15:05 עובדי חברת חשמל בצפון שובתים על רקע פיטורי עובדים

13:56 יצרנית האשלג פוטאש חתכה תחזיות - וגלי ההדף מורגשים בת"א

13:47 אין שינוי בשיעור האבטלה בחודש יוני, שנותר 4.8%

12:55 חברת HOT וחברת RGE חתמו על הסכם שידורים מחודש

12:07 סלמונלה בדגני הבוקר של תלמה: "הזיהום לא הגיע לצרכנים"

12:01 חדשות טובות לטאואר: התביעה היצוגית בארה"ב בוטלה

11:53 שיעור האבטלה בגרמניה ירד מעבר לצפוי ביולי ל-6.1%

11:13 אורן קובי, בעל השליטה ב"אדמה", שוחרר הבוקר למעצר בית

10:31 מידרוג: דירוג A1 יציב לסלע קפיטל נדל"ן לגיוס אג"ח עד 250 מיליון שקל

10:30 גילעד אלטשולר וקלמן שחם הגדילו את החזקתם באלטשולר שחם ל-90%

09:49 מידרוג: דירוג A1 חיובי לביג מרכזי קניות להנפקה עד 440 מיליון שקל

09:47 ביקושים של 270 מיליון שקל בהפקת סדרת האג"ח החדשה של פרשקובסקי

09:32 נתנאל גרופ: ביקושי יתר של 140 מיליון שקל בשלב המוסדי של הנפקת האג"ח

09:13 דגני בוקר של תלמה הורדו מהמדפים בעקבות זיהום

08:59 לייבפרסון: הכנסות של 56.7 מיליון דולר ברבעון השני, ירידה של 4%

08:06 המסחר בכסף מזנק כעת ב-1.74%, הניקל אחריו בעליה של 1.55%

08:01 אובמה: "מעולם לא היה אדם ראוי יותר לנשיאות מהילרי קלינטון"

08:00 הלילה בגרמניה: כוחות הביטחון פשטו על מסגד איסלאמי קיצוני

07:58 16 מבוקשים פלסטינים נעצרו הלילה ברחבי יהודה ושומרון ע"י צה"ל

ישיא קית Bizportal
הניוזלטרים של Bizportal
שלום, אורח התחבר
התיק שלך ריק.
להוספת ניירות לחץ כאן
לש םירטלזוינה Bizportal
הניוזלטרים של Bizportal
BizTV
BizTV
תויגתב יכה
הכי בתגיות

בריחת המוחות והעמקת הפערים

כנס שדרות לחברה וכלכלה, שננעל אתמול (ד') במכללת ספיר, נגע בשני נושאים שעומדים על סדר היום של החברה הישראלית: בריחת המוחות והפער הדיגיטלי
 | 
Share
המוטו העיקרי של כנס שדרות לחברה ולכלכלה, שהסתיים אתמול (ד'), היה שעם כל הכבוד לנושא הביטחוני-מדיני והשאיפה לשלום - מדינת ישראל חייבת להתפנות ולטפל בשורת בעיות חברתיות-כלכליות. למסר זה יש כמובן משמעות חזקה יותר, דווקא כשהוא מגיע משדרות, העיר שסופגת הפגזות מדי כמה שעות, ושתושביה סובלים מבעיות ביטחון והעדר מיגון, לצד בעיות כלכליות חברתיות קשות. אלו היו גם קודם לכן ומחמירות עתה עוד יותר.

שני נושאים הקשורים לענייננו, נדונו בזוויות שונות בכנס שדרות. האחד, בריחת המוחות. הדיבורים האינסופיים בנושא הזה, מחקרים רבים שנעשו, נתונים שהונחו על שולחנות מקבלי ההחלטות - כל אלו לא הצליחו לעצור, ולו במעט, את בריחת ההון האנושי. שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, הפנה אצבע מאשימה כלפי הממשלה: "הממשלה כשלה בהתמודדות מול תופעת בריחת המוחות", אמר, "גם השנה עזבו את הארץ אלפי אנשי היי-טק, מדענים, חוקרים, רופאים ואקדמיים במקצועת אחרים".

במסגרת הדיון שעסק בנושא זה, הוצג מחקר של ד"ר דן בן דוד, מרצה בנושא מנהל ציבורי מאוניברסיטת תל אביב, שנשא את הכותרת "נסיקת הכלכלנים הישראלים בחו"ל". למרות מספרם הקטן, עלה במחקר, כלכלנים ישראלים תפסו מקום חשוב בזירה האקדמית הבינלאומית. זו בשורה טובה מחד, אבל מצד השני, המשמעות היא נטישה של הפקולטות לכלכלה בישראל, ומציאת מישרות נחשקות במוסדות אקדמיים בחו"ל. התוצאה: מחלקות כלכליות ריקות, ו"היעלמות המדינה ממעטפת הידע הבינלאומית בעתיד - הופכת לתסריט אפשרי", כתב בן דוד במחקרו.

דוגמה קטנה: מבין 844 כלכלנים בסגל הבכיר של 20 מהמחלקות לכלכלה החשובות באוניברסיטאות בארצות הברית, נמצאים 37 ישראלים - ביניהם חתן פרס נובל, פרופ' דניאל כהנמן. אחת התוצאות הבולטות של מגמה זו, היא קריסתה של המחלקה הכלכלית באוניברסיטת תל אביב.

כלכלה בריאה מושתת על מרקם עדין של בעלי תפקידים ומקצועות אקדמיים, ולא רק אנשי היי-טק. תעשיית היי-טק שנשענת על יזמות, חדשנות והשקעות זרות - לא יכולה להתקיים ללא תשתית של מדענים, כלכלנים ומנהלים פיננסים לצדה. היא גם לוקה בחסר אם אין לה תשתית של חינוך, הכשרה והוראה. הקשר בין כל אלו - הוא הדוק לחלוטין.

לכן, כאשר מדברים על בריחת מוחות, כבר לא מדברים רק על אנשי היי-טק שעוזבים את ישראל לטובת עבודה במוסדות בחו"ל. המדובר גם על רובד חשוב של אקדמאים, שנוטשים את המדינה. לכאורה הם עושים זאת בשל טרדות פרנסה למשך כמה שנים, אולם בפועל הם לא חוזרים ארצה.

מדינה שאין לה תשתית אקדמית כלכלית, תאבד את מעמדה הבינלאומי כמדינה של חדשנות, כמדינה שכדאי להשקיע בה. על בריחת המוחות בהיי-טק, מתריע לא רק ברוש. עושה זאת מדי יום כמעט, אלישע ינאי, נשיא איגוד תעשיות האלקטרוניקה וההיי- טק; עושה זאת ינקי מרגלית, מנכ"ל אלדין. עושים זאת מנהלי חברות רבים ההולכים ונהיים מודאגים יותר ויותר.

הפער הדיגיטלי
כנס שדרות עסק גם בפער הדיגיטלי. אחד מניירות העמדה שהוגשו לכנס, היה זה של חברת אינטל. כותרתו היתה "הפער הדיגיטלי הוא המרחק שבין אלה שיש להם, לאלו שאין להם". מחברי נייר העמדה טוענים כי עצם קיומו של פער מובנה, צריך להדאיג - ולכן הוא ראוי למעקב, לבדיקה וכנראה גם להגדרה וליישום של מדיניות.

החשש הגדול ביותר לגבי פער דיגיטלי, קשור בסכנה שהוא איננו אקראי, וכי ההתפלגות הבלתי אחידה של גישה לחידושים הדיגיטליים - מוכתבת על ידי משתנים שאינם לבחירת האדם. חשש אחר, קשור לאי מיצוי ההבטחות של המהפכה הדיגיטלית. חלק גדול מחידושיה והטבותיה של הטכנולוגיה, נכתב, יהיו מעוקרים - אם המהפכה עצמה לא תתפרס לאורך ורוחב השדרות החברתיות, המיקומים הגיאוגראפיים והחלוקות האחרות בין אנשים. בתרחיש הגרוע ביותר, צוין, הטכנולוגיה עלולה להיות מגויסת אז דווקא לאי-סדר ותביא לנזקים אחרים. שכרה של החברה שקיבלה את הטכנולוגיה בזרועות פתוחות אך לא דאגה לפריסה רחבה שלה - יהיה בהפסדה, נטען.

בהמשך, קובע נייר העמדה: "הפער הדיגיטלי הוצב במקום הגבוה ביותר, על סדר יומם של גורמים שונים - ממלכתיים וגם התנדבותיים. ברור שלפער הדיגיטלי יש השלכות על הדמוקרטיה ועל השתתפות ציבורית אזרחית, כמו גם שהוא בעל השפעה על חוסן לאומי-כלכלי, תחרותיות וכושר צמיחה, ועוד". כותבי המחקר מציעים להמשיך ולפתח כלים למדידת הפער, כדי לדעת כיצד להתמודד עימו.

השורה התחתונה
כנס שדרות לחברה וכלכלה נגע בשני נושאים שעומדים על סדר היום של החברה הישראלית: בריחת המוחות והפער הדיגיטלי. מהמקום שבו נערך הכנס, שדרות מוכת הקסאמים, אשר סובלת מנטישה עקבית של תושבים - המחפשים קצת שקט, יש משמעות לדברים שנאמרו שם, הרבה מעבר לכל כנס אחר. השאלה היא האם הדברים החשובים הללו, באמת השפיעו על מקבלי ההחלטות, בירושלים המוגנת. מבחן התוצאה יגיע בעוד כמה שנים.





הבתכל בגה

הגב לכתבה

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

שלח
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
כללי
מדורים
שווקים
שירותים
טאבו ישיר
תמיד מעודכנים לאתר טוויטר לאתר פייסבוק RSS Mail Red mail
חפש
כל הזכויות שמורות לחברת ביזפורטל בע"מ מקבוצת קו מנחה © |תנאי שימוש | קונספט וממשק משתמש ע"י קישור לאתר הקסו| קישור לאתר inkod hiperaDesign by| לאתר אקטיבטרייל
 
לחץ לביטול הצגת המידע המורחב על מדד/נייר בבר המדדים, לחיצה נוספת תשיב את המידע.