השלכות המס בבקשת חברה רגילה להפוך לחברה משפחתית עד 1.12.2013

עו"ד, רו"ח יניב סיימון

בהוראות המעבר לתיקון 197 נקבע בין היתר כי חברה "רגילה" אשר עומדת בתנאי הסף שבסעיף, תוכל לבקש להפוך לחברה משפחתית בתוך שלושה חודשים לאחר התאגדותה. עם זאת, הוראות המעבר מאפשרות לחברות "רגילות" העומדות בתנאי הסף לבקש את שינוי סיווגן ל"חברה משפחתית" וזאת עד ליום 1.12.2013 .
DELETE
שאלה:
__________
בעל מניות מעוניין להשקיע את הכסף שנצבר בחברה שמקורו ברווח הון. האם מומלץ להפוך את החברה לחברה משפחתית כך שתשלום המס על הכסף שנצבר יהיה רק ב-2017?


תשובה:
__________

תיקון 197 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") אשר פורסם ברשומות ביום 5.8.2013, תיקן באופן מהותי את סעיף 64א לפקודה הקובע את כללי המיסוי החלים על "חברה משפחתית", כולל את התנאים לסיווגה כחברה משפחתית.
בהוראות המעבר לתיקון 197 (להלן: "הוראות המעבר") נקבע בין היתר כי חברה "רגילה" אשר עומדת בתנאי הסף שבסעיף, תוכל לבקש להפוך לחברה משפחתית בתוך שלושה חודשים לאחר התאגדותה. כלומר, חברה שלא תבקש להפוך לחברה משפחתית בתוך שלושה חודשים ממועד התאגדותה כאמור, לא תוכל לעשות זאת לעולם.
עם זאת, הוראות המעבר מאפשרות לחברות "רגילות" העומדות בתנאי הסף לבקש את שינוי סיווגן ל"חברה משפחתית" וזאת עד ליום 1.12.2013 [1].
בקשה כאמור יכולה לגבות מחיר יקר ועל כן מומלץ לשקול בכובד ראש את הגשת הבקשה, שכן הגשת בקשה להפיכת חברה "רגילה" לחברה משפחתית מכוח הוראות המעבר תביא להחלתן של שתי הוראות היכולות להביא לתאונות מס במקרים מסוימים, כדלהלן:
האחת, יראו את כל העודפים שנצברו בחברה עד ליום 31.12.2013 [2] כאילו חולקו כדיווידנד לבעלי המניות, אשר ישולמו לפקיד השומה עד ליום 31.12.2017 ללא ריבית והפרשי הצמדה, כפוף לתנאים המנויים בהוראת השעה שבבסיסם באים למנוע את חלוקת יתרת העודפים בדרכים "יצירתיות" אל בעלי המניות.
השנייה, כאשר החברה המשפחתית תמכור בעתיד נכסים הרשומים בבעלותה ביום 31.12.2013, רווח ההון הריאלי שיירשם בחברה המשפחתית כתוצאה ממכירתם בעתיד ימוסה אצל "הנישום המייצג" לפי חישוב לינארי, כך שרווח ההון הריאלי המיוחס אל חלק מהתקופה שבה הוחזק הנכס מיום הרכישה ועד ליום 31.12.2013, יהיה חייב במס לפי שיעור המס השולי הגבוה ביותר החל על הנישום המייצג ביום המכירה לפי סעיף 121 לפקודה (48% נכון להיום), ועל יתרת הרווח הריאלי יחול שיעור המס החל על רווחי הון לפי סעיף 91(ב)(1) או (2) לפקודה לפי העניין (25% או 30% [3]).
לצד המחיר היכול להשתלם בהפיכת החברה לחברה משפחתית, אם בכלל, יש לשקול את היתרונות המיסויים היכולים להיווצר לבעל מניות המחזיק בחברה המוגדרת לצורכי מס כחברה משפחתית, למשל במצב שבו מדובר בחברה אשר אין בה יתרת עודפים מהותיים לחלוקה המחזיקה בנכסי מקרקעין אשר מיועדים למכירה בזמן הקרוב, ייתכן כי כתוצאה מסיווגה כחברה משפחתית ייהנו בעלי המניות בחברה ממיסוי חד שלבי בשיעור המס החל על היחיד, במקום המיסוי הדו השלבי החל במקרה של משיכת רווחים מחברה רגילה "עד הבית".
לאור האמור, נראה שיש לבצע בדיקה מעמיקה וזריזה בהתחשב במועד האחרון לדיווח (1.12.2013), בקשר לכדאיות לשינוי סיווג מעמדה של החברה למעמד של "חברה משפחתית" בעזרת אנשי מקצוע, והכול בכדי להימנע מתאונות מס עתידיות.

[1]כפוף להגשת בקשה מתאימה על גבי טופס 2585א לפקיד השומה.
[2]בנקודה זו חשוב לציין כי אין בחוק התייחסות לאילו עודפים התכוון המחוקק, קרי האם מדובר בעודפים חשבונאיים או ביתרת רווחים שהתחייבו במס. עם זאת, על עמדת רשות המסים ניתן ללמוד מתוך ניסוחו של טופס הבקשה להיחשב חברה משפחתית (ראה הערה 1 לעיל), ומשם ניתן להסיק כי מדובר בעודפים חשבונאיים הניתנים לחלוקה.
[3]במקרה שבעל המניות מוגדר כבעל מניות מהותי באותה חברה כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה.

המשיב - שותף מחלקת המיסוי במשרד ברון ושות' עורכי דין
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן



תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה