מצב האוניברסיטאות בארץ: "התקציב של 7 הגופים הגדולים ביחד הוא חצי מהתקציב של MIT"

כך אומר ל-Bizportal פרץ לביא, סגן נשיא הטכניון, בשיחה על הבעיה הקיומית של עתיד היי-טק הישראלי. יהודה זיסאפל, יו"ר ארגון תעשיות האלקטרוניקה בישראל מציע תוכנית לשיפור המספרים
מצב האוניברסיטאות בארץ: "התקציב של 7 הגופים הגדולים ביחד הוא חצי מהתקציב של MIT"
לפני מספר ימים קיבלו נשיא וראש ממשלת ישראל מכתב מאחד מבכירי הפיזיקאים בעולם, פרופסור הנס וויידנמולר, המזהיר מפני הדרדרות המחקר האקדמי בארץ דבר שיוביל את ישראל לאבד את מעמדה בתחום המדע בעולם.

במכתב נאמר כי במהלך ביקור שערך פרופ' וויידנמולר בארץ יחד עם עמיתיו הם הזדעזעו עמוקות מהדרדרות המחקר האקדמי, מהעדר ההדרכה המתאימה במעבדות המחקר ומהמצב של חוסר מפתחי ניסויים. עוד ציין הפרופ', אשר משמש כחוקר במכון מקס פלנק לפיזיקה גרעינית באוניברסיטת היידלברג, כי עבודות הסטודנטים כלל אינן נבדקות ובנוסף, בגלל היעדר תקציב, תלמידי המחקר נאלצים לתקן את ציוד המעבדות בעצמם.

מכתבו של פרופ' וויידנמולר מצטרף למכתבו של נשיא האקדמיה למדעים הפרופ' מנחם יערי ולזעקתם של המרצים בישראל בשנים האחרונות המתרעים מפני אסון השכלתי במדינה. פרופ' יערי, כתב לראש הממשלה, לשר האוצר ולשרת החינוך כי תחומי ידע שלמים באוניברסיטאות הולכים ונכחדים.

אי אפשר, לדבר על מצב המחקר בארץ וההשכלה מבלי להזכיר את סקירת ה- "אקונומיסט", הנחשב לשבועון הכלכלי החשוב בעולם. בתחילת אפריל פרסם השבועון סקירה רחבה על מצבה של הכלכלה הישראלית ועל השענותה על מגזרי הטכנולוגיה.

למרות זאת, כדי להבין לאן מתקדם היי-טק הישראלי ומה גודלה של הבעיה המאיימת על צמיחה עתידית מייצוא טכנולוגי לא צריכים להרחיק לכת עד לשבועונים כלכליים זרים, אפשר פשוט להסתכל על המספרים. "סכום התקציב של 7 האוניברסיטאות בארץ עומד על 450 מיליון דולר בלבד, הנמוך ב-50% מתקציב אוניברסיטת MIT בארה"ב, העומד על 900 מיליון דולר", אמר פרופסור פרץ לביא, סגן נשיא הטכניון ל-Bizportal. "בעוד עלות הקליטה של חוקר באוניברסיטה צריכה לעמוד על חצי מיליון דולר לשנה, כיום היא עומדת על 100 אלף דולר בלבד".

פרופ' לביא ציין, כי בשנים האחרונות חלה מגמה הפוכה ובלתי נתפסת, בה מתווספים סטודנטים לשורות הלימודים אך מספר המרצים פוחת. "לפני כ-20 שנה היו בטכניון 8000 סטודנטים על 700 מרצים, בעוד היום ישנם 12,500 סטודנטים ומספר המרצים קטן ל-600".

פרופ' לביא מסר עוד, כי אנשי מחקר המגיעים לטכניון הם בעלי ניסיון של שנתיים באחד ממכוני המחקר הידועים בחו"ל, ודרישתם היחידה היא לקבל את אותה רמת מיכשור שסופקה להם בחו"ל. "כרגע, אין לנו מספיק תקציב על מנת לעמוד בדרישות הציוד ולכן אנחנו נאלצים לחפש תורמים בחו"ל" אמר לביא.

הטכניון מגייס בשנה כ-70 מיליון דולר, מתרומות המגיעות מחו"ל, כאשר רוב הכסף מושקע בקליטת אנשי המחקר.

השקעה של 80 מיליון דולר שתביא לגידול של 10 מיליארד דולר בתפוקת ענף ההיי-טק כעבור 7 שנים

פנינו ליהודה זיסאפל, ממיסדי חברת רד בינת ויו"ר ארגון תעשיות האלקטרוניקה בישראל, שהציג לפני מספר שנים לממשלה תוכנית בה פירט את ההשקעות הנדרשות על מנת לתמוך בתחום המחקר בארץ. התוכנית הציגה יעדים כלכליים הכוללים את הכנסות הממשלה הצפויות. אך בשל תחלופת הממשלות הרבה בישראל עד כה, לא יושמה התוכנית.

"משנת 97 ישנה 'הקפאה' במספר הבוגרים המסיימים את לימודיהם בתחום ההנדסה בארץ. זאת, למרות שתחום ההיי-טק בארץ הכפיל את תפוקתו בשנים אלה", אומר היום זיסאפל ומציין, כי מספר הבוגרים עמד בכל אחת משנים אלה על 3300 בוגרים בלבד.

זיסאפל הציע תוכנית בה יוכשרו כ-1500 מהנדסים בשנה מאיזורי הפריפריה, בעלות של 80 מיליון דולר. ע"פ התוכנית, הסטודנטים יביאו לגידול של 10 מיליארד דולר בתפוקת ענף ההיי-טק כעבור 7 שנים, ויחזירו את השקעת הממשלה כשנה לאחר יציאתם לשוק. "עם יישום התוכנית, יתווספו למשק כ-10 אלף עובדים בשנה, כפועל יוצא של העבודה שתיווצר מגידול התפוקה במשק", אומר זיסאפל .

"לתוכנית היבט חברתי וכלכלי מובהק. מצד אחד שמירה על ישראל כמובילה בענף ההיי-טק ומצד שני צמצום הפער בין מרכז הארץ לפריפריה. מה שהממשלה עושה היום הוא לספק סובסידיות לאיזורי הפריפריה, צעד שרק משריש את הפער הקיים בין האיזורים המצליחים לבין הנכשלים", אמר לסיכום זיסאפל.
תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה