פעילות השמה של עובדים זרים - עסקה החייבת במע"מ בשיעור מלא

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

תקציר ע"מ 17466/12 עוזר לחקלאי בע"מ נ' מע"מ רחובות
DELETE
תקציר ע"מ 17466/12
עוזר לחקלאי בע"מ נ' מע"מ רחובות

בית המשפט המחוזי מרכז דחה ערעור של חברה העוסקת בהבאת עובדים זרים מתאילנד. נפסק כי העסקאות של המערערת עם מספר חברות תאילנדיות חייבות במע"מ בשיעור מלא ולא במע"מ בשיעור אפס, על פי חריג הקבוע בסעיף 30(א)(5) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק"), הקובע כי לא יראו שירות כניתן לתושב חוץ כאשר נושא ההסכם הוא מתן השירות בפועל גם לתושב ישראל בישראל נוסף על תושב החוץ, בדומה לקבוע בהלכת גמיש.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
המערערת עוסקת בהבאת עובדים זרים מתאילנד לישראל ובהשמתם, באמצעות התקשרות עם מספר חברות תאילנדיות ועל פי דרישות חקלאים ישראלים - בעלי ההיתרים הדרושים לצורך העסקת העובדים הזרים בארץ. השומה נשוא הערעור היא תקבולים שהתקבלו מחברת כוח אדם בחו"ל ודווחו כעסקאות בשיעור מע"מ אפס.
לשיטת המשיב, העסקאות האמורות חייבות במס בשיעור מלא על פי החריג הקבוע בסעיף 30(א)(5) לחוק, הקובע כי לא יראו שירות כניתן לתושב חוץ כאשר נושא ההסכם הוא מתן השירות בפועל נוסף על תושב החוץ גם לתושב ישראל בישראל. לשיטת החברה, החקלאי הישראלי המעסיק את העובד הזר אינו צד להסכם בין החברה לבין התאגיד הזר, ולפיכך אין לו כל קשר לשירות הניתן לתושב החוץ.
דיון
במסגרת טענות המשיב נטען כי הדיון בעניין גמיש (ע"מ 1506/08) דומה לנסיבות המקרה הנדון, ושם נקבעה הלכה ברורה ומפורשת בעניין. נקבע כי אכן ניתן למצוא קווי דמיון רבים בין שני המקרים. במקרה דנן הוכח כי המערערת עוסקת בהבאת עובדים זרים מתאילנד בעבור חקלאים ישראלים, כאשר תנאי להשתכללות העסקה הוא קיומו של חקלאי ישראלי אשר הוצא על שמו היתר להעסקת העובד. מהחוזה שנכרת עם החקלאי הישראלי עולה כי המערערת משמשת כתובת לחקלאי הישראלי גם לאחר הגעת העובדים הזרים לישראל.
לאור האמור, התועלת שמפיקים החקלאים הישראלים מפעילות המערערת מהותית וברורה. טענת המערערת בדבר הפרדת השירותים לשני חוזים שונים אינה יכולה לסייע לה. המערערת מעניקה שירות אחד שאינו ניתן להפרדה מבחינה מהותית, הן לחברות הזרות והן לחקלאי הישראלי. זכות קיומה של המערערת הוא יתרון המקומיות שלה בישראל - ישראלים הפועלים בשוק המקומי, וכל עיסוקה של המערערת תלוי בלקוחות מקומיים ובצורכיהם. פעילות המערערת להבאת עובדים ארצה אינה דומה כלל ועיקר לאותם יצואני שירותים הפועלים בתנאי תחרות בשוק העולמי עם גורמים זרים בחו"ל. אין כל הבדל ראוי לציון בין הלכת גמיש לבין המקרה דנן והמערערת לא השכילה להצביע על אינדיקציות להבחין בין שני המקרים. נוכח האמור דומה כי לא היה מקום להגיש את הערעור כלל ועיקר.
תוצאה
הערעור נדחה. המערערת חויבה בהוצאות בסך 25,000 ש"ח.

בבית המשפט המחוזי מרכז
לפני כב' השופט ד"ר א' סטולר
ניתן ב-28.10.2013



תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה