המוסד לביטוח לאומי פתח במבצע לשינוי מעמד עובדים בחברות המנפיקות תלושי שכר לנותני שירותים - ללא שינוי רטרואקטיבי

רו"ח אורנה צח (גלרט)

המוסד לביטוח לאומי פתח במבצע חד פעמי המאפשר לנותן שירותים בחברה שמנפיקה בעבורו תלושי שכר לשנות המעמד לעצמאי
כמה מרוויח מנהל פעילות ברשתות חברתיות? (צילום אילוסטרציה: אייס)
המוסד לביטוח לאומי פתח במבצע חד פעמי המאפשר לנותן שירותים בחברה שמנפיקה בעבורו תלושי שכר לשנות המעמד לעצמאי מחודש נובמבר 2013, ללא שינוי רטרואקטיבי (עיקרי ההוראות מפורטים בהמשך).
רקע
חברה בע"מ שעיקר התעסקותה בהתחשבנויות מול רשויות המס והביטוח הלאומי של נותני שירותים (כמוסבר להלן) שהיא מדווחת עליהם כאילו היו עובדי החברה, נקראת במוסד לביטוח לאומי "חברה בבירור".
חברה בבירור היא חברה שמציגה סממנים דומים לחברת כוח אדם, אך אינה חברת כוח אדם כהגדרתה בחוק.
כתוצאה מפעילות "החברות שבבירור" נוצרות בעיות מסוגים שונים בקביעת מעמד העובדים וקביעת הכנסותיהם החייבות בתשלום דמי ביטוח - בדרך כלל במישור האזרחי, אך לעתים גם במישור הפלילי.
בדרך כלל הבעיה נוצרת כאשר מדובר בנותן שירותים המבקש לפעול באמצעות חברה בבירור כעובד שכיר. החברה משמשת "גורם מדווח בלבד" לרשויות המס והביטוח הלאומי תמורת עמלה. פעולה זו "חוסכת" לנותן השירותים את פתיחת התיקים ברשויות המס והביטוח הלאומי באמצעות הדיווח כשכיר ותשלום "משכורת", אף על פי שלא מתקיימים למעשה יחסי עובד ומעביד בינו לבין החברה שמפיקה את תלושי המשכורת (זוהי עמדת המוסד לביטוח לאומי שהתקבלה בבית הדין האזורי לעבודה).
בהתאם לאופן ההתחשבנות, הדיווח על המשכורת של נותני השירותים נעשה לפי בסיס מזומנים (כלומר: כאשר החברה מקבלת את התשלום) ולא לפי מועד ביצוע העבודה בפועל, כפי שנדרש לדווח כאשר מתקיימים יחסי עובד ומעביד.
כדי להתגונן ולו בצורה חלקית, מתבקשים נותני השירותים לחתום על חוזה עם החברות שבו מתחייב נותן השירות, בין היתר, שלא יגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לדמי אבטלה (עצמאים אינם זכאים לדמי אבטלה). נותני שירותים התעלמו מהסעיף האמור בהסכם והגישו תביעות אלה. ככלל, אי אפשר להגביל אדם מלהשתמש בתלושי שכר שהונפקו לו.
ההתייחסות של המוסד לביטוח לאומי
כאשר המידע על נותן שירותים כזה מגיע למוסד לביטוח לאומי, נבחן מעמדו ואם הוא מדווח למוסד לביטוח לאומי ב"טעות" כשכיר. בחינת המעמד נעשית פעמים רבות בעקבות הגשת תביעה לגמלה ובמיוחד הגשת תביעה לדמי אבטלה.
המוסד לביטוח לאומי בוחן אם מתקיימים יחסי עובד ומעביד ומביא בחשבון מרכיבים נוספים, כגון: אם תשלום השכר תלוי בקבלת תמורה מגורם אחר, אם השכר אינו קבוע מדי חודש ותלוי בתזרימי המזומנים מצד שלישי, אם יש דיווח כעובד שכיר גם בחודשים שבהם העובד כלל לא עבד, ואם העובד מחליט איזו עבודה לקבל, איזו לדחות ועל גובה התשלום.
כאשר מתברר שקיימים סממנים של עובד עצמאי, המוסד לביטוח לאומי מבטל את הדיווחים בכל המערכות שבהן יש דיווח כעובד שכיר. המבוטח מסווג כעובד עצמאי ומחויב בדמי ביטוח.
כאשר המעסיק מעוניין להעביר את דמי הביטוח לתיק היחיד כדי לכסות את החיוב שנוצר למבוטח שסווג כעצמאי, עליו לבטל את המשכורת ולאשר את העברת התשלום.
ההתנהלות בבית הדין האזורי לעבודה
משנת 2006 התנהלו פסקי דין בנוגע למעמד העובדים בחברות אלה. ביום 13.5.2013 קיבל בית הדין האזורי את עמדת המוסד לביטוח לאומי בתביעה מאוחדת של מספר חברות ומספר נותני שירותים (חברת במה ותקשורת ואחרים, ב"ל 5062/06).
בית הדין התבקש לתת פסק דין הצהרתי כנגד המוסד לביטוח לאומי אשר יצהיר כי בין החברות לבין המבוטחים התקיימו יחסי עובד ומעביד. לפיכך התבקש בית הדין להכיר בנותני השירותים כעובדים שכירים לעניין חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק" או "חוק הביטוח הלאומי").
בית הדין האזורי לעבודה קבע כי מודל התעסוקה אשר ביצעו החברות התובעות אינו יוצר יחסי עובד ומעביד, וכי נותני השירותים הם בגדר עובדים עצמאיים לצורכי חוק הביטוח הלאומי.
הוגשו ערעורים לבית הדין הארצי לעבודה.
ממכלול הנסיבות הגיע בית הדין למסקנות הבאות:
המבוטחים לא נתנו שירותים לחברות שהנפיקו את תלושי המשכורת.
בהסכם התקשרות של אחת החברות שהוגש כדוגמה מטעם המוסד לביטוח לאומי, מודגש בבירור כי החברה מצהירה שהיא מעוניינת להעסיק את העובד אך ורק לצורך ניהול ההתחשבנויות הכספיות של העובד מול רשויות המס, מע"מ וביטוח לאומי.
ברוב המקרים החברות לא דאגו למבוטחים לקבלת עבודה ולא היה קשר בין החברות לבין המשתמשים בשירותיהם של המבוטחים, לא היה לחברות קשר לשיבוץ המבוטחים במקום העבודה או לקביעת תנאי שכרם, לא הייתה להן זיקה לשעות העבודה או לתקופת העבודה ולא היה לחברה קשר חוזי עם הגורמים שקיבלו את השירות.
החברות לא היו הגורם האקטיבי בגיוס המבוטחים ובהשמתם אצל מקבלי השירות, אלא גורם פסיבי שהוציא חשבוניות למשתמשים בשירותי העובדים והעביר ניכויים לשלטונות המס בגין אותם עובדים.
בסיכום קובע בית הדין כי ממכלול העדויות והמסמכים עולה באופן ברור כי מדובר בחברות שייעודן לפטור עובדים עצמאיים מנטל ניהול עניינם אצל רשויות המס והמוסד לביטוח לאומי. לעניין חברות שמעסיקות עובדים שלא על פי מודל זה, מורה בית הדין למוסד לביטוח לאומי לבדוק כל עובד באופן פרטני.
בית הדין הטיל על המוסד לביטוח לאומי לבצע בדיקה לקיזוז או להתחשבנות של דמי ביטוח, מאחר שאין מקום לתשלום כפל של מבוטחים.
המוסד לביטוח לאומי יצא בפרסום רחב באתר האינטרנט ובעיתונים, ומאפשר לעובד כאמור לשנות את מעמדו לעצמאי החל מנובמבר 2013, בלי שינוי רטרואקטיבי.
כאשר המידע מצוי במוסד לביטוח לאומי, המוסד פונה למבוטחים בכתב.
המוסד פרסם באתר האינטרנט מבחנים שעל פיהם יכול כל עובד שכיר לבחון אם הוא נחשב עצמאי או שכיר.
עיקרי ההוראות שהמוסד מתכוון ליישם
1.החל מחודש נובמבר 2013 ואילך נדרש כל נותן שירותים ש"מועסק" באופן שהוצג לעיל לפתוח תיק עצמאי במוסד לביטוח לאומי.
המוסד לביטוח לאומי יצא במבצע ופונה לכולם להירשם כעצמאים. הפנייה נעשית גם במכתבים אישיים וגם בפרסום בעיתונים ובאינטרנט.
2.הכלל העיקרי שעולה מההוראות הוא שהמוסד לביטוח לאומי אינו משנה מעמד בדיעבד למי שיפתח תיק עצמאי במסגרת המבצע. המעמד נשאר "שכיר" מבחינה טכנית בלבד כדי לא להעביר כספים מחשבון המעסיק לחשבון המבוטח ולחסוך את הפרוצדורה הטכנית. לאור זאת, יידרשו נותני שירותים אלה להחזיר דמי אבטלה אם קיבלו בעבר (למעט שכירים אצל גורם שלישי).
עולה מהאמור לעיל כי מבוטח שיבחר שלא לפנות למוסד לביטוח לאומי ולא יעדכן מעמדו כעצמאי, ימצא עצמו כמי שיחויב כעצמאי בדיעבד לפי בסיס הכנסה בסכום השכר החודשי ולא פחות מבסיס המינימום הקבוע לעובד עצמאי.
3.כאשר המוסד לביטוח לאומי ערך בעבר חקירות ונקבע מעמד המבוטח כעצמאי, ההוראות הן כדלקמן:
א.מי ששונה סיווגו לעצמאי ושילם דמי ביטוח באופן מלא או באופן חלקי - יועברו יתרות הזכות מתיק הניכויים לזכות חשבונו במחלקת הגבייה, ככל ששולמו על ידי החברות.
ב.מי שחויב כעצמאי אך טרם הסדיר את תשלום החוב - יוחזר מעמד "השכיר" עד אוקטובר 2013.
4.כאשר נקבע לאחר חקירה שהמבוטח עצמאי והתברר שההכנסה בפועל גבוהה מהשכר שדווח עליו כשכיר, המוסד לביטוח לאומי יפתח למבוטח תיק עצמאי בדיעבד, בסכום ההפרש בין ההכנסה בפועל להכנסה שדווחה כשכיר.
5.כאשר מתבצעת העבודה כשכיר לגורם שלישי, המעסיק הישיר יחויב בתשלום דמי הביטוח. גם במצב כזה, לעמדת הביטוח הלאומי, החברה שמנפיקה את תלושי השכר לא תיחשב למעסיק ולא תורשה לדווח על העובד כשכיר. המעסיק בפועל ייחשב למעסיק ותחול עליו חובת התשלום.
כאשר המעסיק בפועל הוא תושב חוץ (ללא מען למסירת מסמכים משפטיים) או שגרירות, למשל, עמדת הביטוח הלאומי היא שלפי חוק הביטוח הלאומי ותקנותיו העובד הוא שכיר המשלם בעד עצמו.
6.היבטים פליליים - המוסד לביטוח לאומי בוחן ויבחן היבטים פליליים הקשורים לדיווחים האמורים.

*הערה: האמור לעיל אינו מהווה עמדה כלשהי לגבי נכונות או אי נכונות ההנחיה, ומטרתו היחידה היא להסב את תשומת הלב לעמדת המוסד לביטוח לאומי.

הכותבת - רואת חשבון, יועצת לענייני הביטוח הלאומי, מפעילת מיזם משותף עם משרד ארצי, חיבה את אלמקייס פתרונות מיסוי לפתרונות בתחום הביטוח הלאומי. בין תפקידיה הציבוריים משמשת גם כיו"ר ועדת הקשר של לשכת רואי חשבון עם המוסד לביטוח לאומי ונציגת הלשכה בכנסת בנושא זה



תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה