סקירת ספר חדש: על פטנטים, מלאכים וטרולים

רישום פטנט צריך להיעשות סמוך להתעוררות הצורך בהמצאה * התזמון – שאלה של מזל מאמר מאת עו"ד יהודית קנולר
 | 
כולם רוצים את התלושים שלכם. צומת ספרים וסטימצקי
עו"ד נעמי אסיא, המוכרת לקוראי כתב עת זה כמומחית לקניין רוחני, היא חלוצת דיני ההיי-טק בישראל ופרסמה בעבר שני ספרים: "דיני מחשבים ואינטרנט" ו"ישראל והאיחוד האירופי 1992, קניין רוחני וטכנולוגיה". בימים אלה רואה אור ספרון חדש פרי עטה, שנראה בתחילה כמו סיפור משפחתי ומתגלה בהמשך כ"מעט המחזיק את המרובה".
עו"ד נעמי אסיא נולדה בישראל ליאנק לזר, פליט שואה וממציא שלא מימש את המצאותיו, וספגה בבית את מקצועה דהיום. השילוב בין ההמצאות הטכנולוגיות של אביה ושרטוטיו שאופסנו במחסן והעלו אבק, למשפטים שניהל כדי להגן על המצאותיו, הוביל אותה לייסד את את אחד המשרדים המובילים בתחומי הקניין הרוחני וההיי-טק, ובכלל זה עריכת פטנטים.
אביה מעולם לא הצליח, לא שיווק, לא מכר. ואולם הוא כיוון את עולמה המקצועי של המחברת. היא שנשאה לדויד אסיא, איש מחשבים ובנו של בנקאי – למדה להכיר מקרוב גם את הצדדים העסקיים של העולם סביבנו, שבאותה תקופה נחשבו לעולם המחר. אם בימי אביה נזקק הממציא לכספים משלו כדי לממש את המצאותיו, ובתחילת הקריירה של בעלה נזקקו הממציאים למשקיעים שהאמינו בהם, היום יש קרנות הון סיכון שהם צבר של אנשים רבים בעלי כסף רב וניסיון, המוכנים להשקיע בדברים חדשניים. משקיע כזה נקרא "אנג'ל" – מלאך.
נעמי אסיא מצטטת מפי מרווין קאמרס כי הממציאים הם אנשים שנוטים לא להיות מרוצים ממה שהם רואים סביבם. הם פועלים בחשאיות. היא מספרת על ישראלי בן שבעים שהיום רשומים על שמו 203 פטנטים וממנו למדה כי ההבדל בין פתרון חידה לבין רעיון לבין המצאה הוא חד משמעי. בחידה השואל יודע את הפתרון והנשאל מוצא את הפתרון. הרעיון בא כאשר מישהו נתקל בבעיה ובעקבות רעיון פתאומי מוצא לה פתרון. המצאה לעומת זאת, שייכת לראשון שהמציא משהו שלא היה קיים בעבר, ואולי אף לא היה ידוע הצורך באותה המצאה. זהו מי שיודע להפוך רעיון להמצאה. הממציא צריך ליצור יש מאין. רישום ההמצאה כפטנט מגן עליה כלפי העולם כולו.
דרכן של המצאות רבות שהן הקדימו את זמנן. לפעמים אין תמיכה טכנולוגית טובה מספיק להמצאה ולפעמים העולם העסקי אינו מבין אותה. כאן למדתי באופן אישי את השיעור המעניין ביותר מתוך הספרון: מתי לרשום פטנט? לא מוקדם מדי כי הפטנט פג תוקפו בתוך 20 שנה, עוד בטרם בשל העולם לנצלו. אם ההמצאה מגיעה בדיוק כשהתעורר הצורך, הדבר עלול להיות מאוחר מדי, שכן בדרך כלל מגיעים להמצאה זהה גם במקומות אחרים בעולם, וכך הזמן הטוב ביותר לרשום את ההמצאה קצת לפני הזמן אולם התזמון הוא כבר שאלה של מזל. לממציא אין שליטה על כך.
יש שני סוגי המצאות, האחד הוא פתרון לבעיות מוכרות, כמו איך לרפא את מחלת הסרטן, והאחר כאמור, דברים שאפשר לעשותם באופן טכנולוגי, אך מעולם לא חשבו על כך לפני כן - כמו המצאת הרוכסן.
אסיא מביאה לדוגמה המצאות נחוצות כמו המצאה ישראלית בשם "אפיליידי" - מכשיר למריטת שיער רגליים, או ההמצאה של העכבר למחשב – מכשיר הצבעה דיגיטלי שלא היה בו צורך לפני עידן המחשבים, ולכן איש לא חשב עליו.
בהמשך מסבירה אסיא כי ממציא שהוא בדרך כלל מהנדס, אינו מקבל חינוך מתאים כי אין מלמדים אותו לפתח ולמכור.
ממציא אינו יכול עוד לפעול לבדו. תחילה יש רעיון, אבל את הרעיון צריך להביא לידי ביצוע וזה כבר תפקידו של היזם. בשלב זה הממציא כבר היה צריך לרשום פטנט, כדי שלא לחשוף את ההמצאה לפני הזמן.
לעתים הממציא והיזם גלומים באיש אחד ולעתים יש צורך בצוות. אסיא מציינת כי בישראל יש אמון בין צוותים שמוקמים על בסיס הכרות, בארצות הברית גם הצעד הראשון מלווה בעורכי דין.
ההמלצה החמה ביותר של המחברת היא לא להקריב את הבית ואת עתידם של הילדים על מזבח ההמצאה. מצד שני היא מצטטת את תומס אלווה אדיסון ממציא נורת החשמל שאמר: "גאוניות? מה פתאום... עליך לגרום לדבר הארור שיעבוד... דרכי להצלחה הייתה רצופה בכישלונות".
התפתחות הטכנולוגיה יצרה כר נרחב להגנת זכויות היוצרים. בעבר הייתה הדרישה היחידה מקוריות היצירה במובן היותה פרי המאמץ האינטלקטואלי של היוצר עצמו ורישומה. כיום אין עוד צורך ברישום, לפי אמנת ברן
מ-1989. זכויות יוצרים מגינות על היוצר בחייו ועוד 50 שנה או 70 שנה לאחר מותו.
פטנט חייב ברישום. זוהי המצאה טכנולוגית, חדשה בעולם, הניתנת לשימוש תעשייתי, ויש בה התקדמות המצאתית. כלומר, היא אינה מובנת מאליה לאיש מקצוע העוסק בתחום ההמצאה. הפטנט מוגן למשך 20 שנה בלבד ללא אפשרות חידוש מעבר לתקופה זו.
תחומי ההמצאות המעניינים ביותר הם בתחום האנרגיה החלופית ובתחומי ההשקעות. בספרון מגלה אסיא מהי ההמצאה הבאה בתחום העסקי, אבל כדי לא לקלקל את המתח נשאיר זאת לקוראים.
וכאן אנחנו מגיעים למושג האחרון המופיע בכותרת הספר: "הטרולים". טרולים הם שדונים במיתולוגיה הנורווגית והמושג נשאב גם לעולם הפטנטים. אלה אנשים הרוכשים פטנטים כדי להפיק מהם רווחים - חלקם בתחום של תביעות הגנה במקרה של הפרה (וזה הצד האפל), וחלקם כתמיכה בממציאים כהשקעה עתידית לגיטימית בבוא היום.
חברה כזו היא חברת "אי.וי" "אינטלקטואל ונצ'רס" שרכשה עד היום 30 אלף פטנטים ומעסיקה כ-650 איש. מייסד החברה נתן מירוולד מסביר כי כמו שבעולם המחשבים הפרידו אחרי שנים בין עולם התוכנה ועולם החומרה, כך גם בעניין הפטנטים עדיף להפריד בין ההמצאות לייצור מבלי להיות מואשם בספסרות במסחר בפטנטים וכך הולך והופך הפטנט לערך בפני עצמו.
הספרון מסתיים בתדריך למבקש לרשום פטנט ובסופו מאחלת המחברת לקוראים "בהצלחה".
תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה