לא ניתן לקזז הפסד הון הנובע משינוי שער מטבע החוץ של נייר ערך

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

ע"מ 53703/12 עודד ושולמית מוזס ואח' נ' פקיד שומה למפעלים גדולים
אירו / דולר, צילום: Getty images Israel
ע"מ 53703/12
עודד ושולמית מוזס ואח' נ' פקיד שומה למפעלים גדולים
בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק כי לא ניתן לקזז הפסדי הון הנובעים מהפרשי שער מטבע חוץ שבו נקוב נייר ערך. נפסק כי בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") קיימת הבחנה בין רווח הנובע מעליית שער נייר הערך לבין רווח הנובע מעליית שער מטבע החוץ, וכי ניתן לראות בנייר הערך ובמטבע החוץ שבו נסחר נייר הערך שני נכסים נפרדים. לפיכך, ומשיקולי סימטריה מיסויית, משעה שרווח ההון הנובע מעליית שער מטבע החוץ הופטר ממס, אין לתת זכות קיזוז להפסדי הון הנובעים מהפרשי שער מטבע חוץ שבו נקוב נייר הערך.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
בשנות המס שבערעור החזיקו המערערים בתיקי השקעות הכוללים ניירות ערך הנקובים במטבע חוץ, ובדיווחיהם קיזזו המערערים הפסדים שנבעו מירידת שער החליפין. מנגד קבע המשיב כי אין לקזז את הפסד ההון בגובה ירידת המדד ובכלל זה שער החליפין, משום שאילו היה ההפסד האמור רווח, הוא לא היה מתחייב במס לפי סעיף 92(א)(1) לפקודה.
דיון
השאלה שבמחלוקת בין הצדדים התעוררה בעניין כלל פיננסים (ע"מ 13485/13), ואין מקום לסטות כאן ממסקנות פסק הדין האמור. סעיף 92(א)(1) לפקודה יוצר הקבלה בין הפסד הון ורווח הון לצורך קביעת הזכאות לקיזוז הפסד הון, וקובע כי במקום שהפסד הון - אילו היה רווח היה חייב במס, ניתן יהיה לקזז את הפסד ההון. נראה כי נוכח ההגדרה של המונח "נכס" ולפיה "כל זכות או טובת הנאה" יכולים לבוא בגדרו של נכס, ניתן לקבל את גישת המשיב, ולפיה במכירת נייר ערך גלומים למעשה שני נכסים: נכס אחד הוא נייר ערך החוץ שרכש הנישום לפי שער ידוע ביום הרכישה, וביחס אליו ניתן למדוד רווח והפסד הנובעים משינויי שער נייר הערך בבורסה שבה הוא נסחר. נכס שני, הוא מטבע החוץ אשר גם ביחס אליו ניתן למדוד רווח והפסד הנובעים משינוי שער מטבע החוץ.
תמיכה למסקנה שלעיל ניתן למצוא בעובדה שהמחוקק מצא לנכון להבחין באופן מפורש בין נייר ערך לבין מטבע החוץ שבו הוא נקוב, כאשר קבע את הסיפה להגדרת "מדד" הקובעת: "...על אף האמור, לעניין נייר ערך בידי יחיד, הנקוב במטבע חוץ או שערכו צמוד למטבע חוץ, יראו את שער המטבע כמדד". מהאמור עד כה עולה כי בהתחשב בהגדרות שלעיל הרלוונטיות לסעיף 92(א)(1) לפקודה ניתן להבחין בין רכיב נייר ערך חוץ לבין מטבע החוץ שבו הוא נקוב, ולראות בכל אחד מהמרכיבים הללו נכס נפרד. יצוין כי אין מחלוקת בין הצדדים כי כאשר נוצר ללקוחות המערערת רווח הנובע מעלייה בשער מטבע החוץ הוגדר רווח זה כ"סכום אינפלציוני" שבגינו לא חויבו לקוחות המערערת במס. הגישה למיסוי צריכה להיות מאוזנת וסימטרית. סימטריה ואיזון ניתן למצוא בהקבלה בין הפטור ממס על רווחי הון הנובעים מהפרשי שער של מטבע חוץ שבו נקוב נייר ערך לבין אי מתן זכות קיזוז להפסדי הון הנובעים מהפרשי שער מטבע חוץ שבו נקוב נייר הערך.
תוצאה
הערעור נדחה. המערערים חויבו בהוצאות בסך 25,000 ש"ח.
בבית המשפט: המחוזי תל אביב
לפני: כב' השופט מ' אלטוביה
ניתן ביום: 30.03.2015
 
<center>>
תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה