פסק דין תקדימי: מבנים במושבים שנבנו בשימוש חורג ייהרסו רק לאחר מות הנתבעים

בית המשפט קבע כי תביעת המינהל מוצדקת אך בלתי צודקת
 | 
עו''ד עמית יפרח
בית משפט השלום ברחובות קיבל לאחרונה את תביעת מינהל מקרקעי ישראל בגין שימוש חורג בקרקע חקלאית, אולם בפסק דין תקדימי הוא קבע כי פסק הדין ייכנס לתוקף רק 60 יום לאחר מועד פטירתם של הנתבעים בעלי הנחלות.

מדובר בתביעת המינהל נגד שישה חקלאים בעלי נחלות ממושב חגור, אשר עשו שימוש חורג במקרקעין שבחזקתם, השכירו שטחים ומבנים חקלאיים לצדדים שלישיים לצורכי מחייתם, וזאת ללא קבלת הסכמת המינהל, בהיותו של המינהל מנהל ואחראי כלפי המדינה על המקרקעין במושב חגור.

עו"ד עמית יפרח, יו"ר אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, מציין כי בית המשפט קבע כי התביעה של המינהל מוצדקת, אך בלתי צודקת.
לדבריו, הנתבעים הינם חקלאים מבוגרים מאוד בעלי משקים המתגוררים במושב חגור מאז הקמתו, אשר ישבו ביישוב הספר ותרמו לביטחונה של המדינה בכל אותן שנים קשות של הקמתה. אין המדובר בעבריינים "לשמה", אלא שדוחק השעה וחוסר אפשרות להתפרנס הוליכו אותם למוצא היחיד האפשרי מבחינתם- השכרת שטחים לצדדים שלישיים לצורך מחייה מינימלית.

עוד מציין יפרח, כי במסגרת הפסק נותן בית המשפט פרשנות משפטית אחרת של חוזי המשבצת ומעמדם של חברי המושב, וכך קובע השופט הרן: "תכליתם של החוזים, לאור משמעותם "המשתנה על נסיבות הזמן והמקום" מחייבת קביעה חדשה ושונה לפרשנות המסמכים הנ"ל, וליציקת תוכן שונה למעמדם של חברי מושב חגור, ומושבים אחרים".

בנוסף לכך, הסתמך בית המשפט בהחלטתו, באופן יוצא דופן על דברים שאמר לאחרונה ירון ביבי, יו"ר מינהל מקרקעי ישראל: "ברגע שבנו על הקרקע, אנחנו לא צריכים להמשיך ולנהל אותה עד קץ הדורות. אנחנו צריכים לדאוג שקיבלנו עבור הקרקע מחיר ראוי ושאנחנו לא מחלקים מתנות. אנחנו לא צריכים להמשיך ולנהל את חיי היום יום של המשתכן".

השופט הרן פתר את ההתלבטות בין הצודק למוצדק בדרך של החלת העונש רק לאחר מותם של בעלי הנחלות וקבע: "ניתן בזה פסק דין נגד כל אחד מבעלי הנחלות המורה לו להרוס כל מבנה שנבנה על המקרקעין המוחזקים על ידו שלא כדין וללא היתר המינהל. לאור הנסיבות המיוחדות פסק הדין הנוכחי ייכנס לתוקף רק לאחר חלוף 60 יום ממועד הליכתו לעולמים של כל אחד מבעלי הנחלות".

"חשוב להדגיש כי בית המשפט מכיר בנסיבות המיוחדות שהביאו את בעלי הנחלות במושב לבצע שימוש שלא על פי חוזה המשבצת. אי הסדרת השימושים הלא חקלאיים במושבים נובעים, להשקפתינו, בעיקרם מרשלנותם של מינהל מקרקי ישראל ורשויות התכנון, לתת מענה לשינויים שחלו בהתיישבות ב-20 השנה האחרונות. המשבר הקשה שעברה ההתיישבות בשנות ה-80 גרם לכך, שחקלאים רבים נשארו בלי פרנסה ועם חובות כבדים, שגרמו לאלפי חברי מושבים לקחת אחריות ולפתח עסקים בלי קבלת היתר", מציין יפרח.

יפרח מוסיף: "אין חולק שהמצב הנוכחי הינו רע מאוד, העסקים מוקמים בלי תכנון מוקדם ויד מכוונת, המדינה והמועצה האזורית סובלות מאובדן הכנסה. על העסקים אין פיקוח מסודר וחברי המושבים שלא באשמתם נאלצים להיגרר לבתי משפט במקום לעסוק בהבאת פרנסה למשפחותיהם. על המינהל לייצר עבור בעלי הנחלות מסלול ירוק ומהיר אשר יאפשר לבעלי הנחלה להקים פעילות לא חקלאית במסגרת הזכויות אשר מעניקות להן החלטות המינהל הרלונטיות, ובנוסף על המינהל להכניס את המושבים למערכת חוזית מוסדרת וארוכת טווח אשר תשקף את הזכויות האמיתיות של החקלאים על אדמתם".
תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה