שומה בגין הכנסות לא מדווחות

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

ע"מ 1014/08 ארז דור חי נ' פקיד שומה תל אביב 3
שטרות שקלים, צילום: Getty images Israel
ע"מ 1014/08
ארז דור חי נ' פקיד שומה תל אביב 3
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה ברובו ערעור על שומה בגין הכנסות לא מדווחות לצורכי מס. בית המשפט דחה את מרבית טענותיו של המערער, ביניהן כי ההפקדות בבנק היו הלוואות מחברים אשר החזיר בשנים העוקבות.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
ערעור על שומות מס שהוצאו למערער בגין הפרשי הכנסה בשנות המס 2003–2004 בסך כולל של 2,456,193 ש"ח. בתקופה הרלוונטית עסק המערער כעצמאי בסחר ובתיווך כלי רכב. העסק נוהל מביתו. לטענת המשיב, במהלך שנת 2005 נערכה בדיקה מקיפה של הכנסות המערער כפי שדווחו בתקופה הרלוונטית, לעומת הכנסותיו בפועל, כפי שהתבטאו בהפקדותיו לחשבון הבנק שלו, ונמצאו הפרשים משמעותיים בהיקף ההכנסה. לשיטת המשיב, מהפרשים אלה יש להסיק כי המערער העלים ולא דיווח על חלק ניכר מהכנסותיו בפועל בתקופה הרלוונטית. המערער טוען כי סכומי ההפרש האמורים אינם מהווים הכנסה נוספת וכי לסכומי ההפרש הנטענים נתן הסבר מספק. הוא טען כי ההפרשים נובעים משני מקורות, האחד הלוואות שקיבל מחברים והחזיר בהדרגה בשנים העוקבות, והשני המחאות בנקאיות שמשך לטובת עיסוקו והפקיד מיד בחזרה.
דיון
המערער מבקש לראות בהפקדות המזומנים הרבות שנעשו בחשבונו בתקופה הרלוונטית העברות כספים שנעשו בינו לבין דורון מתנה (קרוב משפחה רחוק של המערער) באמצעות העברה בנקאית והמחאות בנקאיות בסך כולל של 795,900 ש"ח. המערער לא הציג כל הסכם הלוואה בינו לבין מתנה או מסמך דומה או בטחונות שניתנו לו בתמורה לאותן "הלוואות" שוטפות נטענות. יתרה מכך, סכומים אלה לא צוינו כלל בהצהרת ההון של המערער לשנת 2003 כהתחייבויות בנות תוקף. לא ניתן להשתכנע כי הפקדות המזומן האמורות אכן היו במהותן החזר של הלוואות, כפי שנטען על ידי המערער. העובדה שהמערער הוציא את ההכנסה הנוספת שהופקדה בחשבונו ועשה בה שימוש אינה מלמדת דבר לעניין המקור של אותה הכנסה. עדותו של מתנה הייתה אף היא רוויה בגרסאות שונות ולא סיפקה הסבר מהימן ומשכנע לטענה האמורה שלפיה אלה הם כספי הלוואה.
הפקדות נוספות המיוחסות להלוואות מחברים – בשלב הבאת הראיות לפני בית המשפט הציג המערער לראשונה טענה נוספת זו, וזאת בהתייחס לסכומי כסף נוספים המהווים הפרש בין ההפקדות בחשבונו לבין הכנסתו המדווחות. טענה זו לא נטענה בשום שלב של הדיון בשומה לפני פקיד השומה. כידוע, בשבתו כערכאת ערעור על השומה, בית המשפט אינו מחליף את שיקול הדעת שניתן לפקיד השומה בקביעת השומה ואינו מנהל את הדיון מראשיתו, אלא בוחן את שיקול הדעת המנהלי שהפעיל פקיד השומה ועמידתו בכללי המנהל התקין. בתוך כך נבחנת החלטת פקיד השומה רק בהתבסס על המידע שהובא בפניו ואשר עליו התבסס שיקול דעתו, כאמור. טענות עובדתיות חדשות אשר מובאות לראשונה לפני בית המשפט לא יישמעו בהליך מסוג זה. לאור האמור נדחה הערעור, למעט החלקים שקיבל המשיב בסיכומיו. שומת המערער תישאר כפי שנקבעה בצו השומה, אולם יופחתו ממנה הסכומים הבאים: סך של 895,500 ש"ח בגין הפקדת ההמחאות הבנקאיות בתקופה הרלוונטית שבהן הכיר המשיב; סך של 66,979 ש"ח בגין הלוואות בין המערער לבין אחותו שבהן הכיר המשיב. יתר הסכומים שנוספו להכנסתו של המערער בתקופה הרלוונטית נותרים על פי הקבוע בשומתו של המשיב, אולם המערער לא יחויב בעבורם בקנס מס נוסף לפי "תוספת חייב ולא ניהל".
תוצאה
הערעור נדחה. המערער חויב בהוצאות בסך 30,000 ש"ח.
בבית המשפט: המחוזי
לפני: כב' השופט גדעון גינת
ניתן ביום: 22.12.2014
 
<center>>
תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה