דירוג הרשויות המקומיות והעיריות בישראל - מי במקום הראשון?

דו"ח CofaceBdi שמדרג את היציבות הפיננסית של הרשויות והעיריות שוחרר, ובפעם השלישית ברציפות - נס ציונה הגיעה למקום הראשון. חלק מהרשויות השתפרו וחלק הדרדרו קשות (רמז: ראש העיר של אחת מהן בהרחקה מהעירייה)
שדרה, תל אביב, צילום: Getty images Israel
חברת CofaceBdi הוציאה היום את דו"ח היציבות הפיננסית לרשויות המקומיות ועיריות בישראל לשנת 2016, ומצאה כי בפעם השלישית ברציפות, נס ציונה שמונה כ-44 אלף תושבים (ומחזיקה בדירוג סוציו-אקונומי של 7) הגיעה למקום הראשון. למקום השני הגיעה רמת השרון, המונה כ-4 אלף תושבים יותר מנס ציונה, וביצעה בכך קפיצה של 4 מקומות. במקום השלישי דורגה חולון עם מעל ל-200 אלף תושבים, המחזיקה בדירוג סוציו-אוקונומי של 5.
השלישייה הפותחת בהחלט מאשרת את דבריה של תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת CofaceBdi, לפיהם: "דירוג סוציו-אקונומי גבוה אינו מעיד בהכרח על יציבות פיננסית של עירייה". זאת ניתן לראות גם לפי רעננה והוד השרון, ערים בעלות דירוג סוציו-אקונומי גבוה של 8, שנמצאות במעלה הטבלה, במקומות 21 ו-22.
מעבר לרמת השרון שהגיעה למקום השני הישר מהמקום השישי, ראשון לציון התקדמה לעבר המקום החמישי לאחר שבשנה שעברה הייתה אי שם מאחור במקום ה-21. גם הרצליה שיפרה את מעמדה והגיעה למקום הרביעי, לאחר שבשנה שעברה הייתה במקום העשירי.
את המקום העשירי השנה תופסת העיר אשקלון, וזאת לאחר שבשנה שעברה הייתה קרובה לפסגה כשדורגה במקום החמישי. גם אשדוד הדרדרה השנה והגיעה למקום ה-11 אחרי שבשנה שעברה כמעט נכנסה לשלישיה הפותחת אך התייצבה במקום הרביעי. ניחנת ירידה גם בשאר ערי הדרום או השפלה (קרית גת הדרדרה בארבעה מקומות; רחובות בחמישה; אילת במקום אחד ובאר שבע נותרה באותו המקום הלא מחמיא - 26).
תל אביב מוותרת על 20% מהכנסותיה
לא ברצון, אנחנו משערים. מדובר על הנחות בארנונה לתושבים שזכאים להן כמו אזרחים ותיקים, נכים, עולים חדשים ועוד. כתוצאה מאותן הנחות, 737 מיליון שקל, שמהווים 20% מההכנסות השנתיות, לא נכנסים לקופת עיריית תל אביב, וזאת לעומת 5.7% בנס ציונה, העיר שמדורגת ראשונה. גם בירושלים (23%) ובאר שבע (23.6%) ניתנות הנחות שנתיות בארנונה בהיקף של 685 מיליון שקל ו-220 מיליון שקל בהתאמה.
ינאי מציינת כי "ככל שהרשות נותנת יותר הנחות ופטורים לתושביה, כך נטל הארנונה שנופל על האוכלוסייה שמשלמת מחיר מלא גבוה יותר. אבל, כמובן שיש לבחון בכל רשות גם מהו שיעור הארנונה הראשוני שנדרש מהתושבים".

ובמועצות האזוריות?
שלוש מועצות מדורגות בדירוג הסוציו-אקונומי הגבוה ביותר, 10: כפר שמריהו, עומר וסביון. עם זאת, לא כולן בראשית הטבלה. כפר שמריהו אמנם הגיעה למקום הראשון, אך עומר מדורגת במקום השישי וסביון הדרדרה ב-11 מקומות והגיעה למקום ה-17. למקום השני הגיעה רמת נגב, עם דירוג סוציו-אקונומי של 5, חצי בדיוק מכפר שמריהו. את הקפיצה הגדולה ביותר עשתה מועצת גן רוה שהתמקמה השנה במקום השלישי, זינוק של לא פחות מ-23 מקומות בהשוואה לאשתקד.

היציבות הפיננסית של רשות מקומית נובעת מהכנסותיה, המצב הסוציו-אקונומי של תושביה וכן מהיכולת שלה לגבות מהם את מסי העירייה. חשובה לא פחות היא התנהלות העירייה - הן מבחינה תפעולית והן מבחינה פיננסית. המחקר בחן חוסן פיננסי לפי מדדים שמשקפים את יכולות הרשויות לעמוד בהחזר חובות, וכן לפי מדד שמשקף את יעילות ההתנהלות שלהן.
כאמור, לא תמיד יש הלימה בין הדירוג הסוציו-אקונומי לבין היציבות הפיננסית של העירייה. כמו כן, הדו"ח מראה שנושא ההנחות והפטורים מארנונה לאו דווקא מעיד על אוכלוסייה חלשה, ואפשר לראות בכך את תל אביב כדוגמה: דירוג סוציו-אקונומי של 8, אך שיעור ההנחות גבוה מאוד. לעומת זאת, ערים בעלות דירוג סוציו-אקונומי נמוך יחסית, כמו יבנה ואילת, מחזיקות בשיעור הנחות שנע בין 7%-9% בלבד.
תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה