אופן מיסוי אופציות

מאת עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

ע"מ 30776/12
נרי שטרקמן נ'  פקיד שומה נתניה

אופציות דיגיטליות, צילום: Getty images Israel
ע"מ 30776/12
הנרי שטרקמן נ'  פקיד שומה נתניה
בית המשפט המחוזי מרכז פסק כי על האופציות הבלתי סחירות שהוקצו למערער בשנים 2001 ו-2002 במסגרת יחסי עובד מעביד בתוכנית ללא נאמן ואשר לא התקיימו לגביהן הוראות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, חלה הוראת סעיף 3(ט) לפקודה, המסווגת את ההכנסה כהכנסת עבודה פירותית לפי סעיף 2(2) לפקודה. בנוגע לאופציות שהוקצו לאחר תיקון 132 לפקודה נקבע כי חלה הוראת סעיף 102(ג)(2) לפקודה, הקובעת כי מועד אירוע המס הוא במועד המימוש ובמועד זה חל מס פירותי.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
ערעור על החלטת המשיב לסווג הכנסה ממכירת מניות כרווח פירותי ולהשית על המערער מס בשיעורים המפורטים בסעיף 121 לפקודה מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), זאת לאחר שבדוח המס לשנת 2007 הצהיר המערער על ההכנסה כרווח הון. עד ליום 31.12.2009, שימש המערער מנכ"ל בקבוצת ואוליה איכות הסביבה ישראל, חברה בת של חברת ואוליה הצרפתית.
במהלך השנים 2001, 2002 ו-2003 הקצתה החברה הצרפתית למערער אופציות לרכישת מניותיה. האופציות שהוקצו למערער היו בלתי סחירות. כמו כן, הייתה לגבי האופציות מגבלת עבירות. בדוחות המס של המערער לשנות המס 2003-2001 (השנים שבהן הוקצו למערער האופציות) לא דווח על הכנסה בגין הקצאת האופציות. בדוח לשנת המס 2007 הצהיר המערער על רווח הון ממימוש אופציות ומכירת מניות בסך של 3,714,276 ש"ח. ביום 17.5.2011 הוצאה למערער שומה שבמסגרתה שם המשיב את הרווח שלעיל כהכנסת עבודה החייבת במס בשיעורים המפורטים בסעיף 121 לפקודה.
דיון
מהוראת סעיף 3(ט)(1)(א) לפקודה עולה כי אם קיבל אדם זכות לרכישת נכס או שירות כגון אופציה לרכישת מניות אשר ניתנה לו בקשר ליחסי עובד ומעביד, כי אז יחויב במס ההפרש שבין המחיר המשתלם ברגיל בעד אותו נכס או שירות, לבין המחיר ששילם אותו אדם במועד המימוש. הלכת בית המשפט העליון קובעת כי ההכנסה שנוצרה כתוצאה ממימוש זכות, לפי סעיף 3(ט) לפקודה, מקורה בסעיף 2 לפקודה, כאשר סעיף 3(ט) נועד לכימות, הבהרה וסיווג של אותה ההכנסה. ככל שמדובר בטובת הנאה שניתנה במסגרת יחסי עובד – מעביד, קובע הסעיף כי יש לסווגה כהכנסת עבודה. יש ליתן שימת לב לסוגיית האבחנה בין אופציות סחירות במועד ההקצאה לבין אופציות שאינן סחירות במועד ההקצאה. לפי הלכת דר, אופציה סחירה הניתנת לעובד מהווה 'טובת הנאה בשווה כסף' שיש למסותה במועד ההקצאה על פי סעיף 2(2) לפקודה. בנוגע לאופציות לא סחירות נקבע כי מאחר שלא ניתן לכמת את שוויין במועד ההקצאה – כי אז על פי הוראת סעיף 3(ט) נקבע כי אופציות בלתי סחירות במועד ההקצאה - ימוסו במועד המרתן בפועל למניות, כהכנסת עבודה.  
אין מחלוקת כי האופציות שקיבל המערער אינן סחירות. מכאן, שעל האופציות הבלתי סחירות שהוקצו למערער בשנים 2001 ו-2002, במסגרת יחסי עובד מעביד בתוכנית ללא נאמן אשר לא התקיימו לגביה הוראות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, חלה הוראת סעיף 3(ט) לפקודה, המסווגת את ההכנסה כהכנסת עבודה פירותית לפי סעיף 2(2) לפקודה, והמבהירה את מועד אירוע המס כחל במועד המימוש של האופציות למניות. הלכת יאיר דר, כפי שנקבעה על ידי בית המשפט העליון, התייחסה לאופציות סחירות, ללא מגבלת עבירות, וקבעה את מועד אירוע המס הפירותי בנוגע לאופציות כאלו במועד ההקצאה, על פי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה. בהתאם נקבע בהלכת יאיר דר כי במקום שבו האופציות אינן סחירות במועד ההקצאה – אזי חלה הוראת סעיף 3(ט) לפקודה ואירוע המס הפירותי מתרחש במועד המימוש של האופציות למניות.
בנוגע לאופציות שהוקצו לאחר תיקון 132 לפקודה (תכנית ג') נקבע כי חלה הוראת סעיף 102(ג)(2) לפקודה הקובעת כי מועד אירוע המס הוא במועד המימוש ובמועד זה חל מס פירותי.
התוצאה
הערעור נדחה. המערער חויב בהוצאות בסך 25,000 ש"ח.
בבית המשפט: המחוזי מרכז
לפני: כב' השופט ד"ר אחיקם סטולר
ניתן ביום: 18.6.2015
 
<center>>
תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה