דיוני התקציב: ארבע רגליים של המדיניות הממשלתית

רפי מלניק, משנה לנשיא לעניינים אקדמיים, המרכז הבינתחומי הרצליה על החלטת הממשלה לאחד את התקציבים של 2009-2010
 | 
רפי מלניק
המשבר הכלכלי שפוקד את העולם והגיע גם אלינו, בהיותינו משק קטן ופתוח, מציב אתגר גדול לממשלה החדשה שהחלה לקבל החלטות כלכליות ערב החג. עד כה ההחלטות היו פרוצדוראליות לכן קשה להעריך מה יהיה אופי המדיניות והתקציב לשנים 2009-2010. הציבור בארץ ובעולם וגם קובעי המדיניות ניצבים מול אי ודאות קיצונית הנובעת ממשבר המתרחש פעם ב-100 שנים ואופיו שונה ממה שהכרנו בעבר.

המודלים הכלכליים הקיימים קרסו, הם לא הצליחו לחזות את הסופה המתקרבת ובשלב זה אין מודל חדש שניתן להסתמך אליו. במצב זה אין יכולת לחזות את העתיד ומעצבי המדיניות מגששים באפלה, להחלטות כלכליות יש אופי של הימור ומכאן שהמשימה העיקרית של הממשלה היא להימנע משגיאות גדולות.

המשבר איננו מחזור עסקים רגיל ואינו דומה לתפניות לרעה שהתרחשו בכלכלת ישראל מאז ומעולם - לכן אין להסתמך על תכניות שהופעלו בעבר ונדרשת זהירות מרבית בעיצוב המדיניות. כאמור המשבר מיובא הוא לא נובע מבעיות פנימיות של כלכלת ישראל. היכולת לסייע בצעדי מדיניות מקומיים מוגבלת וטומנת בחובה סכנת יצירת עיוותים ארוכי טווח למשק. ניסיון להגדלת הצריכה הציבורית, כדי לפצות על ירידת הביקושים מחו"ל, עלול להטות את מבנה המשק לכיוון הפוך ליתרון היחסי ולפוטנציאל הצמיחה העתידי שלו, תוך פגיעה ארוכת טווח בכושר הצמיחה של המשק. המשבר ימשך פרק זמן לא ידוע, הוא אינו משבר של טווח קצר וימשך מעל לשנה.

השגיאה הגדולה ביותר שהממשלה עלולה לעשות היא הגדלה ארוכת טווח של הגירעון התקציבי שיביא לאובדן המשמעת והאמינות הפיסקאלית, שנרכשה במאמץ רב בשנים האחרונות, וכתוצאה מזו להתפתחות של תופעות משקיות שליליות ביותר אותן חווינו בעבר.

החלטת הממשלה לאחד את התקציבים של 2009-2010 תקשה על חישוב הגירעון של 2009 אך, על פי במגמות הנוכחיות, הוא מוערך בכ-5-6 אחוזים מהתוצר אומדן זה מהווה אומדן מינימום. ההסכמים הקואליציוניים וקיום ההבטחות של ערב הבחירות עלולים להגדיל את הגירעון במידה ניכרת. למרום החריגה הצפויה בגירעון הממשלתי ב-2009 אני מעריך שזה לא יערער את האמינות הפיסקאלית אותה רכשה הממשלה לעצמה בשנים האחרונות, זאת משום שגירעון זה נתפס כתופעה עולמית ולא כתופעה מקומית. זאת ועוד בהשוואה למדינות אחרות גירעון זה לא יהיה חריג ויהיה נמוך משמעותית ממדינות מובילות וארה"ב בראשם.

השאלה הבסיסית היא הגירעון ב-2010, שוב כאמור, לא יהיה פשוט לחישוב אבל המשימה העיקרית של הממשלה היא לשדר חזרה לשליטה על העניינים הפיסקאליים ובעיקר חזרה למגמת ירידה בחוב הציבורי יחסית לתוצר.
גירעון חריג גם ב-2010 עלול לפגוע באמינות הממשלה ועלול לעלות את כלכלת ישראל על תוואי של משבר פוטנציאלי שמאפייניו הם יציאה של משקיעים זרים ושל ישראלים לחו"ל, התפרצות אינפלציונית והרעה במאזן התשלומים.

המדיניות הממשלתית צריכה לעמוד על ארבע רגליים:

1. בתחום התקציב המשימה העיקרית היא חזרה למשמעת הפיסקאלית - מומלץ להמשיך להשתמש בהוצאה התקציבית כעוגן של המדיניות - יש לקבע את גידול ההוצאה הציבורית למשך הקדנציה של הממשלה החדשה ובכך ליצור מחויבות ושליטה פיסקאלית ארוכת טווח. לאור העובדה שמשקל ההוצאה הציבורית ירד והגיע למימדים סבירים, בהשוואה בינלאומית, אפשר להגדיל את שיעור גידול ההוצאה מעבר ל-1.7 אחוזים. מכיוון שאין שום יכולת לחזות את גביית המסים לשנה הבאה מומלץ לדחות את כל הפחתות המסים לתקופה עתידית כאשר אי הודאות תקטן.

2. השקעה בתשתיות: זה הזמן האידיאלי להכריז על פרויקט לאומי גדול שכותרתו הוא חיסול המושג פריפריה בישראל. בפרק זמן בין שנה לשלוש שנים פרויקט כזה ינצל את כושר הייצור הלא מנוצל בתקופת השפל וביקושים אלה יפוגו עם חלוף המשבר מבלי לעוות את מבנה המשק בטווח הארוך. הפרויקט יהיה מורכב מהשקעות גדולות בעיקר בתחבורה אך גם בתחומי המים, הביוב, החינוך, ביטחון פנים והגנת הערף ויתבצע בשיתוף ובמימון המגזר הפרטי תוך מעורבות ממשלתית מינימאלית.

3. שיפור מערך הסיוע למובטלים - העלאת דמי האבטלה והארכת תקופת הזכאות. הקמת מערך ארצי להסבה מקצועית תוך שיתוף פעולה של ארגוני העובדים, המעסיקים והגופים השונים להשכלה גבוהה. ההסבה המקצועית יכולה להוות תחליף או השלמה למערך הסיוע למובטלים.

4. מעורבות ממשלתית ישירה בהחזרת התפקוד התקין של מערכת האשראי. עיקר הסכנה הוא קריסה של עסקים קטנים בעלי פוטנציאל רווח בטווח הבינוני והארוך חייבים למצוא דרך לאפשר להם מימון ביניים במחיר סביר לתקופת המשבר. יש לשקול מסגרות חדשניות ולשקול חזרה על אלה שהופעלו בעבר (כמו פיקדונות למתן אשראי או ערבויות ממשלתיות) תוך תמחור נכון של עלות הסיכון לממשלה.


מאת: רפי מלניק - משנה לנשיא לעניינים אקדמיים, המרכז הבינתחומי הרצליה



*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה