16:59 הממונה האריך תוקף רישיון 402/"חלץ - כוכב חדש" עד ל-22 ביוני 2015

16:42 אינטל התחייבה להיקף רכש גומלין של לפחות 550 מיליון ד' בישראל עד 2020

14:04 כלכלני לאומי: האינפלציה תשוב לטווח יעד יציבות המחירים ברבעון ה-III

14:03 הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי במשרד הכלכלה ואינטל חתמו על שת"פ

12:46 הממשלה אישרה פיתוח כלכלי ביישובי מגזר המיעוטים לשנת 2015

12:31 ועדת הכלכלה תדון השבוע בבקשה להאריך את רישיונות חברת החשמל בשנה נוספת

12:29 רמ"י ומשרד התיירות עם נווה אטי"ב: הפחתה של 20% בכניסה לאתר החרמון

12:27 ממשיכות לחטוף: מניית כלכלית י-ם צוללת 12%, אפריקה יורדת 4.5%

12:18 הממשלה אישרה את תוכנית מחיר מטרה; בוטלו המכסות למשפרי דיור

11:54 ועדת הכספים אישרה את תקציב הבחירות: 242 מיליון שקלים

10:50 אופטיבייס רכשה פרוטפוליו סופרמרקטים בגרמניה תמורת כ-30 מיליון אירו

10:36 המשטרה עצרה 8 פעילים נוספים מאירגון להב"ה בחשד להסתה ומעשי אלימות

10:26 בנק ישראל: המדד המשולב לחודש נובמבר 2014 עלה ב-0.1%

10:02 אנלייט: הסכם למכירת זכויות ושותפות בפרויקט בפולין בכ-60.7 מ' זלוטי

09:45 הפריימריס במפלגת העבודה יתקיים ב-13 בינואר 2015

09:44 שתל חי של רקמה אנושית המכילה כלי דם ראשיים יפותח על ידי בונוס ביוגרופ

08:45 פלאזה סנטרס השלימה הנפקת זכויות; גייסה כ-20 מיליון אירו

08:18 ראש הממשלה מינה בסוף השבוע את עו"ד נמרוד ספיר לראש מטה שר האוצר

07:34 דרמה בניו יורק: גבר שחור ירה הלילה בשני שוטרים לבנים כנקמה

07:30 המתאגרף מוחמד עלי אשר חולה בפרקינסון אושפז בבית חולים

07:24 כלכלית י-ם ומבני תעשיה ייסחרו ברקע לדחיית תשלומים במירלנד

X
לש םירטלזוינה Bizportal
הניוזלטרים של Bizportal
קובסייפב Bizportal

Bizportal בפייסבוק

BizTV
BizTV
תויגתב יכה
הכי בתגיות

בריחת המוחות והעמקת הפערים

כנס שדרות לחברה וכלכלה, שננעל אתמול (ד') במכללת ספיר, נגע בשני נושאים שעומדים על סדר היום של החברה הישראלית: בריחת המוחות והפער הדיגיטלי
 | 
בריחת המוחות והעמקת הפערים
Share
בחר אפליקציה והישאר מעודכן ברשתות חברתיות
המוטו העיקרי של כנס שדרות לחברה ולכלכלה, שהסתיים אתמול (ד'), היה שעם כל הכבוד לנושא הביטחוני-מדיני והשאיפה לשלום - מדינת ישראל חייבת להתפנות ולטפל בשורת בעיות חברתיות-כלכליות. למסר זה יש כמובן משמעות חזקה יותר, דווקא כשהוא מגיע משדרות, העיר שסופגת הפגזות מדי כמה שעות, ושתושביה סובלים מבעיות ביטחון והעדר מיגון, לצד בעיות כלכליות חברתיות קשות. אלו היו גם קודם לכן ומחמירות עתה עוד יותר.


שני נושאים הקשורים לענייננו, נדונו בזוויות שונות בכנס שדרות. האחד, בריחת המוחות. הדיבורים האינסופיים בנושא הזה, מחקרים רבים שנעשו, נתונים שהונחו על שולחנות מקבלי ההחלטות - כל אלו לא הצליחו לעצור, ולו במעט, את בריחת ההון האנושי. שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, הפנה אצבע מאשימה כלפי הממשלה: "הממשלה כשלה בהתמודדות מול תופעת בריחת המוחות", אמר, "גם השנה עזבו את הארץ אלפי אנשי היי-טק, מדענים, חוקרים, רופאים ואקדמיים במקצועת אחרים".

במסגרת הדיון שעסק בנושא זה, הוצג מחקר של ד"ר דן בן דוד, מרצה בנושא מנהל ציבורי מאוניברסיטת תל אביב, שנשא את הכותרת "נסיקת הכלכלנים הישראלים בחו"ל". למרות מספרם הקטן, עלה במחקר, כלכלנים ישראלים תפסו מקום חשוב בזירה האקדמית הבינלאומית. זו בשורה טובה מחד, אבל מצד השני, המשמעות היא נטישה של הפקולטות לכלכלה בישראל, ומציאת מישרות נחשקות במוסדות אקדמיים בחו"ל. התוצאה: מחלקות כלכליות ריקות, ו"היעלמות המדינה ממעטפת הידע הבינלאומית בעתיד - הופכת לתסריט אפשרי", כתב בן דוד במחקרו.

דוגמה קטנה: מבין 844 כלכלנים בסגל הבכיר של 20 מהמחלקות לכלכלה החשובות באוניברסיטאות בארצות הברית, נמצאים 37 ישראלים - ביניהם חתן פרס נובל, פרופ' דניאל כהנמן. אחת התוצאות הבולטות של מגמה זו, היא קריסתה של המחלקה הכלכלית באוניברסיטת תל אביב.

כלכלה בריאה מושתת על מרקם עדין של בעלי תפקידים ומקצועות אקדמיים, ולא רק אנשי היי-טק. תעשיית היי-טק שנשענת על יזמות, חדשנות והשקעות זרות - לא יכולה להתקיים ללא תשתית של מדענים, כלכלנים ומנהלים פיננסים לצדה. היא גם לוקה בחסר אם אין לה תשתית של חינוך, הכשרה והוראה. הקשר בין כל אלו - הוא הדוק לחלוטין.

לכן, כאשר מדברים על בריחת מוחות, כבר לא מדברים רק על אנשי היי-טק שעוזבים את ישראל לטובת עבודה במוסדות בחו"ל. המדובר גם על רובד חשוב של אקדמאים, שנוטשים את המדינה. לכאורה הם עושים זאת בשל טרדות פרנסה למשך כמה שנים, אולם בפועל הם לא חוזרים ארצה.

מדינה שאין לה תשתית אקדמית כלכלית, תאבד את מעמדה הבינלאומי כמדינה של חדשנות, כמדינה שכדאי להשקיע בה. על בריחת המוחות בהיי-טק, מתריע לא רק ברוש. עושה זאת מדי יום כמעט, אלישע ינאי, נשיא איגוד תעשיות האלקטרוניקה וההיי- טק; עושה זאת ינקי מרגלית, מנכ"ל אלדין. עושים זאת מנהלי חברות רבים ההולכים ונהיים מודאגים יותר ויותר.

הפער הדיגיטלי
כנס שדרות עסק גם בפער הדיגיטלי. אחד מניירות העמדה שהוגשו לכנס, היה זה של חברת אינטל. כותרתו היתה "הפער הדיגיטלי הוא המרחק שבין אלה שיש להם, לאלו שאין להם". מחברי נייר העמדה טוענים כי עצם קיומו של פער מובנה, צריך להדאיג - ולכן הוא ראוי למעקב, לבדיקה וכנראה גם להגדרה וליישום של מדיניות.

החשש הגדול ביותר לגבי פער דיגיטלי, קשור בסכנה שהוא איננו אקראי, וכי ההתפלגות הבלתי אחידה של גישה לחידושים הדיגיטליים - מוכתבת על ידי משתנים שאינם לבחירת האדם. חשש אחר, קשור לאי מיצוי ההבטחות של המהפכה הדיגיטלית. חלק גדול מחידושיה והטבותיה של הטכנולוגיה, נכתב, יהיו מעוקרים - אם המהפכה עצמה לא תתפרס לאורך ורוחב השדרות החברתיות, המיקומים הגיאוגראפיים והחלוקות האחרות בין אנשים. בתרחיש הגרוע ביותר, צוין, הטכנולוגיה עלולה להיות מגויסת אז דווקא לאי-סדר ותביא לנזקים אחרים. שכרה של החברה שקיבלה את הטכנולוגיה בזרועות פתוחות אך לא דאגה לפריסה רחבה שלה - יהיה בהפסדה, נטען.

בהמשך, קובע נייר העמדה: "הפער הדיגיטלי הוצב במקום הגבוה ביותר, על סדר יומם של גורמים שונים - ממלכתיים וגם התנדבותיים. ברור שלפער הדיגיטלי יש השלכות על הדמוקרטיה ועל השתתפות ציבורית אזרחית, כמו גם שהוא בעל השפעה על חוסן לאומי-כלכלי, תחרותיות וכושר צמיחה, ועוד". כותבי המחקר מציעים להמשיך ולפתח כלים למדידת הפער, כדי לדעת כיצד להתמודד עימו.

השורה התחתונה
כנס שדרות לחברה וכלכלה נגע בשני נושאים שעומדים על סדר היום של החברה הישראלית: בריחת המוחות והפער הדיגיטלי. מהמקום שבו נערך הכנס, שדרות מוכת הקסאמים, אשר סובלת מנטישה עקבית של תושבים - המחפשים קצת שקט, יש משמעות לדברים שנאמרו שם, הרבה מעבר לכל כנס אחר. השאלה היא האם הדברים החשובים הללו, באמת השפיעו על מקבלי ההחלטות, בירושלים המוגנת. מבחן התוצאה יגיע בעוד כמה שנים.
הבתכל בגה

הגב לכתבה

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

שלח
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
לחץ לביטול הצגת המידע המורחב על מדד/נייר בבר המדדים, לחיצה נוספת תשיב את המידע.