הוועידה השנתית של חשבים

שוויון בנטל – סיסמה מול מציאות מאמר מאת עו"ד יהודית קנולר
(יח"צ, ינאי יחיאל)
"הקמתי ועדה לגיבוש משא ומתן למען מע"מ דיפרנציאלי" אמר ח"כ ניסן סלומינסקי, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, בוועידה השנתית של "חשבים". המע"מ לא יהיה לפי קבוצות אוכלוסין, אלא לפי קבוצות מוצרים.
לדבריו לא קל לקבוע מהם המוצרים החיוניים שיוטל עליהם מע"מ בשיעור אפס ולכן התכנית תגובש עד לשנה הבאה. עוד אמר סלומינסקי כי למרות ההסדר מימי שר האוצר הקודם הוחלט לגבות מהרווחים הכלואים סכום כפול. סך הרווחים הכלואים הוא כ-120 מיליארד שקל ואם יצליחו לגבות סכום כפול ממה שהוסכם, מדובר ב-7-6 מיליארד שקל.
בעניין כשלי העבר האחרים עמד הדובר על שיטת מכירת נכסי המדינה בנזיד עדשים. ועדת ששינסקי החלה להסדיר את תמלוגי המדינה, ועתה תוקם מחדש כוועדת ששינסקי מס' 2 לנוכח העובדה שעדיין יש נכסים רבים ללא תגמולים. בשל תכנוני מס חכמים מפסיד האוצר 70% מהמס, שלא לדבר על ההון השחור שהעלמתו היא בגדר נורמה ציבורית.
באשר להפרדה בין נכסים ריאליים לנכסים פיננסיים ופיזור הריכוזיות במשק הוסיף יו"ר ועדת הכספים של הכנסת כי 100 מיליארד שקלים יופנו לשוק ההון שהיום קופא על שמריו.
על כך השיב רמי שביט, המנכ"ל והבעלים של המשביר 365 החזקות כי מוטב היה למדינה להתנהל ככל משק ביתי. משמע כשנמצאים בגירעון חוסכים בהוצאות. בפועל מה שקורה הוא שמטילים מסים נוספים במע"מ, במס הכנסה, בארנונה, במחירי המים והחשמל, ובכך נותנים מכת מוות לבעלי העסקים וליזמים. הוא עמד על כך ששוק ההון מצוי במשבר עמוק וכי ההחלטה להעביר לציבור את נכסי הטייקונים כתוצאה של פיזור הריכוזיות היא חלום שלא יתגשם בהיעדר קונים פוטנציאליים. הוא ציין כי ככל שהמס יורד כך עולה הפעילות במשק וכי ליזמים כמוהו, המעסיקים 6,000 איש, אין ועד כמו לעובדים - שההסכמים הקיבוציים מעניקים להם תוספות 'זוחלות' בכל שנה, ושהאפשרות לשבות ולגרום לנזקים כלכליים עצומים היא בגדר נשק קטלני בידם, נשק שלעסקים אין דרך להתגונן נגדו.
הוא הוסיף כי אין הוא חסיד שוטה של ההפרטה וכי לדעתו את נכסי המדינה יש לשמור בידי המדינה, שכן למנהלים פרטיים אין כלי ניהול טובים יותר, אך יש להם רצון להשיא את רווחיהם על חשבון נכסי הציבור. אשר למשבר הדיור הציע שביט כי המדינה תפעל בחו"ל למציאת משקיעים שישקיעו בבנייה להשכרה.
רו"ח רן ארצי, יו"ר ועדת המסים המרכזית בלהב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל), הגדיר את המצב שלנו כמלחמה כלכלית ולכן שכשם שבעבר היו היטלי מלחמות, הוא ממליץ להשית היטל כזה על הציבור ובאמצעותו לגייס את הכספים החסרים. אשר למשבר הפנסיה, הוא סבור כי ראוי שהעידוד לחיסכון פנסיוני ייעשה באמצעות תמריצי מיסוי ואילו לגבי משבר הדיור הציע עידוד בנייה להשכרה במסלול פשוט במסגרת החוק לעידוד השקעות הון.
הוא דיבר על העיוות בחישוב מס לבני זוג העובדים יחד והציע לחשב את הכנסות בני הזוג לפי המודל של הביטוח הלאומי ולייחס לאישה שליש ולבעל שני שליש. כותבת שורות אלה, הנמנית על מגדר הנשים, סבורה כי מן הראוי היה לחשב ולייחס לשני בני הזוג הכנסות שוות בעת עבודה משותפת. אבל לכך הדרך עוד רחוקה; יתרה מזאת, אישה היוצאת לחופשת לידה ממקום עבודתה המשותף מאבדת את זכאותה לחישוב נפרד עשרה חודשים אחרי שהפסיקה לעבוד. זאת ועוד, אסור לבני הזוג לעבוד מהבית. אנחנו כבר מצויים במאה ה-21 ואילו הפקודה מסרבת להתעדכן.
גם מעמד החברות המשפחתיות כחברות שקופות לא הוסדר בהיעדר תקנות לחוק שנחקק כבר לפני שנים. היום אסור לנהל חברות מעורבות עם תושבי חו"ל "וזה חבל" אמר רן ארצי שכן מדובר בכלי מעולה להשקעות ישראלים וזרים. הוא ביקר את תוספת המע"מ מהיום למחר ואת העובדה שהמע"מ פוגע בעיקר בעניים ובמעמד הביניים, ללא השקעה מעמיקה בגבייה סלקטיבית.
הדובר הבא, סגן שר האוצר ח"כ מיקי לוי השיב כי אין אפשרות לעשות שינויים מבניים ורפורמות ב-68 הימים שעמדו עד כה לרשות המשרד, כאשר הכשל העיקרי הוא שהחזר החובות של ישראל הוא הסעיף השלישי בגודלו בתקציב לאחר בטחון וחינוך. לדבריו,את הבור התקציבי שנפער, בסך 40 מיליארד שקלים, אין לדחות לשנה נוספת.
עם זאת הוא ציין כי המצב הכלכלי של ישראל הוא טוב ויציב וכי הגירעון אינו נובע ממיתון - זהו גירעון מבני ויש לאזן בין ההכנסות להוצאות. הוא הצר על כך שלמעלה מעשור לא נגעו במשרד האוצר בתקציב הביטחון והתגאה בכך שהמשרד הקציב עוד 6 מיליארד שקלים לחינוך, שלא פגעו בזקנים ובחינוך חינם לבני השלוש, הרחיבו את סל התרופות ודאגו לרווחתם של ניצולי השואה (יצוין כי קצבתם של אלה לא התעדכנה ב-15 השנים האחרונות ואולי אף למעלה מזה, חרף ההתייקרויות במשק - י"ק). הוא עמד על כך שבד בבד עם צמצום קצבאות הילדים, יינתנו הטבות לעובדים ובכלל זה סבסוד המעונות. לדבריו לא יהיו בישראל ילדים רעבים.
בעניין הטייקונים דיבר לוי על יזמות ועל הצורך לעודד השקעות בישראל. למשל, חברת אינטל המעסיקה כיום 4,000 איש בשני מפעלים ועוד 2,500 כספקים, רצתה להקים מפעל נוסף, אולם באירלנד ניתנו לחברה תנאים טובים יותר בדמות 2% מס בלבד. כך הפסידה ישראל מפעל משמעותי לכלכלה. עוד ציין לוי כי חברת טבע, שזכתה לביקורת ציבורית על שיעור המס הנמוך (3%) ששילמה, מורכבת ברובה (90%) ממשקיעים בארצות הברית, מה גם שהוא סבור שמיסוי החברות אינו דומה למיסוי יחידים שכן הרווחים מיועדים להשקעה ולכן לא כל הביקורת על החברות היא מוצדקת.
לסיכום אמר לוי שקלקולי העבר יתוקנו ונכסי המדינה יביאו בעתיד תשואות.
הוועידה התחלקה לשלושה מושבים: מיסוי, פנסיה ועבודה. כותבת שורות אלה בחרה במושב העבודה כתחום העניין העיקרי שלה ולכן נביא בקצרה את הדברים שנאמרו שם.
זהר סולמי, מנהל יישום ותמיכת לקוחות מחברת סינרון הציג פיתוח של חברה שלו בתחום אכיפת דיני עבודה. זאת באמצעות דיווח על שעות עבודה, חופשה, ומערכת התראות במקרה של סכנה לעבירה על החוק. הוא הטעים כי מאחר שהקנסות הפליליים על מעסיקים המפרים את חוקי העבודה הם משמעותיים ביותר, יש להיערך בכל דרך למניעה של עבירה על חוקי העבודה.
פרופ' יצחק הברפלד, ראש החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל-אביב הסביר את ההבדל בין שכר חציוני לשכר הממוצע במשק והטעים כי אין להסתמך כלל על שכר ממוצע המושפע מהכנסות האלפיון העליון. בעוד השכר הממוצע הוא כ-8,000 שקל הרי השכר החציוני עומד על כ-5,000 בלבד.
רמת ההשכלה, המגדר, השתייכות לקבוצות דמוגרפיות ומוצא אתני הם המשפיעים לדבריו על פערי השכר בישראל, ובעוד בארצות הגירה אחרות מצטמצמים הפערים בין הוותיקים למהגרים בתוך עשר-עשרים שנה, בישראל הפערים אינם נסגרים והם הולכים ומתרחבים.
לדבריו, בישראל נמצא הגידול הגדול ביותר בעולם באי השוויון בהכנסות. בעוד הכנסות העשירים הולכות וגדלות העניים מתדרדרים לעוני עמוק יותר.
עו"ד אהוד שילוני דיבר על אפליה מגדרית הנובעת לעתים מחוסר ידיעה. פסק הדין המנחה בג"ץ אורית גורן נגד הום סנטר שבו הוברר כי העובדת שעבדה בעבודה שווה לעמית השתכרה 35% פחות ממנו. המנהלים התגוננו ואמרו כי היא קיבלה את מה שדרשה. ואולם כאשר הוברר לה כי היא מופלית בשכר, סירבו מעסיקיה להשלים את הפער. בשלוש ערכאות הדיון נקבע כי העובדת אכן הופלתה ויש לפצותה.
דיני השוויון התפתחו בשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת. באשר לשוויון בשכר יש שני חוקים ואפשר לתבוע בשם שניהם: האחד קובע שכר שווה בעד עבודה שווה והשני קובע שוויון הזדמנויות בעבודה, אולם כאן רמת ההוכחה הנדרשת גבוהה יותר. עוד נקבע בפסיקה כי חופש ההתקשרות אינו מצדיק אפליה בשכר. כאשר מדובר בפער משמעותי בשכר בין גבר לאישה, העול להוכיח כי יש צידוק לפער זה מוטל על המעביד. ואולם לעתים יש קושי לקבוע אם הייתה או לא הייתה הבחנה צודקת במרכיבי התפקיד ובפערי השכר.
לעתים מהווה מבנה גוף עילה לאפליה בשכר, בשל תוחלת חיים מוגבלת לבעלי עודף משקל או חסרונו.
יפה סולימני, ראש המנהל להסדרה ואכיפה של משרד הכלכלה, מסרה כי כיום אוכפים 21 חוקי עבודה. בשנת 2004 היו רק 20 פקחים של המשרד ואילו היום כבר יש 274 פקחים. המפנה הגדול אירע השנה, בעקבות דוח ועדת טרכטנברג - גידול של 77%.
הקנסות גבוהים - למשל בגין פיטורי עובדת בהיריון נקנס מעסיק ב-120 אלף שקלים. חלה עלייה ניכרת בתלונות של עובדים ובשיתופי הפעולה עם ארגוני עובדים, גופים חברתיים, רשות ההגירה והמוסד לביטוח לאומי והעברות על החוק מתגלות גם באמצעות מודיעין פנימי.
סיכום מושב זה היה בפאנל בנושא שוויון בעבודה בראשותה של עו"ד תמר גולן.

הכותבת – עורכת נטו+
תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה