ברוכים הבאים לאתר החדש של
רצינו להראות לכם מה חדש
להמשך הדרכה מעבר לאתר
תוכלו להירשם לאתר, לנהלאזור אישי
ולהגדיר ניירות למעקב
להמשך הדרכה מעבר לאתר
ריכזנו את כל המדורים בתחום
שוק ההוןבמקום אחד
להמשך הדרכה מעבר לאתר
ריכזנו עבורכם את כל הנתונים
להמשך הדרכה מעבר לאתר
כל הנתונים והכתבות
במדורהמטבעות הדיגיטליים
להמשך הדרכה מעבר לאתר
בואו לצפות
בתוכניות החדשות שלנו
להמשך הדרכה מעבר לאתר
נתוני אג“ח
להמשך הדרכה מעבר לאתר
גרפים אינטראקטיביים
להמשך הדרכה מעבר לאתר
תצוגת נתוני מט“ח חדשה
להמשך הדרכה מעבר לאתר
מניות ארביטראז‘
להמשך הדרכה מעבר לאתר
ריכזנו עבורכם את הקרנות
להמשך הדרכה מעבר לאתר
גלישה נעימה
מערכת
להמשך הדרכה מעבר לאתר

6 נקודות שצריך לקחת בחשבון בעידן טראמפ

איל קאופמן, ראש תחום אנליזה בענף המחקר של בנק לאומי מסביר על נקודות המפנה של ארה"ב עם כניסת הנשיא החדש לתפקיד
דונלד טראמפ, צילום: Getty Images Israel
ב-20 בינואר יושבע דונלד טראמפ לנשיא ה-45 של ארה"ב. כניסתו לתפקיד של הנשיא הנבחר עשויה להוות נקודת מפנה בתחומים רבים. טראמפ ואנשי הממשל המיועדים מחזיקים על פי רוב בדעות שונות ואף מנוגדות לאלה של הממשל היוצא. נושאים אלה כוללים מיסוי, עצמאות תאגידית, נושאים סביבתיים ופיקוח נשק. לעומתם, קיימים גם נושאים שלגביהם קיימת הסכמה משני צדי המתרס כמו הצורך בהשקעה מסיבית בתשתיות בארה"ב. להלן מספר הזדמנויות פוטנציאליות בתחום ההשקעות ב-2017 הנובעות מכך.
מיסוי:
ממשל טראמפ, כמו המפלגה הרפובליקנית, מאמין כי יש להוריד את שיעור המס בארה"ב. שיעור מס החברות הפדרלי בארה"ב עומד על כ-35% (למעט עסקים קטנים), תכניתו של טראמפ היא להוריד את שעור המס ל-15%. עם רוב בשני בתי הקונגרס הסבירות ליישום התכנית גבוהה. ירידה כה חדה בשיעור המס תגדיל את רווחי החברות ותביא לעלייה במניותיהן.
על מנת למתן את הפגיעה בהכנסות הממשל ממסים, מבקש טראמפ מצד שני להגדיל את בסיס המס באמצעות "החזרת כסף הביתה". הוא עושה זאת באמצעות מתן הקלות לחברות שמחזיקות מזומן מחוץ לארה"ב, משום שאינן מעוניינות לשלם מסים בארה"ב. חברות כמו גוגל, אפל, פייסבוק וסיסקו מחזיקות מאות מיליוני דולרים מחוץ לארה"ב והערכות על סך המזומן בחו"ל, שמחזיקות החברות האמריקאיות מגיע ל-2.5 טריליון דולר.
הממשל היוצא ניסה למצוא פתרון רגולטורי לבעיה זו, אך ללא הצלחה. במידה והממשל הנכנס יצליח לפתות את החברות להשיב את המזומן הביתה, ישמש כסף זה לתשלום התחייבויות ולהשקעות הוניות אך גם לקניית מניות (BUY BACK) ולדיבידנדים מיוחדים. הסבירות להתממשות תרחיש זה נמוכה עד בינונית.
מיתון הרגולציה:
עודף הרגולציה נחשב בעיני הרפובליקנים לגורם מעכב עסקים. אמנם לא סביר שהממשל הנכנס יצליח לבטל את החוקים שנחקקו בעקבות המשבר ב-2008, דוגמת Dodd Frank לחלוטין, אך בהחלט סביר כי הרוח המנשבת במסדרונות הבית הלבן תהיה פרו-עסקית.
עליית תשואות (ותלילות העקום):
בחירתו של טראמפ ב-8/11 הביאה לעלייה חדה בתשואות איגרות החוב בארה"ב. מרמה של 1.85% לאיגרת ל-10 שנים לרמה של קרוב ל-2.4% בימים אלה. עלייה זו מגלמת ציפייה לעלייה באינפלציה ולצמיחה כלכלית. בעבר התבטא טראמפ נגד מדיניות הפד לשמירה ריבית נמוכה מאוד. עם זאת, סביר כי הפד, שהחל כבר להעלות את הריבית, ישמור על עצמאותו. שילוב של ריבית נמוכה יחסית בטווח הקצר (המושפעת ממדיניות הפד) וריבית גבוהה, ביחס לעבר, בטווח הארוך הופכת את עקום התשואות לתלול. עלייה זו בתלילות העקום מיטיבה עם חברות הפיננסים בכלל ועם הבנקים בפרט. שילוב של מיתון רגולציה יחד עם עקום תלול סביר שיתמכו במניות הבנקים ב-2017.
השקעה בתשתיות:
במסע הבחירות שלו דיבר טראמפ על השקעה של טריליון דולר בתשתיות בארה"ב ב-10 השנים הבאות. לא ברור מהיכן תקציב זה יגיע, במיוחד עם קונגרס רפובליקני שתומך במשמעת תקציבית. עם זאת, לשתי המפלגות ברור כי קיים צורך משמעותי לשדרוג תשתיות הכבישים, בתי הספר, המים, והחשמל. בדו"ח שפורסם ב-2013 על ידי האגודה האמריקאית של מהנדסים אזרחיים (ASCE) הוערך פער המימון, או הדרישה לשיקום והבאת התשתיות לרמה נאותה, על 1.4 טריליון $ בין 2014 ל-2020. כמחצית מההשקעה דרושה במערכת הכבישים המהירים, והמחצית הנותרת מתחלקת בין בתי ספר, תשתיות מים, תשתיות חשמל ותקשורת, ועוד. גיוס סכומים שכאלה ללא השלכות פיסקליות משמעותיות על ארה"ב אינו סביר. אך חלק מהמקורות למימון יכולים להגיע מהסקטור הפרטי ומשוק ההון. החברות שייהנו מתנופת הפיתוח נמצאות לאורך השרשרת מחברות המייצרות חומרי הגלם ועד חברות הביצוע.
קידוחי נפט:
הממשל היוצא כמו הממשל הנכנס תומכים שניהם בעצמאות אנרגטית לארה"ב. ההבדל בין השניים הוא במדיניות איכות הסביבה. ממשל אובמה העדיף לרוב את שיקולי איכות הסביבה על פני שיקולים אחרים. סביר ששיקולים אלה לא יהיו בראש סדר עדיפויות הממשל הנכנס, וזו בלשון המעטה. עלייה באישורי קידוח, ואישור אפשרי של צינור הובלת הנפט מקנדה לטקסס, צינור ה-Keystone XL, אותו פסל ממשל אובמה בסוף 2015, יועיל לתעשיית האנרגיה האמריקאית. בפרט יוטב מצבן של חברות שירותי הקידוח וחברות הובלת הנפט והגז.
פרוטקציוניזם וסחר חוץ:
במהלך מסע הבחירות האשים טראמפ את סין במניפולציית מטבע, ובחודש דצמבר האחרון הזכיר אפשרות להעלות את מכסי המגן על המוצרים המיובאים מסין מרמה של 3% ל-45%. מול מקסיקו ניהל טראמפ חזית לכל אורך מסע הבחירות, בשל הבטחתו לבנות חומה בין ארה"ב למקסיקו, שתמומן על ידי האחרונה. זאת למניעת הסתננות מקסיקנים לארה"ב. לטעמנו, הסיכוי כי הצהרות אלה יתממשו נמוך, אך ייתכן כי המתיחות בין ארה"ב לשותפות הסחר שלה תעלה וכי חברות רב לאומיות ישלמו על כך מחיר.
לסיכום: נאמר כי אנו צופים כי כניסת הממשל החדש תביא בשורה לעסקים, בעיקר הורדת מסים והקלה ברגולציה. עם זאת יש לזכור כי לטראמפ היו התבטאויות לא עקביות בעבר, וייתכן כי ישנה את דעתו לגבי נושאים שונים, וזאת ללא אזהרה מוקדמת. מצד שני, ייתכן כי בתור נשיא בפועל ימתן טראמפ את התבטאויותיו, יפעל בשיקול דעת ויישם רק חלק מהבטחות מסע הבחירות. בכל מקרה 2017 בוודאי תהיה שנה מעניינת.
 
הכותב הוא איל קאופמן, ראש תחום אנליזה בענף המחקר של מערך ייעוץ בהשקעות בבנק לאומי.
תגובות לכתבה(1):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    fnma
    אנונימי 18/01/2017 13:00
    הגב לתגובה זו
    0 0
    הבנק המולאם שווה לממשל 90 מילארד דולר כתוספת להכנסות האוצר
    סגור