בעל הוכר כעובד בפעוטון של אשתו בניגוד לעמדת הביטוח הלאומי שראה בו שותף בעסק עם אשתו

רו"ח אורנה צח (גלרט), מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה

בית הדין האזורי לעבודה קיבל את תביעתו של גדעון לבב לתשלום דמי אבטלה. בית הדין הכיר במבוטח כעובד שכיר בניגוד לעמדת המוסד לביטוח לאומי שראה במבוטח ובבת זוגו בני זוג העובדים בעסק משותף כעובדים עצמאיים.
גן ילדים, צילום: Getty images Israel
ביום 20/01/2015 קיבל בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 35167-10-13) את תביעתו של גדעון לבב (להלן: "המבוטח") לתשלום דמי אבטלה. בית הדין הכיר במבוטח כעובד שכיר בניגוד לעמדת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") שראה במבוטח ובבת זוגו בני זוג העובדים בעסק משותף כעובדים עצמאיים.
רקע חוקי
-----------
תקנה 24 להוראות המיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח
---------------------------------------------------------------
תקנה 24 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), התשל"א-1971 מסדירה את חלוקת ההכנסות בין בני זוג בעסק משותף שאינו מאוגד כחברה בתנאי ששניהם נכללים בהגדרת "עובד עצמאי". התקנה אינה חלה ככל שבן זוג אחד הוא עובד שכיר בעסקו של בן הזוג האחר.
הלכת גרוסקופף
------------------
בהלכה זו נקבעו הקריטריונים לבחינה אם בעל שליטה נחשב שכיר בחברה שבשליטתו.
המבחנים שקבע פסק הדין הם:
1)    האם הסדר העבודה בחברה הוא אמיתי?
2)    האם ניתן להבחין בין תפקידו ופעילותו של בעל השליטה כ"עובד" לבין פעילותו כדירקטור, בעל מניות או קרוב משפחה?
3)    האם ניתן לקבוע מה היה שכרו של בעל השליטה כעובד "רגיל"?
תמצית עובדתית
-------------------
* המבוטח עבד כסייע בפעוטון שבבעלות אשתו במשך 13 שנים, במהלכן פוטר פעמיים בשל ירידה דרסטית בכמות הילדים שנרשמו לפעוטון, קיבל דמי אבטלה וחזר לעבוד בפעוטון.
* בפעוטון הועסקה גננת נוספת.
* שכרו של המבוטח היה בסך 5,000 שקלים והונפקו לו תלושי שכר. הוא לא קיבל שכר בפועל כיוון שהכסף ממילא נמצא בחשבון המשותף שלהם המשמש גם כחשבון עסקי.
* הפעוטון הוקם שנים רבות לפני שהמבוטח הצטרף אליו, ועד אז פעל כצהרון בלבד.
* המבוטח לא קיבל פיצויים בתום עבודתו, לא הופרש עבורו לקרן פנסיה אלא לקרן השתלמות, לא שולמו לו דמי הבראה ולא קיבל פדיון חופשה בסיום עבודתו.
טענות המוסד לביטוח לאומי
--------------------------------
* העסק התנהל כעסק משותף של בני הזוג וכל אחד תרם לעסק כפי יכולתו כעצמאי. הם ניהלו חשבון משותף שהיה עסקי ופרטי גם יחד.
* המבוטח היה שותף להחלטות עסקיות על הכנסתו ועל הכנסת העסק והיה חשוף לסיכונים הכלכליים של העסק.
* המבוטח לא קיבל משכורת בפועל ולא קיבל פיצויים המאפיינים יחסי עבודה של עובד.
* המבוטח נכח בגן גם לאחר שפוטר, דבר המלמד כי הוא היה אחד הבעלים.
דיון והחלטה
---------------
בהסתמך על הלכת גרוסקופף קבע בית הדין כי הסדר העבודה היה אמיתי, המבוטח עבד רק בפעוטון ועבודתו הייתה הכרחית. ההתייעצות המשותפת לא הפכה את עבודתו לעבודת ניהול.
בפועל, קיבל המבוטח שכר בגין עבודתו גם אם לא את הסכום המדויק שפורט בתלוש השכר, והשכר היה בעד עבודה ולא בעד רווחים או החזר השקעה.
בית הדין מסכם וקובע כי עצם תשלום השכר בפועל אינו המבחן העיקרי או היחיד לשאלת היות אדם עובד שכיר או לא, ובמיוחד כאשר הנושא הוא בני זוג, שיש לבחון את מכלול מערכת היחסים.
בשולי הדברים
-----------------
נזכיר כי פסק הדין הוא אזורי בלבד ואינו מהווה הלכה. המל"ל ערער על פסק הדין וממשיך לדבוק בעמדתו שתוארה לעיל. נוסף על כך נציין כי עם תחילתה של שנה חדשה ראוי לבחון היטב את מעמדם של בני זוג העובדים בעסק משותף לאור שינוי סעיף 66(ד) לפקודה. ראו מאמר שכותרתו "סעיף 66(ה) לפקודת מס הכנסה והקשר לביטוח הלאומי" מתאריך 14.11.2013.
הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט) http://www.ahec-tax.co.il
(*) המידע באדיבות "כל מס" -  מרכז המידע במיסוי של "חשבים-HPS"
תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה