ויתור על סודיות רפואית בקבלה לעבודה - מותר ואסור

מחפשי עבודה רבים נתקלים בתופעה, לפיה מעסיקים דורשים ממועמדים לעבודה (לעתים גם מעובדים) לוותר על הסודיות הרפואית או לחתום על טופס ויתור סודיות כללי. מועמדים רבים הנמצאים בעמדת חולשה מול מעסיק פוטנציאלי ואינם מודעים לגבולות המותר והאסור, וודאי שאינם רוצים להתעמת מול המעסיק, ולכן חותמים על כתב ויתור זה ובכך מתירים לגורמים מטעם המעסיק לפשפש בהיסטוריה הרפואית שלהם, לעיתים ללא כל הצדקה. מאמר זה עושה לנו סדר מה מותר ומה אסור בקבלה לעבודה מאמר מאת עו"ד גל גורודיסקי
DELETE
מחפשי עבודה רבים נתקלים בתופעה, לפיה מעסיקים דורשים ממועמדים לעבודה (לעתים גם מעובדים) לוותר על הסודיות הרפואית או לחתום על טופס ויתור סודיות כללי. מועמדים רבים הנמצאים בעמדת חולשה מול מעסיק פוטנציאלי ואינם מודעים לגבולות המותר והאסור, וודאי שאינם רוצים להתעמת מול המעסיק, ולכן חותמים על כתב ויתור זה ובכך מתירים לגורמים מטעם המעסיק לפשפש בהיסטוריה הרפואית שלהם, לעיתים ללא כל הצדקה. יתירה מזו, גם גופים אקדמיים דורשים לעתים ממועמדים ללימודים לוותר על סודיות תיקם הרפואי.
1.באילו מגזרים נתקלים במעסיקים שמבקשים ממועמדים לעבודה או עובדים לחתום על טופס ויתור סודיות?
ברוב המקרים מעסיקים אינם רשאים לדרוש מהעובד חתימה על ויתור על סודיות רפואית. קיימים מקרים בהם החוק מתיר למעסיק לדרוש מעובד לעבור בדיקות רפואיות ולמסור פרטים אודות מצב בריאותו במסגרת קבלתו לעבודה. כך למשל, עובד מדינה חייב לעבור בדיקה רפואית כתנאי לקבלתו לעבודה, וכאשר יש חשש שעבודתו נפגעת כתוצאה ממצבו הרפואי. עובד מדינה המבקש לפרוש לגמלאות מסיבות בריאות, ניתן לחייבו בבדיקות רפואיות, עובד תעשייה חייב למסור למעביד, עם כניסתו לעבודה פרטים על מצב בריאותו על מנת לוודא שהוא מסוגל לבצע את עבודתו. נער מתחת לגיל 18 חייב להציג בדיקה רפואית כתנאי להעסקתו, כמו כן נדרשים לבצע בדיקות רפואיות גם עובדים זרים, עובדים בבתי-אוכל, עובדים ‏בייצור מזון, בבתי-ספר ובספנות. בנוסף, כל‏ עובד המבקש דמי מחלה חייב להמציא למעבידו תעודת רופא.
2.האם החקיקה הקיימת בנושא - חוק הגנת הפרטיות, חוק כבוד האדם וחירותו, חוק יסוד חופש העיסוק - מתירים לדרוש מעובד או מועמד לעבודה לוותר על סודיות רפואית?
כאשר מעביד דורש מעובד לגלות נתונים רפואיים הדבר גורם לפגיעה בפרטיות העובד. השאלה היא האם פגיעה כזאת מוצדקת. מצד אחד חובת הגילוי ביחסי עבודה מוגברת לאור העובדה שיחסי עובד ומעסיק הם יחסים ארוכי טווח בדרך כלל ודורשים מידה מוגברת של תום לב וגילוי. אבל בתי הדין לעבודה קבעו שחובת הגילוי אינה מוחלטת בגלל שהיא פוגעת בפרטיותו של העובד. בתי הדין קבעו שהאיזון הנכון בין חובת הגילוי להגנה על הפרטיות מאפשר למעביד לקבל תשובות על שאלות רפואיות רק אם הן רלוונטיות לתפקיד שהעובד ממלא. עובד אינו חייב לספק מידע רפואי שאינו קשור לתפקידו. לדוגמא, בתי הדין לעבודה קבעו שעובדת לפני החודש חמישי להריון לא חייבת לגלות על כך למעביד בהליכי קבלתה לעבודה. דרישה לגלות מידע כזה מהווה אפליה אסורה בקבלה לעבודה.
3.מתי ובאילו סוגי עבודה מותר למעסיק על פי חוק לדרוש ממועמד או מעובד לוותר על סודיות רפואית?
לאור קביעת בתי הדין לעבודה, כי עובד חייב לגלות רק מידע רלוונטי לעבודתו, אזי הדרישה לויתור גורף על סודיות רפואית הוא בדרך כלל דרישה שלא כדין. ניתן להצדיק דרישה כזאת רק במקרים נדירים בהם כל תקלה במצבו הבריאותי של העובד עלולה להשפיע באופן מהותי והמשמעותי על יכולתו לבצע את תפקידו או להטיל סיכון משמעותי על המעביד או על מקבלי העבודה מהמעביד. לדוגמא עובדים בסביבת עבודה מסוכנת, עובדים בתעשיות מזון ותרופות.
4.האם במקום ויתור על סודיות רפואית יכול העובד (המועמד) לבקש לעבור בדיקות ספציפיות הרלוונטיות לסוג העבודה, ולא לחשוף את כל התיק הרפואי?
במקרים בהם נדרש עובד לויתור על סודיות רפואית, עליו לבחון האם ביצוע התפקיד אכן דורש גילוי כל כך רחב של מידע רפואי. כעקרון ניתן לחשוב על מעט מקרים בהם נדרש גילוי רפואי מלא. בדרך כלל ניתן לספק את צרכי המעסיק במידע רפואי ספציפי או בביצוע בדיקות רלוונטיות. כך למשל, סביר להניח שעובדים בענף המזון או התרופות נדרשים לספר מידע רפואי רחב. אולם, גם אז ניתן להתנגד לחשיפתו של כל התיק הרפואי שכן המעביד בענפים אלה לא צריך להיות חשוף למשל למידע על מצבו הנפשי של העובד. לכן, מעסיק בענף המזון והתרופות, יכול להסתפק בבדיקה שתוודא שהעובד אינו חולה במחלות שעלולות להשפיע על עיסוקו.
5.האם מועמדים לעבודה או ללימודים שנתקלו בדרישה כזו, ללא הצדקה, יכולים לתבוע את המעסיק או המוסד?
רוב התביעות שהוגשו לבתי הדין לעבודה נוגעות לדרישת מעבידים, כי עובדת המועמדת לעבודה תגלה האם היא בהיריון. יחד עם זאת, בפועל כמות התביעות שמוגשת לבתי הדין היא קטנה מאוד יחסית לכמות ההפרות. חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר להפלות עובדים בתנאי עבודה או בקבלה לעבודה גם במצב בו המעביד קובע תנאים שאינם ממין העניין. כאשר מעביד דורש גילוי מידע רפואי שאינו רלוונטי הוא למעשה עובר על חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. אחד הכלים היעילים ביותר להילחם במעבידים המפרים את הגנת הפרטיות ושואלים שאלות לא רלוונטיות הוא חוק תובענות ייצוגיות המאפשר להגיש תובענה ייצוגית גם על הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
6.האם במסגרת מכוני אבחון לעבודה מותר לערוך מבחני אישיות פסיכולוגיים? האם מותר להעביר אותם אבחון של פסיכולוג? האם מותר לשאול אותם בשאלונים שאלות אישיות ו/או בריאותיות?
קיימות עבודות הדורשות חוסן נפשי. כך למשל, עבודות ימאות או עבודות בשירותי הביטחון. בעבודות מסוג זה בדיקה פסיכולוגית תהיה לכאורה רלוונטית. יחד עם זאת, גם בראיון הפסיכולוגי וגם בשאלוני אישיות ושאלונים רפואיים המעסיק אינו רשאי לבקש מידע שאינו קשור לתפקיד.

כותב- עו"ד גל גורודיסקי, מומחה לדיני עבודה ופנסיה, משרד עו"ד גורודיסקי ושות'
תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה