר ילדי יוצאי ברה"מ, אירופה/אמריקה, אסיה/אפריקה וקבוצת הוותיקים".
תגובות לכתבה(2):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    רואים מהמחקר שכל המגזרים שואפים להגיע לממוצע הכללי
    אלי 21/05/2017 10:33
    הגב לתגובה זו
    0 0
    וזה נתון שאומר ששיוויון ההזדמנויות משתפר (להוציא חרדים). יכלו בקלות לסנן את העולים החדשים מהמחקר ולקבל נתון ניעות אמיתי, אולי עשו זאת ולא פרסמו.
    סגור
  • 1.
    איך יכול להיות שיויון היזדמנויות
    דב 16/05/2017 15:04
    הגב לתגובה זו
    0 1
    אים קו ההתחלה אינו שוה במינהל מקרקעי ישראל לא נימכרים יחידות אלה מיתחמיםהלואות בבנקים ניתנים רק לטיקונים כמובן שאני מדבר על סכומים גדוליםאז איפה יש שיויון
    סגור