פיטורי אישה בהריון אינם כדין אף אם לא השלימה 6 חודשי עבודה מלאים

תקציר תע"א 3404-10 אלה גרינברג - נחשון נגד פרופורציה פי אם, בבית הדין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו, ניתן ב-18.06.2013 תקציר פסק הדין מאת עו"ד נטע סלע
הריון, צילום: Getty images Israel
העובדות
-----------
מספר ימים לאחר שהודיעה אלה גרינברג-נחשון (להלן:"העובדת"), עורכת דין בהכשרתה, על היותה בהריון, פנתה אליה חברת פרופורציה פי אם (להלן:"המעסיקה") שם עבדה והודיעה לה, כי היא מעוניינת לסיים את העסקתה עקב אי התאמה לתפקיד, לחילופין הציעה לה לעבוד בתפקיד מוקדנית. המעסיקה טענה, כי העובדת נענתה להצעה בחיוב משום שניסתה להאריך את תקופת העסקתה ל-6 חודשים במטרה לקבל חסינות מפני פיטורים.
לעובדת ניתן מכתב פיטורים ראשון שכלל הודעה מוקדמת ובו מועד סיום יחסי עובד מעביד חל יום אחד בלבד לפני שמלאו לעובדת 6 חודשי העסקה. מספר ימים לאחר מכן, נמסר לה מכתב פיטורים מתוקן עם ויתור על עבודה בפועל והקדמת מועד סיום יחסי עובד מעביד ב-6 ימים.
פסק הדין
------------
בית הדין לא קיבל את גרסת המעסיקה, לפיה העובדת פוטרה עקב אי התאמה לתפקיד, שכן לא הוכח פוזיטיבית, כי ביסוד ההחלטה לפטר את העובדת עמד שיקול נוסף מלבד השיקול הפסול אשר יסודו בהריון. נקבע, כי העובדת פוטרה עקב הריונה, תוך הפרת הוראות סעיף 2(א)(5) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן:"חוק שוויון הזדמנויות").
לגבי ההצעה לעבור לתפקיד אחר, בית הדין ציין, כי מדובר בהצעה תמוהה נוכח הפער התעסוקתי והכלכלי בין התפקידים. בנסיבות בהן לעובדת, עורכת דין בהכשרתה, אשר התקבלה לעבודה כרכזת שירות וייעוץ משפטי הוצע לעבוד כמוקדנית, תפקיד אשר אינו הולם את כישוריה והכשרתה, אין לייחס למעסיקה רצון אמיתי ממשי להמשיך ולהעסיק את העובדת.
זאת ועוד נקבע, כי טענת המעסיקה שהעובדת לא השלימה שישה חודשי העסקה מלאים שעה שחסר יום אחד בלבד להשלמת התקופה הנדרשת לקבלת היתר לפיטורי עובדת בהיריון מהממונה על עבודת נשים, הנה טענה חסרת תום לב המעידה על ניסיון להתחמק מקבלת ההיתר העובדת ולעקוף את הוראות חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן:"חוק עבודת נשים").
אין חולק, כי מעסיק רשאי לוותר על עבודה בפועל בתקופת ההודעה המוקדמת, אך האופן בו הדברים נעשו במקרה דנן מלמד, כי הוויתור על העבודה לא נבע ממניעים "תמימים וכשרים" אלא ההיפך.
בית הדין ציין, כי בהתחשב בכך שההיריון היווה שיקול מרכזי בהחלטת הפיטורים, העובדת זכאית לפיצוי הן מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה והן מכוח חוק עבודת נשים.
בית הדין התייחס להלכה הפסוקה בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, לפיה יש לבדוק מה הנזק הממוני שנגרם לעובדת ומהו החלק באותו נזק שיש לייחס להפליה הפסולה וכן לנזק הלא ממוני וקבע, כי העובדת זכאית לפיצויים בסך של 116,692 ש"ח.
תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה