ברוכים הבאים לאתר החדש של
רצינו להראות לכם מה חדש
להמשך הדרכה מעבר לאתר
תוכלו להירשם לאתר, לנהלאזור אישי
ולהגדיר ניירות למעקב
להמשך הדרכה מעבר לאתר
ריכזנו את כל המדורים בתחום
שוק ההוןבמקום אחד
להמשך הדרכה מעבר לאתר
ריכזנו עבורכם את כל הנתונים
להמשך הדרכה מעבר לאתר
כל הנתונים והכתבות
במדורהמטבעות הדיגיטליים
להמשך הדרכה מעבר לאתר
בואו לצפות
בתוכניות החדשות שלנו
להמשך הדרכה מעבר לאתר
נתוני אג“ח
להמשך הדרכה מעבר לאתר
גרפים אינטראקטיביים
להמשך הדרכה מעבר לאתר
תצוגת נתוני מט“ח חדשה
להמשך הדרכה מעבר לאתר
מניות ארביטראז‘
להמשך הדרכה מעבר לאתר
ריכזנו עבורכם את הקרנות
להמשך הדרכה מעבר לאתר
גלישה נעימה
מערכת
להמשך הדרכה מעבר לאתר

פלוג: "הגידול במשקל החרדים והערבים יגרע 1.3% מהצמיחה כל שנה"

נגידת בנק ישראל מוטרדת מעתיד הכלכלה הישראלית - "בהסתכלות על התוצר לנפש ניתן לראות שלא סגרנו את הפער בעשורים האחרונים"
קרנית פלוג, צילום: Getty images Israel
אמש פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים מדאיגים אודות קצב צמיחה המשק ברבעון הרביעי של 2013, אשר עמד על 2.3% בלבד. היום התייחסה קרנית פלוג, נגידת בכנס של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לסיבות להאטה בצמיחה.

פלוג מודאגת מהמגמות הדמוגרפיות בישראל, אשר לדבריה משפיעות וישפיעו לרעה על קצב הצמיחה של משק. "המגמות הדמוגרפיות הצפויות מצביעות על שני גורמים מאוד דומיננטיים - מצד אחד, צפוי שינוי בהרכב המגזרי של האוכלוסייה, תוך גידול במשקלם של המגזר הערבי, ויותר מכך של החרדי, באוכלוסייה. מצד שני צפוי שינוי בהרכב הגילאים – האוכלוסייה בישראל צעירה יחסית לזו של המדינות המפותחות, אבל גם אצלנו יש מגמה של הזדקנות, ושיעור בני 25-64, שהיום הוא כ-10%, צפוי להגיע לכ-17%."

"לא סגרנו את הפער"
"בהסתכלות על התוצר לנפש ניתן לראות שלא סגרנו את הפער בעשורים האחרונים. למרות שבשנים האחרונות, לאור הפגיעה המתונה יחסית של המשבר במשק הישראלי לעומת משקים מפותחים, היינו עדים לצמיחה מהירה יותר בתוצר לנפש אצלנו, לא נרצה כמובן לאורך טווח לקוות להמשך צמצום הפער בין ישראל למדינות המפותחות בהסתמך על גורם זה. שתי המגמות הדמוגרפיות שתיארתי, קרי, הירידה בחלקה של האוכלוסייה בגיל העבודה, והגידול במשקלם של המגזרים ששיעורי התעסוקה שלהם נמוכים יחסית, צפויות לגרוע 1.3% מקצב הצמיחה השנתי".

פלוג מגלה אופטימיות מועטה מכך שיש שיפור איטי בשיעור התעסוקה של החרדים והערבים, אולם לדבריה, אם שיעור התעסוקה של מגזרים אלו יישארו כפי שהם היום, בטווח הארוך יגרעו 7% משיעור המועסקים. "חשוב שנמשיך להשקיע בגידול ההשתתפות ובהגדלת הפריון במגזר הערבי והחרדי, אחרת, לא רק שלא נדרוך במקום, אלא אף נגדיל את הפער למול המדינות המפותחות. ניתן לראות, למשל, שבהישגים הלימודיים ישנו כבר היום פער בין ישראל לבין המדינות המפותחות, וניתן להניח שהאוכלוסייה הערבית והחרדית נמצאות כשלעצמן בפער מול האוכלוסייה הכללית בהישגים אלו. המשמעות היא, שבתנאים הנוכחיים, הגידול בהשתתפות בכח העבודה של מגזרים אלו יבוא לידי ביטוי בכניסה לכח העבודה של עובדים המתאפיינים בפריון נמוך. "

גידול חד באוכלוסיית הקשישים
פלוג טוענת כי הזדקנות האוכלוסייה צפויה להביא לירידה חדה ביחס בין מספר האנשים בגיל העבודה למספר הקשישים מ-5.5 היום, ל-3 בשנת 2050 – "המשמעות היא שיהיה צורך בהגדלת ההפרשות לקצבת זקנה, בהוצאה לבריאות, לסיעוד וכדומה, על מנת לשמור על הרמה הנוכחית של הקצבאות והשירותים הללו."

פלוג מתייחסת לסוגיית העוני בקרב משקי בית עם שני מועסקים - "בשנים האחרונות ישנה מגמה של גידול בשיעור העוני בקרב משפחות עם עובדים, כאשר היציבות בשיעור העוני הכללי היא תוצאה של גידול במשקלן של המשפחות שבהן אחד או שני ההורים עובדים, כתוצאה ממגמת הגידול בהשתתפות בכח העבודה. התמונה היא למעשה של עובדים שכושר ההשתכרות שלהם אינם מאפשר להם פרנסה בכבוד, ולכן יש גידול במספר המשפחות העניות שבהן אחד או שני מפרנסים. בהקשר זה, הרחבת מענק מס ההכנסה השלילי הנה כלי מדיניות יעיל לטיפול בבעיה, היות והיא ממוקדת בעניים העובדים, ובניגוד למדיניות הקצבאות, אינה כוללת תמריצים שליליים. בטווח הארוך, כמובן שהמפתח העיקרי לפתרון בעיית העוני הנו המשך ההשקעה בחינוך ובהגדלת כושר ההשתכרות."

פלוג מסבירה כי על מנת לטפל באתגרים הדמוגרפיים העתידיים יהיה צורך להגדיל משמעותית את ההוצאה האזרחית על שירותים כגון חינוך, בריאות, רווחה ותשתיות, ולו כדי לשמור על הרמה הנוכחית של השירותים, בהינתן השינוי הצפוי בהרכב האוכלוסייה. כדי להבטיח שהשמירה על רמת ההוצאה האזרחית לא תפגע במאמץ החשוב להמשיך ולהקטין את נטל החוב, יהיה צורך להמשיך ולהגדיל את תקבולי המיסים.

להלן שלוש דרכים לטיפול באתגרים שמציגה פלוג:
1. העלאת שיעורי המס, שמגדילה כמובן את הנטל על הפעילות והצמיחה.

2. הערכה מחדש של מערך הפטורים ממס. בהקשר זה, מציינת פלוכ שיש לזכור שחלק מהאומדנים לעלות של הפטורים הקיימים מוטים כלפי מעלה, היות והם אינם לוקחים בחשבון את השינוי שצפוי בפעילות כתוצאה מביטול הפטור.

3. הפחתת הכלכלה השחורה והעמקת הגביה. אומדן גס מאוד של הבנק העולמי, שיש לו כנראה טווח טעות די רחב, מציג הערכה על פיה הכלכלה הבלתי מדווחת מהווה כ-20% מהתוצר בישראל. בהקשר זה, ישנם מספר מהלכים שנמצאים בדיונים; הגדרה בחקיקה של עבירות מס חמורות כעבירת מקור על פי חוק איסור הלבנת הון, שתאפשר העברת מידע בין הרשות לאיסור הלבנת הון ורשות המיסים, והחמרת הענישה על עברות מס; שיתוף פעולה בין כלל גופי האכיפה והעברת מידע מודיעיני ומקצועי שייעל את האכיפה כנגד עברייני המס; וצמצום השימוש במזומן ובהסבת צ'קים, הנמצא על שולחנה של ועדת לוקר.

לסיכום אומרת פלוג: "הנתונים שהראיתי בתחילת דבריי הראו שמדיניות של "טייס אוטומטי" לא תביא אותנו לצמצום הפערים מול המדינות המפותחות, אולם יש מקום לאופטימיות, היות ומדיניות אקטיבית ומושכלת בהחלט יכולה להביא לשיפור מצבנו בטווח הארוך."


תגובות לכתבה(11):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 8.
    זה לא סוד
    מועלם עזרא 19/02/2014 12:55
    הגב לתגובה זו
    0 0
    זה לא סוד שחלק הארי של החרדים הם אוכלי ושותי חינם. התוסף של אוכלוסיה מעולקת זו לתל"ג קרוב לאפס.ואף אחד לא עושה כלום לשנות את הקללה הזו.הפוליטקאים למיניהם צבועים וכל אחד דואג לשמן את הכסא המרופד שלו.
    סגור
  • 7.
    הפתרון היחידי הוא זה השלישי - צמצום הכלכלה השחורה (ל"ת)
    חוששים לאכוף במיגזר 17/02/2014 18:21
    הגב לתגובה זו
    1 0
    סגור
  • 6.
    בקשר להעמקת הגבייה יש לי 2 מילים: המיגזר הערבי! (ל"ת)
    תתחילו לגבות בכפרים 17/02/2014 17:24
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 5.
    בשנת 2040 החרדים והערבים יהיו הרוב בישראל. (ל"ת)
    סוחב חרדי על הגב 17/02/2014 17:21
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 4.
    ביבי בונה עליהם לבחירות הבאות לכן לא יקרה כלום (ל"ת)
    תום 17/02/2014 13:57
    הגב לתגובה זו
    2 0
    סגור
  • 3.
    אם היו כל החרדים והערבים נכנסים לשוק העבודה הייתה נוצרת
    רותי 17/02/2014 12:35
    הגב לתגובה זו
    1 1
    אבטלה גבוה ביותר, הרי אין היום משרות פניות שעומדות ומחכות לעובדי המגזר החרדי והערבי, אלא שהם יכנסו למקומות העבודה של אחרים ויגדלו את אחוז האבטלה והממשלה תאלץ להוציא הוצאה נוספת עבור דמי אבטלה, וא"כ עדיף שלא יעבדו ולא יקבלו דמי אבטלה ורק התצרוכת הגבוה שלהם מגבירה את הצמיחה!
    סגור
  • ואולי הם עצמם היו מעסיקים ומייצרים מקומות עבודה?
    astern 17/02/2014 17:21
    הגב לתגובה זו
    0 0
    אולי הם היו מקימים חברות ומגדילים את הסך הכולל של התוצר במשק?
    סגור
  • 2.
    צמיחה
    אבי 17/02/2014 11:49
    הגב לתגובה זו
    1 0
    כלכלה ופריחה צומחים מחופש ותנועה לעשות עסקים ראו ערך שויץ אבו דאבי הונג קונג מקאו וכדומה אחרת מרבית היהודים היו כאן...
    סגור
  • 1.
    לא מבין , החרדים הם הצרכנים הכי גדולים של המשק,
    אמנון 17/02/2014 11:37
    הגב לתגובה זו
    7 3
    כל דבר שמוכרים להם זה פי 10 כי יש להם הרבה ילדים, אז למההם כל כך מסוכנים למשק??? וחוץ מזה שהרבה מאוד מהם עובדים [מהיכרות אישית שיש לי עם הרבה לקוחות ] ...נשמע קצת מגמתי האמירה של קרנית, לא??
    סגור
  • בטח-איך תבין כנס
    מיכאל 17/02/2014 13:04
    הגב לתגובה זו
    3 1
    מספר החרדים עולה אבל לצורך העניין ביום נתון מספרם X והם קונים עבור אותו X ולא יותר. באותו יום מספר החילונים הינו Y וכך הלאה. מכאן שכלל לא חשוב כמה ילדים יש במשפחה אלא כמה פרטים יש במיגזר. אבל...... הנתון הקובע הינו מה וכמה צורך כל פרט וכאן קיים פער עצום משתי סיבות לפחות -אחת-מעט כסף מאפשר מעט קניות ובד"כ של המוצרים הכי זולים. -שתיים-12 נפשות בבית קטן אחד פירושו בית אחד ובו מיטבח אחד,ציוד מקלחת ושרותים אחד וכך הלאה ובלי מכונית ובלי הוצאות רבות אחרות על בילוי פנאי וכד' אצל החילונים עם 4 נפשות במשפחה מדובר על 3 דירות כך שההוצאה לא רק מוכפלת ב-3. אבל כדי להבין זאת צריך ללמוד לימודי ליבה,לפחות וגם כאן אתם לא רק שאינכם מוציאים כסף על """"לימודיכם"""",אתם עוד מקבלים כסף מהקופה הציבורית עבור כך. דמי.
    סגור
  • הבעיה היא
    astern 17/02/2014 12:39
    הגב לתגובה זו
    1 1
    ששיעור העובדים הגברים במגזר זה נמוך מאוד. מדובר על כ 40% גברים עובדים מכלל הגברים בגיל העבודה. יש לזכור שאת שירותי הבריאות, החינוך, הרווחה, התחבורה, הביטחון וכו' הם מקבלים ככל אזרח, אך תרומתם למימון שירותים אלה קטנה בגלל שיעור התעסוקה הנמוך.
    סגור