ברוכים הבאים לאתר החדש של
רצינו להראות לכם מה חדש
להמשך הדרכה מעבר לאתר
תוכלו להירשם לאתר, לנהלאזור אישי
ולהגדיר ניירות למעקב
להמשך הדרכה מעבר לאתר
ריכזנו את כל המדורים בתחום
שוק ההוןבמקום אחד
להמשך הדרכה מעבר לאתר
ריכזנו עבורכם את כל הנתונים
להמשך הדרכה מעבר לאתר
כל הנתונים והכתבות
במדורהמטבעות הדיגיטליים
להמשך הדרכה מעבר לאתר
בואו לצפות
בתוכניות החדשות שלנו
להמשך הדרכה מעבר לאתר
נתוני אג“ח
להמשך הדרכה מעבר לאתר
גרפים אינטראקטיביים
להמשך הדרכה מעבר לאתר
תצוגת נתוני מט“ח חדשה
להמשך הדרכה מעבר לאתר
מניות ארביטראז‘
להמשך הדרכה מעבר לאתר
ריכזנו עבורכם את הקרנות
להמשך הדרכה מעבר לאתר
גלישה נעימה
מערכת
להמשך הדרכה מעבר לאתר

התנאים לביטול הסכם שומה שנחתם עם פקיד השומה

עו"ד ורו"ח רמי אריה

נישום חותם על הסכם שומה עם פקיד השומה. האם רשאי הנישום לבטל את הסכם השומה, ואם כן מהן העילות לביטול הסכם השומה?
רשות המיסים, צילום: Getty images Israel
נישום חותם על הסכם שומה עם פקיד השומה. האם רשאי הנישום לבטל את הסכם השומה, ואם כן מהן העילות לביטול הסכם השומה? בשאלות אלו עוסק פסק הדין בעניין נירוך שניתן ביום 11.5.2014 (ע"א 22086-05-13 ודאד נירוך נ' מדינת ישראל) על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים.
נירוך הייתה בעלים של מספר נכסי מקרקעין במזרח ירושלים שאותם השכירה ומכרה, בהפיקה מעסקאות אלה הכנסה שלא דווחה למס הכנסה. בדיוני השומה שנערכו בין פקיד שומה ירושלים לבין המייצג של נירוך הגיעו הצדדים להסכמות שבעקבותיהן נערכו ונחתמו ביניהם הסכמי שומה לשנים הרלוונטיות.
ביום 18.4.2012 פנתה נירוך בדרך של המרצת פתיחה לבית משפט השלום בירושלים, ועתרה לכך שבית המשפט ייתן פסק דין הצהרתי שלפיו הסכמי השומה שנחתמו עם פקיד השומה בטלים. זאת היות שחתמה עליהם אף על פי שאינה בקיאה בענייני מס, ולכן נכנסה "ללחץ נפשי אדיר". על כן, בשל החשש להיכנס למאסר מאחורי סורג ובריח בשל אי הדיווח על ההכנסות, חתמה על ההסכמים שאינם מייצגים את הכנסתה האמיתית מהנכסים שהיו בבעלותה באותן שנים.
לטענתה, יועץ המס שלה הביא לה טופסי הסכם שומה עם פקיד השומה וביקש ממנה לחתום עליהם. לדבריה, "בהיותי אבודה, כל עצה ושרויה במצב נפשי קשה מחשש המאסר, חתמתי על ההסכם מבלי להבין את תוכנו והשלכותיו".
היא מציינת כי אינה דוברת או כותבת את השפה העברית, ואין זה מקובל כי נישום חותם על הסכם שומה בביתו מבלי שרשויות המס הסבירו לו את מהות ההסכם. מבחינה משפטית, חתימתה על ההסכם "נבעה מתוך טעות, הטעיה ואף עושק וניצול מצוקתי לאור מצבי המאוד קשה וחששי ממאסר".
בתשובתה להמרצת הפתיחה, המדינה טוענת כי אין מקום להיעתר לבקשה ואין כל עילה בדין לביטולו של הסכם השומה שנערך עם נירוך. היא יוצגה על ידי יועץ מס. לאחר מספר דיונים ודין ודברים בין הצדדים, סוכם כי ההכנסה החייבת במס תירשם כ-15% מהפדיון. היועץ שלח את בנה של נירוך להתייעצות נוספת, ולאחר מספר ימים אמר הבן ליועץ המס שהוא והאם מסכימים להצעת רשויות המס. מספר ימים לאחר מכן החתים יועץ המס את נירוך על הטפסים בביתה, והחזיר את העותקים החתומים לרשויות המס.
במישור המשפטי, אין עילה בדין לבטל את ההסכם. נירוך מושתקת מלטעון לטעות בהסכם לאור התנהגותה וחתימתה. לגוף העניין, לא הייתה טעות בכריתת ההסכם.
בית משפט השלום נתן החלטה דיונית שלפיה במסגרת ההוכחות שהן חקירת המצהירים, "הצדדים יורשו לחקור את המצהירים רק בעניין נסיבות חתימת ההסכם וחתימת כל מצהיר תוגבל לחצי שעה, לא תתאפשר חריגה ממסגרת הזמן, על הצדדים להיות ערוכים להשמעת סיכומי טענות בעל פה".
בית משפט השלום התייחס להסכם עצמו, והפעיל בנוגע אליו את החזקה כי מי שחתם על ההסכם מסכים לתוכנו. כדי לסתור חזקה זו יש לעמוד בנטל ראיה ושכנוע של אפשרות קרובה, אך לשיטתו, פרט לדבריה הסתמיים של נירוך לא הובאו כל ראיות, ועל כן יש לדחות את טענות נירוך כי לא הבינה את ההסכם ולא ידעה על מה היא חותמת.
בית המשפט המחוזי שדן בערעור נירוך על החלטת בית המשפט השלום, קיבל את הערעור וקבע כי ההחלטה של בית משפט השלום מונעת מנירוך להביא ראיות בעניין סיווג העסקאות ודיני המס. לטעמו, החלטה מצמצמת זו פגעה בזכויותיה הדיוניות בכך שלא אפשרה לה להציג את עמדתה במלוא היקפה בפני הערכאה המבררת.
כך למשל, אם תתקבל עמדתו של בא כוחה של נירוך כי מדובר בעסקאות החייבות במס על פי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 ולא על פי פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, כי אז יש לבדוק את טענתה המשפטית שלפיה ההסכמים השומתיים חסרי תוקף בשל העובדה כי מי שחתם עליהם היו אנשי מס הכנסה ולא אנשי מיסוי מקרקעין.
לכן, אין מנוס מלקבל את הערעור ולהחזיר את הדיון לבית המשפט קמא כדי שישמע ראיות אלה ואת הטיעונים המשפטיים המתבססים על אותן ראיות, ויכריע בשאלות אלה.
האם הפגם שבהסכם השומות הוא "טעות בכדאיות הכלכלית של העסקה"?
-------------------------------------------------------------------------------
אכן, הן טעות בדין והן טעות עובדתית עשויות להיות טעות בכדאיות במובן סעיף 14(ד) לחוק החוזים. ברם, הקביעה כי מדובר בטעות בכדאיות טעונה הכרעה בשאלה מי נשא בסיכון הכרוך בטעות האמורה (ראו ע"א 2444/90 ארואסטי נ' קאשי). יוצא כי הן לצורך בחינת קיומה של טעות והן לצורך בירור הטענה כי הטעות הנטענת היא טעות בכדאיות, יש צורך בהחזרת התיק לבית משפט השלום לשם שמיעת ראיות וטענות בנוגע לאותה טעות, ולאחר מכן לשם הכרעה בשאלות האמורות.
השיוויון והסימטריה בין בעלי הדין
------------------------------------
בהסכם השומתי נכלל סעיף בנוסח המודפס, הקובע כי "לפקיד השומה הזכות לבטל ההסכם תוך 90 יום מיום חתימת הנישום או בא כוחו".
בית המשפט העליון נזקק לסוגיית ביטול הסכם בין נישום לבין רשויות המס, כאשר הגורם היוזם של הביטול היו רשויות המס ולא הנישום. הסוגיה זכתה לניתוח מפורט בע"א 7726/10 מדינת ישראל נ' איתמר מחלב - רו"ח ועו"ד. המדינה פועלת בעניין זה לא רק כצד לחוזה אלא כרשות ציבורית שמוטלת עליה חובה לנהוג בתום לב. הדברים נאמרו שם בנוגע לבקשת המדינה לחזור בה מהסכם שחתמה עם הנישום. קל וחומר יש לנהוג כך כאשר מדובר בבקשת נישום לבטל את ההסכם עקב טעות בדין שהיא טעות המצדיקה ביטול חוזה.
אם בחרה המדינה לכלול בהסכם בינה לבין נירוך זכות חזרה של המדינה מן ההסכם תוך שלושה חודשים, צריכה זכות זו לחול במקביל ובאופן שווה לנישום (במקרה שלפנינו הפנייה לבית משפט השלום בהמרצת הפתיחה הייתה בסמוך לתקופה האמורה).
היחס בין ההליכים הפליליים להליכים האזרחיים
---------------------------------------------------
אין חולק כי ההליך הפלילי שהוגש נגד הנאשמים טרם מוצה. פקיד השומה ביקש כי ההליכים ינוהלו במקביל. בית המשפט אימץ את עמדת נירוך דווקא. הן מטעמים של יעילות והן מטעמים של מניעת הכרעות סותרות, אין מקום לניהול שני ההליכים במקביל. בנסיבות העניין הפתרון הראוי הוא מיצוי ההליך הפלילי, ובהמשך לכך השלמת בדיקת הטענות לביטול הסכמי השומות עד תומן.
הכותב - מומחה לדיני מיסוי ומנהל מקצועי של אתר האינטרנט מסים ועסקים www.ralc.co.il

תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה