הבלדה לפראייר החדש

האבולוציה הבורסאית הולידה בשנים האחרונות פראייר מסוג אחר: הפראייר החדש אני קורא לו. הוא נולד בתחילת 2003 יחד עם שנות הגאות ומעולם לא סבל צער ומכאוב, למעט בשנה האחרונה
 | 
אייל גורביץ'
הפראייר החדש שגילה את שוקי ההון לפני כחמש שנים בזמן גיאות, ועדיין לא ממש למד את השיעורים החשובים, התרגל שהבורסה רק עולה ולא משנה מה תעשה, בסופו של דבר תרוויח. הפראייר החדש הרגיש על הגובה חמש שנים ובנה לעצמו תיאוריות ואסטרטגיות עליהן הגן בחירוף נפש מול כל אידיוט שהעז לסתור אותן. אחרי כמה שנות גאות הוא יודע הכול. משפט ישן אומר שבגיל שלוש אתה יודע את כל השאלות ובגיל עשרים את כל התשובות. הגדרה ממצה יותר לפראייר מהזן החדש לא מצאתי.

בניגוד לפראייר החדש, הפראייר הישן איגד כמה תכונות : הוא עסק רק במניות, לא היו לו חלומות על התעשרות מהירה, הייתה בו תמימות כובשת, הוא סבל בשקט ולא שפט אף אחד. הפראייר החדש, בניגוד לישן, מעריץ, מעריך וסוגד רק לדבר אחד – לכסף. הפראייר החדש לא מתעניין בך כאדם. לא מעניין אותו במה אתה עוסק, האם יש בעבודתך סיפוק והאם אתה ישר אישית ומקצועית. האמת שהוא אינו מגלה שום עניין לגבי עצמו זולת כמה כסף יש לו, וגם לך. הוא שופט אותך ואת עצמו לפי כמות הכסף שיש והסממנים החיצוניים המייצגים. ככל שיהיה לך יותר, כך יעריץ אותך יותר. מה שבאמת עושה על הפראייר הזה רושם הוא הרכב בו אתה נוהג. מבחינתו זה מדגם מייצג ליכולותיך הכלכליות. וככל שהרכב שלך יהיה חדש יותר, גדול יותר ויקר יותר, הפראייר מהזן הזה יעריץ אותך יותר. מבחינתו, שיחקת אותה.

הפראייר החדש רוצה הרבה כסף. לא ברור לו למה. הוא לא מבין מה המשמעות של כסף ומה באמת עושים איתו. כשתשאל אותו למה הוא רוצה להיות עשיר יענה לך את התשובה הנדושה :"כסף זה רק אמצעי". האמת היא שעבורו כסף מייצג את כל מה שמגעיל באמצעי הזה: כוח ושליטה במובן השלילי שלהם. ובלי הכסף, אין לפראייר החדש אמצעים להשיג כוח ושליטה על חייו שלו עצמו. הוא פשוט חלש מדי וזקוק לאמצעי חיצוני בדמות כסף. הוא מרגיש שברגע שיהיה לו כסף, כולם יוכלו לקפוץ לו.

הפראייר החדש, בניגוד לישן לא מתעסק רק במניות. מניות זה פסה. אי אפשר להתעשר מהר. החדש עוסק באופציות ולא משנה איזה : על מניות, מעו"ף, או דיגיטליות. לא משנה הסיומת, העיקר שבפתיח תהיה המילה "אופציה". זה מסמל עבורו את האפשרות להביא את המכה. להתעשר מהר. הפראייר החדש גם מתעסק במט"ח. לא שהוא למד את התחום. אולי לקח שני שיעורי חינם ששם הבטיחו לו שילמדו אותו כל מה שצריך כדי להרוויח. מט"ח זה טוב. יש מינוף של 1 ל-100. לא סיפרו לו שהצד השני של המינוף זו הגיליוטינה. את זה הוא לא מעוניין לדעת.

הפראייר החדש מת על מסחר יומי. אופנה שהגיע ארצה הישר מהשוק האמריקאי, כמו הרבה דברים שהגיעו משם. המסחר היומי קורץ לו משום שמדובר בעסקאות לטווח קצר. מתאים לו – כאן ועכשיו, ביד ומיד. סיפוקים מיידיים וכסף מזומן על השולחן. הוא פשוט לא מבין שעסקה קצרה משמעותה כסף קטן. עסקה קצרה משמעותה שיעבוד למסך המחשב. והדבר שעוד פחות מעניין אותו הוא שהרוב, כך או אחרת, במוקדם או במאוחר, מפסידים. זו רק שאלה של זמן. מי שכבר מרוויח צבר מיומנות של שנים. אבל זה לא חשוב. הפראייר החדש בולע בשקיקה כל סיפור שמאכילים אותו בנושא. לא בודק, לא שואל ולא חוקר. חולם על התהילה וכסף מהיר בלי עבודה. והחלום הגדול ביותר שלו זה להפסיק לעבוד. הפראייר החדש הוא זה שישלם את שכר הלימוד הגבוה ביותר. לא לקורס כזה או אחר. אלא לשוק.

ועוד הבדל אחרון בין הפראייר הישן לחדש. הישן היה פשוט מתחלף, החדש הולך מכות כדי לעמוד ראשון בתור.




*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה