ערב תשע"ג: בישראל חיים 7.93 מיליון נפש, 17% מתוכם נתמכי משרד הרווחה

שנתון הלמ"ס - ההשקעה במחקר ופיתוח הגבוהה ביותר ב-OECD, כמחצית מעולי אתיופיה נתמכי רשויות רווחה וסיבת המוות העיקרית בישראל היא סרטן
תמונת מצב
ערב ראש השנה תשע"ג מונה אוכלוסיית ישראל כ-7,933,200 נפש, מתוכם כ-5,978,600 יהודים (75.4%), כ-1,636,600 ערבים (20.6%) וכ-318,000 אחרים (4%), כך עולה מהשנתון הסטטיסטי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מספרם של העובדים הזרים (לא כולל מסתננים) נאמד בכ-203,000.

האוכלוסייה הישראלית נחשבת אוכלוסייה צעירה יחסית לאוכלוסייה במדינות המערב. בשנת 2011 אחוז הילדים בני 14-0 בישראל היה 28.2% ואחוז בני 65 ומעלה עמד על 10.3%, זאת בהשוואה ל 18.5% ו 15% בממוצע במדינות החברות ב-OECD, בהתאמה.

חלקם של בני 75 ומעלה בקרב האוכלוסייה בישראל גדל בצורה מתונה עם השנים: 4.8% בשנת 2011 לעומת 3.8% בראשית שנות התשעים. בקרב היהודים, חלקם של בני 75 ומעלה גבוה יחסית (5.9% בשנת 2011 בהשוואה ל 4.4% בראשית שנות התשעים).

ממשיכים להצטופף במרכז
כ-40% מאוכלוסיית ישראל מתגוררת באזור מרכז הארץ – כ-24% במחוז המרכז ו-16.5% במחוז תל-אביב. במחוז הצפון מתגוררים כ- 17%, במחוז הדרום – כ-14%, בכל אחד מהמחוזות חיפה וירושלים מתגוררים כ-12%, ועוד כ-4% מתגוררים באזור יהודה והשומרון. לשם השוואה, בשנת 2000, 41% מאוכלוסיית ישראל התגוררה באזור מרכז הארץ – כ-23% במחוז המרכז ו-18% במחוז תל-אביב; חלקה של האוכלוסייה במחוזות הצפון, הדרום וירושלים היה דומה לזה שב-2011; במחוז חיפה התגוררו כ-13%, ועוד 3% התגוררו באזור יהודה והשומרון. כמחצית מאוכלוסיית היהודים מתרכזת באזור המרכז (28.2% במחוז המרכז ו-20.5% במחוז תל אביב).

מבין שש הערים הגדולות בישראל (שבהן למעלה מ- 200,000 תושבים), ירושלים הייתה העיר בעלת אחוז הגידול הגבוה ביותר בשנת 2011 (2.1%). אחוזי הגידול בשאר הערים הגדולות היו פחות מאחוז אחד: באשדוד 0.8%, בחיפה 0.8%, בראשון לציון 0.6, בתל אביב-יפו נרשם אחוז גידול אפסי (0.1%) ובפתח תקווה אחוז גידול שלילי (0.4-).

עוברים לפתח תקווה
בדומה לשנה הקודמת, בכל הערים המונות מעל 200,000 תושבים , פרט לפתח תקווה, נרשם הגירה שלילי. מאזן ההגירה השלילי הגבוה ביותר נרשם בעיר ירושלים (7,300- נפש). מאזן ההגירה השלילי הקטן ביותר נרשם בעיר חיפה (500- נפש). בעיר פתח תקווה לעומת זאת, נרשם מאזן הגירה חיובי של כ-1,900 נפש, כמו המאזן בשנת 2010. מבין 8 הערים המונות בין 100,000 ל-199,999 נפש, היה מאזן הגירה פנימית חיובי באשקלון, בנתניה וברחובות. בכל יתר הערים שבקבוצה זו נרשם מאזן ההגירה שלילי.

העיר הצפופה ביותר בישראל היא בני ברק שבה הצפיפות היא 22,145 נפש לקמ"ר. מבין הערים המונות מעל 200,000 תושבים, תל אביב היא העיר הצפופה ביותר (7,505 נפש לקמ"ר) ואחריה ירושלים (6,446 נפש לקמ"ר). ערים נוספות בעלות צפיפות גבוהה הן בת ים (15,517 נפש לקמ"ר), גבעתיים (16,933 נפש לקמ"ר), אלעד (13,754 נפש לקמ"ר) וקריית מוצקין (9,997 נפש לקמ"ר). הצפיפות הממוצעת במטרופולין תל אביב הייתה 2,250 נפש לקמ"ר, במטרופולין חיפה - 1,023 ובמטרופולין באר שבע - .563 נפש לק"מ.

יהודים חיים יותר
תוחלת החיים בלידה בשנת 2011 הייתה 80.0 שנים בקרב גברים ו 83.6 שנים בקרב נשים. תוחלת החיים עלתה בעשור האחרון ב-2.7 שנים בקרב גברים וב-2.4 שנים בקרב נשים. תוחלת החיים של יהודים גבוהה יותר משל ערבים. בשנת 2011 עמד הפער על 4.2 שנים בקרב גברים ו-3 שנים בקרב נשים. בהשוואה למצב לפני עשור, גדל הפער בקרב הגברים וקטן בקרב הנשים. בשנת 2001 עמד הפער על 3.4 ו-3.8 שנים בקרב גברים ונשים בהתאמה. תוחלת החיים בישראל גבוהה יחסית למדינות ה-OECD. תוחלת החיים של הגברים מדורגת במקום השני (אחרי שוויץ), תוחלת החיים של הנשים מדורגת נמוך יותר, במקום השמיני.

בשנת 2011 כ-17% (כ-1.3 מיליון נפשות) מהאוכלוסייה הכללית רשומים במחלקות לשירותים חברתיים במשרד הרווחה. ילדים עד גיל 14 מהווים 27% מכלל הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים, אחוז דומה לחלקם באוכלוסייה הכללית (28%). כ-19% מהרשומים הם קשישים מעל גיל 65, כמעט כפול מאשר חלקם באוכלוסייה הכללית (10%). 15% מהגברים הרשומים הם קשישים מעל גיל 65 וכ-23% מהנשים הרשומות.

שיעור הפניות למחלקות לשירותים חברתיים הוא 169.2 ל-1,000 נפשות באוכלוסייה הכללית. שיעור הפניות בקרב האוכלוסייה הערבית גבוה כמעט פי 1.5 מאשר בקרב האוכלוסייה היהודית (225 ל-1000 נפשות לעומת 153 ל-1000 נפשות בהתאמה). שיעור הפניות לילידי חו"ל גבוה יותר מאשר ילידי ישראל (201 ל-1,000 נפשות לעומת 131 ל-1000 נפשות בהתאמה). שיעור הפניות לעולי אתיופיה גבוה יותר מאשר עולי ארצות חבר העמים שעלו החל משנת 1990 (579 ל-1,000 נפשות לעומת 162 ל-1000 נפשות בהתאמה).

ההוצאה לנפש על בריאות - הנמוכה ב-OECD
בשנת 2010 ההוצאה לנפש בישראל על בריאות, במונחי כוח קנייה, הייתה 2,046 דולר – בדומה להוצאה בסלובקיה וקוראה ונמוכה ממרבית מדינות ה-OECD האחרות. בארה"ב הייתה ההוצאה לנפש הגבוהה ביותר - 8,233 דולא. יצוין כי בהשוואה הבין-לאומית לא מובאים בחשבון הבדלים בגורמים שעשויים להשפיע על ההוצאה, כמו הרכב הגילים, מבנה התעסוקה וכד'. גילה הצעיר של האוכלוסייה בישראל מקטין את ההוצאה לבריאות לנפש בשנת 2010.

סיבות המוות העיקריות בשנת 2010 היו שאתות ממאירות (סרטן) – 26.3% מהפטירות ומחלות לב – 16.3% מהפטירות, ואחריהן סוכרת ומחלות כלי דם במוח – אשר מכל אחת מהן נפטרו 5.8% מסך הנפטרים. מסיבות חיצוניות (סיבות שאינן מחלות) נפטרו 5.0% מסך הנפטרים. התפלגות סיבות המוות בשנת 2010 דומה להתפלגות בשנת 2009. לפני עשור, חלקן של הפטירות מסרטן היה מעט נמוך יותר (24.6% מכלל הפטירות) ואילו חלקן של הפטירות ממחלות לב היה גבוה יותר (21%).

השוואה בין-לאומית לשנת 2010 מראה שההשקעה במחקר ופיתוח בישראל כאחוז מהתמ"ג (4.3%) גבוהה מההשקעה במדינות החברות ב-OECD. אחוז ההוצאה למו"פ אזרחי היה 3.9% בפינלנד, 3.6% בקוריאה, 3.3% בשוודיה וביפן, 3.1% בדנמרק ו-3.0% בשוויץ. בשבע מדינות היה האחוז בין 2.0% ל-2.9%: איסלנד, אוסטרליה, אוסטריה, ארה"ב, בלגיה, גרמניה, וצרפת, ובשאר המדינות בין 0.5% ל-1.9%.

בשנת 2011 הוחל בבנייתן של כ-45 אלף דירות, המספר הגבוה של דירות שהוחל בבנייתן מאז שנת 2010. העלייה בהתחלת הבנייה של דירות בשנת 2011, לעומת 2010, הסתכמה בכ-12%. עם זאת, במספר הדירות שבנייתן הסתיימה בשנת 2011 נרשמה עלייה מתונה של כ-2% בלבד. צוין המספר הגבוה של הדירות בתהליך בנייה פעילה, כ 81.6-אלף דירות בסוף 2011, עלייה של כ-15% בהשוואה לסוף 2010. במספר הדירות החדשות שנמכרו בבנייה ביזמה פרטית נרשמה ירידה ל-15.4 אלף דירות ב-2011, בהשוואה ל-17.9 אלף דירות שנמכרו ב- 2010.
תגובות לכתבה(2):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    כמה עובדות פשוטות
    ניתוח נתונים 11/09/2012 18:57
    הגב לתגובה זו
    5 0
    תוחלת החיים עלתה ב-0.1% אך משרד האוצר וחברות הפנסיה דיברו במשך שנה על ההשלכות החמורות של עליית תוחלת החיים על תשלומי הגמלאות. אולי הסיבה האמתית לחוסר יכולת התשלום היא קריסת הטיקונים? ההוצאה לנפש על בריאות - הנמוכה ב-OECD נכון וזאת מכיוון שההוצאה על בריאות פרטית גדולה לאין שיעור מה-OECD. הפכנו לאלופי הרפואה הפרטית!!! ההוצאה על מחקר ופיתוח גבוהה מה-OECD. למרות זאת מרבית מדינות ה-OECD מייצרות יותר, מרוויחות יותר, ורמת התל"ג שלהן גבוהה יותר. איך זה קורה? חברות ההיי טק מיצאות ידע שנרכש בכספי הפיתוח למדינות המנצלות ידע זה לתועלתן במקום לתועלת מדינת ישראל.
    סגור
  • נא לא לבלבל את העובדות
    מיקי בר קיקי 12/09/2012 06:40
    הגב לתגובה זו
    0 1
    הן לא אשמות וגם חברות ההייטק לא. פקידי ממשל לסוגיהם אחראים לרב 5% מה"פטירות" מסבות חיצוניות, לשחיתות, רשלנות, קטל ובזבוז.
    סגור