דיווח על הכנסות משכ"ד שמקבל ילד שהוריו התגרשו ודירת המגורים נרשמה על שמו

עו"ד (רו"ח) רונן ארויו

לעניין הצהרת ההון של האב הייתי כולל את דירת הבן (אם יש דרישת פירוט רכוש של ילדי הנישום שמתחת לגיל 18
דיווח על הכנסות משכ"ד שמקבל ילד שהוריו התגרשו ודירת המגורים נרשמה על שמו
שאלה:
------------
הורים לילד בן 13 התגרשו לפני כמה שנים.
הם רשמו על שם הילד דירת מגורים אשר נובעות ממנה הכנסות משכר דירה בסך 4,000 ש"ח לחודש.
אביו של הילד נשוי בשנית. הוא צריך להגיש דוח שנתי והצהרת הון בגינו ובגין אשתו החדשה (אשר יש לה הכנסות משכ"ד למגורים בסך 5,000 ש"ח מדירת מגורים שברשותה מלפני הנישואין).
השאלות:
1.האם יש משקל לסוג המשמורת של הילד (החזקת האב, או הגרושה) לעניין הצהרת ההון וההכנסות משכר דירה?
2.כיצד יש להתייחס להכנסות משכירות של הילד, האם לצרף אותן בדוח השנתי של האב בשלמותם או לחלקן חצי חצי בין האב לגרושה?
3.כיצד מתייחסים לנתון זה בהצהרת ההון?
4.האם שיעור הפחת על דירה הוא 4%? אם כן ממתי?
תשובה:
------------
לעניין הצהרת ההון של האב הייתי כולל את דירת הבן (אם יש דרישת פירוט רכוש של ילדי הנישום שמתחת לגיל 18 - איני זוכר אם יש דרישה כזו), תוך הדגשה כי מדובר בנכס של הבן אשר אין לבני הזוג כל זכויות בו, כולל תיאור מועד רכישת הבית ורישומו על שם הבן והנסיבות לכך.
באשר להכנסות הילד משכר דירה - הייתי מדווח עליהן בדוח מס שיגיש הילד (או משלם עליהם 10% מקדמה לפי סעיף 122 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 בתיק שייפתח על שם הילד). אין מדובר בהכנסה של האב או של האם כי אם בהכנסת הילד עצמו (ראו עמ"ה 363/02 ישעיהו גריל נ' פקיד השומה חיפה, מיסים יט/1 עמ' ה-24). בענייננו הדירה רשומה על שם הילד ויש להניח כי אסור לאפוטרופסיו לנצל אותו ולקחת ממנו את הכנסות שכר הדירה.
למרות האמור לעיל אין ספק שהכנסת שכר הדירה של הילד מכרסמת בפטור ממס שזכאים לו הוריו על שכר דירה מדירות מגוריהם. עולה השאלה מה קורה אם ההורים מתפצלים לשני תאים משפחתיים חדשים - האם כל תא שכזה ייקח על כתפיו 50% משכר הדירה של הילד? זו שאלה סבוכה אך לטעמי מבחינה כלכלית ומבחינת תכלית החקיקה ניתן לקחת פוזיציית מס זו.
גם אם נאמר שיש להביא בחשבון את 50% משכר הדירה של הבן במסגרת התא המשפחתי החדש שיצר האב (או 100% משכר הדירה של הבן), עולה השאלה אם חלק שכר דירה זה אמור לפגוע בפטור ממס כמעט מלא שזכאית לו אשתו החדשה של האב מדירה שבבעלותה מלפני הנישואין.
התשובה לשאלה זו פשוטה ורשומה מפורשות בסעיף 2(א) לחוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים), התש"ן-1990, אשר זו לשונו:
"יחיד שהיתה לו בשנת המס הכנסה של דמי שכירות, יהא פטור ממס על הכנסה זו, ובלבד שלא היתה לו הכנסה מהשכרת דירות מגורים בסכום כולל העולה על 4,680 שקלים חדשים... בשל חודש השכרה כלשהו בשנת המס; לעניין סעיף זה יראו כהכנסת היחיד גם הכנסה של דמי שכירות של בן זוגו המתגורר עמו או של ילדו שעד גיל שמונה עשרה."
הנה כי כן, בענייננו, כיוון שהילד הנדון בשאלה אינו ילדה של אשתו החדשה של אביו, הרי גם אם דירתה הייתה נרכשת אחרי הנישואין (ובענייננו היא נרכשה טרם הנישואין), שכר הדירה מדירת מגורים של הבן אינו אמור לפגוע בתקרת הפטור שהיא זכאית לו.
כפי שציינתי לעיל - אם הייתה לאב דירה, עולה השאלה הקשה אם בהיותו גרוש יש להביא בחשבון רק 50% משכר הדירה למגורים של בנו לשם חישוב יתרת הפטור ממס שעומדת לרשות התא המשפחתי החדש שלו, או 100% משכר הדירה.
שיעור פחת לדירת מגורים יכול להיות 2% או 4% על חלק המבנה בלבד (ללא הקרקע אשר לגביה אין פחת - מקובל לייחס 1/3 מעלותה לקרקע), וזאת מכוח תקנות הפחת (1941) הרגילות. הבחירה ב-2% או ב-4% תלויה בטיב הבנייה.
כדאי לבחון בכל שנה חישוב של הפחת גם לפי תקנות מס הכנסה (שיעור פחת לדירה מושכרת למגורים), התשמ"ט-1989, אשר מקנות פחת בשיעור 2% ממלוא שווי הדירה כולל ממרכיב הקרקע וזאת גם אם שיעור הפחת לפי תקנות מס הכנסה (פחת), 1941 (להלן: "תקנות הפחת") הרגילות הוא 2/3 מ-4% המהווים 2.67% (ועולים על 2% פחת לפי תקנות הפחת מדירה המושכרת למגורים). הסיבה לכך היא שלפי תקנות הפחת, בכל שנה הפחת לדירה המושכרת למגורים מתואם למדד. ואולם, אחרי שבוטל חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ"ה-1985 לא קיים פחת מתואם לפי תקנות הפחת הרגילות אלא תיאום עד סוף שנת 2007.

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן





תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה