נתניהו וכחלון החליטו על הכנת תקציב דו שנתי - ומה יש לבנק ישראל לומר על כך?

מהפגישה בין השניים יצא ראש הממשלה עם ידו על העליונה - ובמידה והתקציב יעבור - יזכה לכהן לפחות עד 2019
בנימין נתניהו משה כחלון, צילום: לע"מ; תמיר ברגיג
לאחר כיפופי הידיים - נתניהו וכחלון הסכימו על הכנת תקציב דו-שנתי: במשרד האוצר אמנם לא התלהבו מהכנת תקציב שכזה, שר האוצר הביע חוסר רצון, אך סייג בכך שהוא 'התחייב לכך בהסמכים הקואליציוניים', ונראה כי רצונו של ראש הממשלה להעביר עד סוף השנה תקציב לשנים 2017-2018 גבר - והוא יזכה לשקט בגזרה הפוליטית, לפחות עד 2019.
בפגישה בין ראש הממשלה ושר האוצר, שהתקיימה היום (א') השתתפו גם נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון, ובכירים אחרים במשרד האוצר.
נציין כי בשל הדאגה ממצב בו התקציב לשנה השניה, 2018, יהיה לא רלוונטי במידה והכנסות המדינה תהיינה שונות מהצפוי, מנסים במערכת הפוליטית להכניס מעין "סייג" לתקציב הדו שנתי, לפיו יוכלו לשנות את התקציב לקראת שנת 2018, למרות שזה יעבור כחוק בכנסת יותר משנה קודם לכן. באופן זה, התקציב אמנם יעבור "מראש"  - אך הממשלה תוכל לבצע בו שינויים. במקרה זה - הדבר מדגיש את היתרונות הפוליטיים בהעברת התקציב ארוך הטווח (מייתר הצבעה גורלית נוספת עבור הקואליציה הצרה).
עוד טרם הפרסום בדבר ההסכמה, הציג בנק ישראל את עמדו לגבי אפשרות של תקציב דו שנתי. לפי ב"י, לא מדובר בסוגיה קרדינלית מההיבט של ניהול המדיניות הכלכלית, אם כי תקציב דו שנתי עלול להקשות על הממשלה להגיב לשינויים לא צפויים בנסיבות. לפי ב"י, "ניתן לצמצם את הסיכונים באמצעות הקצאת רזרבה פנימית גבוהה יותר, יתר גמישות בתוךהתקציב, ושימוש הדוק בנומרטור".
"הדבר החשוב ביותר בעיצוב התקציב", נכתב בהודעה, הוא שהתקציב יתמקד כבר היום באתגרים של הטווח הארוך. חשוב שהתקציב הדו-שנתי יקצה מקורות בהיקף ראוי להשגת יעדי הממשלה ובכלל זה תמיכה במנועי הצמיחה, ובתשתיות פיסיות ושל הון אנושי. ככל שהתקציב הוא לאופק ארוך יותר, כך חשוב יותר שהוא יתמקד בהתמודדות עם האתגרים ארוכי הטווח של המדינה".
בבנק ישראל גם התייחסו לפעם האחרונה בה בחרה הממשלה לפעול בתקציב דו שנתי, ואז הגיעה המדינה לגרעון עצום של כ-40 מיליארד שקל: "אם הממשלה והכנסת יבחרו לאמץ תקציב דו שנתי חשוב מאוד להימנע מהבעיות שראינו בעבר עם תקציב כזה, ובראשן צבירה של התחייבויות תקציביות שלאחר זמן יותר קשה לכנס אותן. ניתן להתגבר על בעיה זו באמצעות שימוש הדוק בנומרטור שהתחיל לפעול ויסייע לוודא שהממשלה תתחייב רק להוצאות לאורך זמן שיש להן מקורות במסגרת המצרפים הפיסקליים שהוגדרו".
בבנק קוראים לממשלה להקצות רזרבות גדולות יותר משאר מבתקציב שנתי, כדי שזה "תאפשר להתמודד באופן יעיל עם צרכים בלתי צפויים להוצאות שיעלו קרוב לוודאי בתקופת יישום התקציב, כפי שאירע בתחילת 2012. בצד ההכנסות, ככל שתתפתח סטייה משמעותית בהכנסות ממיסים ביחס לתחזית, יהיה מקום לבחון גם שינויים בשיעורי המס, במידה ויידרשו".
תגובות לכתבה(4):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 3.
    טוב שכך ורצוי מאוד במדינה שלנו תקציב דו שנתי . (ל"ת)
    רוני 08/05/2016 16:16
    הגב לתגובה זו
    0 3
    סגור
  • 2.
    כחלון מבין שהוא עם נתניהו עד הסוף וזה הצעד הנכון (ל"ת)
    משה ראשל"צ 08/05/2016 15:08
    הגב לתגובה זו
    1 3
    סגור
  • 1.
    אצל נתניהו העלוב הכל הישרדות פוליטית אין כלכלה וטובת עם (ל"ת)
    תום 08/05/2016 14:49
    הגב לתגובה זו
    6 0
    סגור
  • תגובה לתום - אתה פשוט טפש או שכיר יום של השמאל ההזוי (ל"ת)
    משה ראשל"צ 08/05/2016 15:07
    הגב לתגובה זו
    0 8
    סגור