פיטורי עובד לאחר שנמצא ישן בעבודה הנם פיטורים כדין

תקציר ס"ע 50155-10-10 עאדל זיד נ' חברת השמירה בע"מ, בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, ניתן ב-27.05.2013 תקציר פסק הדין מאת עו"ד מורן טימן גוגול
מגמה מעורבת
העובדות
-----------
עאדל זיד (להלן:"העובד") עבד בחברת השמירה בע"מ (להלן:"המעסיקה"). עובר לסיום עבודתו, הועסק העובד כסייר וכסדרן עבודה בפרויקט הרכבת שמפעילה המעסיקה. העובד הועסק במשמרות יום ובמשמרות לילה.
בעקבות תלונה שהגיעה לרכבת ישראל מאזרח, כי העובד ישן ואינו מסייר ואף צילם תמונה שלו, התקיים בירור עם העובד ועם העובד שעבד עמו במשמרת ולאחריו, הודע להם על פיטוריהם. השניים הגישו צו מניעה זמני כנגד פיטוריהם העתידיים ובהמשך הוגשה התביעה העיקרית דנן, בה גם נתבעו סעדים כספיים בגין פיצויים על פיטורים ללא שימוע ושלא כדין, ופיצוי בגין הפסד שכר בגובה 12 חודשי עבודה.
בנוסף, הגישה המעסיקה כתב תביעה שכנגד, בו טענה, כי ככל שתתקבל טענת העובדים, כי שהו בהפסקה למשך חצי שעה למשמרת, יש לחייבם להשיב לה שכר ששולם להם ביתר בגין זמן ההפסקות וכן טענה לפיצוי בסך 50,000 ש"ח בגין לשון הרע שפרסם העובד על דרך ראיון עיתונאי, שגרם לה לטענתה, פגיעה במוניטין ובשמה הטוב.
בעניין התביעה שכנגד, טען העובד, כי רשאי היה ליטול הפסקה בעבודה ולעשות בה למנוחתו בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א 1951 (להלן:"חוק שעות עבודה"). לטענתו, לו רצתה המעסיקה, כי כעובד סיור, לא יורשה לנוח בהפסקה, היה עליה לומר זאת בבירור.
פסק הדין
------------
בית הדין דחה את הבקשה למתן צו מניעה וקבע, כי לא נפל פגם בעילת הפיטורים ואף באשר להליך הפיטורים לא נמצא פגם. צוין, כי העובד והעובד שעבד עמו היו מודעים לאורך כל הדרך, כי הבירור בעניינם עלול להביא להפסקת עבודתם והמעסיקה אפשרה להם להשמיע טענותיהם ביותר משתי הזדמנויות.
בנוסף, קבע בית הדין, כי לא נפל פגם בהליך הפיטורים. אף אם לא זומן העובד לשימוע במכתב רשמי, נקבע כי ידע עוד לפני הפגישה, בשיחת טלפון, מה הבירור שיערך בעניינו. במהלך הפגישה הוצגה לו התמונה שצולמה ע"י המתלונן וניתנה לו הזדמנות מלאה להשמיע טענותיו, אולם טיעוניו, כי לא ישן, אלא היה עסוק בשיחות טלפון שונות לצורך תפקידו התגלו כבלתי נכונים ובלתי מהימנים בעיני המעסיקה. לפיכך, לא נמצא כי נפגעה זכות הטיעון של העובד בבירור עניינו טרם קבלת ההחלטה בדבר פיטוריו.
כמו כן, נקבע, כי העובד שהה בהפסקה, ישן או לכל הפחות, לא מילא את חובתו להיות ערני כנדרש מתפקידו, ומשהסברי העובד בעניין זה, וטענותיו כי לא ישן, אלא היה עסוק בשיחות טלפוניות, נבדקו ונמצאו כבלתי נכונות, נקבע, כי ההחלטה על פטורי העובד לא נעשתה בחוסר תם לב או בחריגה ממתחם הסבירות. לפיכך נקבע, כי גם דין הסעדים הכספיים הנתבעים על ידו, להדחות.
בית הדין ציין, כי חוק שעות עבודה ומנוחה קובע, כי ביום של שש שעות ומעלה, תופסק העבודה למנוחה ולסעודה ל-3/4 שעה לפחות, ואולם כאשר אין מדובר בעבודת כפיים ניתן להעסיק עובד בכל יום מימי השבע 8 שעות ללא הפסקה בשבוע עבודה בן 6 ימים. בענייננו נקבע, כי אין מדובר בעבודת כפיים ולכן נקבע, כי העובד לא רשאי היה לצאת להפסקה במהלך משמרת עבודתו, ולכן נדחתה טענתו בעניין זה.
עוד נקבע, כי יש לדחות את התביעה שכנגד בדבר קיזוז תשלומי יתר ששולמו לעובד עבור חצי שעת הפסקה שנטל לעצמו בכל משמרת. נקבע, כי לא הוכח, שהעובד יצא להפסקות בכל משמרת ומשמרת או שלא היה זמין ודרוך לקריאות.
אשר לתביעה לפיצוי בגין פגיעה בשם הטוב נקבע, כי אין בכתבה נשוא התביעה, כדי להוות פרסום לשון הרע מצידו של העובד. ראשית, כלל לא הוכח, כי העובד הוא שפנה למקומון לשם פרסום הכתבה. נקבע, כי חלקו של הפרסום, הינו ציטוט של באת כוחו של העובד.
יתר על כן, נקבע, כי גם אם העובד הוא זה שהביא את הדברים לפרסום, לא נמצא, כי הכתבה הנה בגדר פרסום לשון הרע כנגד המעסיקה. נקבע, כי חלקו של הפרסום, שהינו ציטוט טענותיה של ב"כ העובד, הינו בגדר הבעת דעה, כאשר מהכתבה עולה, כי הטענות מצויות בבירור משפטי, ואין באמור בו כדי להוות על כן לשון הרע.
לאור האמור לעיל, נדחו התביעה והתביעה שכנגד.
תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה