מס עיזבון, או קול ההיגיון?

רו"ח נדב הכהן

מס העיזבון לוקה בקשיי ביצוע חמורים במיוחד וכדי ליישמו יהיה צורך להיעזר, בין היתר, בגדודים של שמאים ומעריכי שווי, בארץ ובחו"ל
עיתוני ישראל, צילום: Bizportal
בריאיון שפורסם בעיתון "דה-מרקר" ביום 16.2.2015, הבהיר ראש מפלגת כולנו (כיום המועמד המוביל למשרת שר האוצר) שהוא מתנגד באופן כללי להעלאת מסים, למעט מס ירושה (עיזבון), שניתן להטילו על ירושות בסכום של עשרה מיליון ש"ח ומעלה.
את תמיכתו במס הסביר המרואיין במילים אלה:
"זה מס צודק, סולידרי. אני חושב שהוא טוב גם לנותן וגם למקבל. מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם, אם איני טועה, לפחות בעולם הנאור, שאין בה מס ירושה".
איננו מתיימרים לדעת מה טוב לנותן ומה טוב למקבל, אך כבעלי ניסיון בתחום המס נרשה לעצמנו להפנות את תשומת הלב לדברים שלהלן:
1. בניגוד לדבריו של מר כחלון, מס העיזבון בוטל בכמה מדינות, לרבות במדינות שנחשבות כנאורות למדי, כמפורט מטה:
  • נורבגיה - המס בוטל בשנת 2014
  • שבדיה - המס בוטל בשנת 2005
  • אוסטריה - המס בוטל בשנת 2008
  • אוסטרליה - המס בוטל בשנת 1979
  • קנדה - המס בוטל בשנת 1972
  • הונג קונג - המס בוטל בשנת 2006
  • הודו - המס בוטל בשנת 1985
  • ניו זילנד - המס בוטל בשנת 1992
  • סינגפור - המס בוטל בשנת 2008
  • רוסיה - המס בוטל בשנת 2006
2. מס העיזבון לוקה בקשיי ביצוע חמורים במיוחד וכדי ליישמו (באופן מקצועי פחות או יותר) יהיה צורך להיעזר, בין היתר, בגדודים של שמאים ומעריכי שווי (במיוחד לגבי מקרקעין, ניירות ערך בלתי סחירים, תכשיטים, חפצי אמנות ונכסים בלתי מוחשיים), בארץ ובחו"ל, שלא לדבר על רבבות הפקידים, היועצים, עורכי הדין ורואי החשבון שיקדישו את זמנם להטלת המס, או להימנעות ממנו.
3. יש להביא בחשבון את ההשלכות הלא פשוטות של המס, שמטבעו מהווה תמריץ שלילי רב עצמה לחיסכון וליזמה ומעודד (בפועל) את שחיקת שווי העיזבונות הפוטנציאליים, בכל דרך אפשרית.
4. הניסיון המצטבר בעולם (וכן הניסיון המצטבר בישראל, עד לביטולו של המס החל ב-1.4.1981) מוכיח כי מס העיזבון משפיע לרעה על היחסים שבין בני המשפחה, ואינו מס ניטרלי. נוסף על כך, היורשים הבלתי מתוחכמים ניצבים, בדרך כלל, בפני מצבים בלתי נסבלים, שכן עליהם לממן את שכר היועצים ואת תשלומי המס, גם אם חלקם בעיזבון כולל בעיקר נכסים בלתי נזילים.
באופן בלתי נמנע, מצבם של יורשים פוטנציאליים שהם עתירי ממון משופר בהשוואה למצבם של היורשים הפוטנציאליים שאינם כאלה. על כן, המס בפועל הוא בלתי פרוגרסיבי (שלא לומר רגרסיבי).
5. במקרים לא מעטים שקולים תשלומי היורשים (בדיעבד) להקדמת המס, ולא מעבר לכך, שכן השווי שנקבע לנכסי המוריש, לעניין הטלת מס העיזבון, מהווה שווי רכישה "רעיוני" (לצורכי המס) בידי היורשים.
כתוצאה מכך יופטרו היורשים מהמס, כולו או מקצתו, בעת שימכרו את הנכסים בפועל (לאחר תשלום מס העיזבון).
6. זה לא כבר [במסגרת תיקון מספר 168 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") שתוקפו, בדרך כלל, מיום 1.1.2007 ואילך], העניקה מדינת ישראל הקלות מס מרחיקות לכת (יש הסבורים כי נגדשה הסאה במקרה זה), ליחידים, תושבי חוץ, שבחרו לעלות לישראל (או לשוב אליה, כפוף לתנאים מסוימים). אף על פי שהדברים לא נאמרו במפורש, אוכלוסיית היעד לתיקון 168 היא יחידים שהם בעלי נכסים בחו"ל.
מס העיזבון, אם יוטל, ירחיק מישראל יחידים עתירי הון ויאיין (בפועל) את כל שנעשה במסגרת תיקון 168 לפקודה.
בספרו הקלאסי על עושר העמים קבע אדם סמית בשנת 1776 ארבע דרישות הכרחיות מכל "מס טוב", ואלו הן:
  1. המס צריך להתחשב בנישום
  2. המס צריך להיות ודאי וידוע מראש
  3. המס צריך להיות יעיל
  4. המס צריך להיות מושתת על הגינות ויושר
נשים נפשנו בכפנו ונקבע שמס העיזבון הוא מושלם (כמעט) בחסרונותיו, ולו היה הדבר בידינו, היינו מציעים לאדם סמית להביאו בספרו כאנטיתזה למס טוב.
הכותב - ממשרד רוז'נסקי, הליפי, מאירי ושות', רו"ח
 
<center>>
תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה