ברוכים הבאים לאתר החדש של
רצינו להראות לכם מה חדש
להמשך הדרכה מעבר לאתר
תוכלו להירשם לאתר, לנהלאזור אישי
ולהגדיר ניירות למעקב
להמשך הדרכה מעבר לאתר
ריכזנו את כל המדורים בתחום
שוק ההוןבמקום אחד
להמשך הדרכה מעבר לאתר
ריכזנו עבורכם את כל הנתונים
להמשך הדרכה מעבר לאתר
כל הנתונים והכתבות
במדורהמטבעות הדיגיטליים
להמשך הדרכה מעבר לאתר
בואו לצפות
בתוכניות החדשות שלנו
להמשך הדרכה מעבר לאתר
נתוני אג“ח
להמשך הדרכה מעבר לאתר
גרפים אינטראקטיביים
להמשך הדרכה מעבר לאתר
תצוגת נתוני מט“ח חדשה
להמשך הדרכה מעבר לאתר
מניות ארביטראז‘
להמשך הדרכה מעבר לאתר
ריכזנו עבורכם את הקרנות
להמשך הדרכה מעבר לאתר
גלישה נעימה
מערכת
להמשך הדרכה מעבר לאתר

מנכ"ל אופל באלנס: "חוק 'אשראי הוגן' יביא לקריסת עסקים"

הכנסת דנה בימים אלו בהצעת החוק לקראת קריאה שנייה ושלישית. דני מזרחי מתריע: "החוק יפגע במודרי האשראי"
דני מזרחי, צילום: Bizportal; אבי שאולי
ענף ההלוואות שהתפתח ברקע למשבר הפיננסי של 2008 והמצוקה של צרכני האשראי הביא מצד אחד לניצול מצד מספקי ההלוואות, ומנגד להתפתחות מעניינת של ענף ההלוואות החברתיות. בניסיון להגן על הלווים בשוק, ועדת החוקה של הכנסת דנה היום בפעם נוספת על הצעת החוק לאשראי הוגן, שנמצא כעת בדרך לקריאה שנייה ושלישית. הפרק העיקרי בהצעת החוק עוסק בקביעת תקרת ריבית מותרת להלוואות בישראל. משנת 1993 התקרה נקבעה על 8% ריבית, אבל התקרה חלה על גופי הלוואות חוץ בנקאיים בלבד. כעת המחוקק מעוניין להכניס לחבילת הפיקוח את כל הגופים הפיננסיים, כולל את ניכיון הצ'קים, למרות שלא מדובר בדיוק בתחום שמתיישב בהגדרה של 'הלוואות'.
למרות הרצון הטוב של המחוקק להגן על נוטלי האשראי, דני מזרחי מנכ"ל חברת ניכיון הצ'קים אופל באלנס, אומר כי בעקבות החוק מי שכן יזכה לטיפול, לפי כללי השוק החופשי, יהיה הלווה האמיד יותר שלו ההלוואה כדאית יותר. דני מזרחי מתריע כי הצעת החוק חוטאת למטרה ועשויה דווקא להדיר את רגליהם של העסקים החלשים, שכן ההגבלה על העמלות ייתרו את כדאיות הטיפול בגופים הקטנים. 
דני מזרחי: "הצעת החוק מציעה ליצור הגבלה בגובה הריבית, כך שלקוח איכותי בעל איתנות פיננסית ישלם פחות ולקוח בעל סיכוני אשראי ישלם יותר. כל בר דעת העוסק בפיננסים יודע שריבית היא נגזרת של ניהול סיכונים. השאלה היא מה יעלה בגורלם של הצרכנים המסוכנים יותר במידה ותתקבל ההצעה הלא הגיונית לקביעת ריבית גג שאינה מתאימה לצרכנים המוגבלים או המסוכנים יותר, שכן אז שהם יסורבו לקבל אשראי ויאלצו לקרוס. על הרגולטור לבדוק אילו אופציות פיננסיות עומדות לרשות האוכלוסייה וזאת עוד לפני שיקבעו תקרת ריבית שעשויה להותיר מגזר שלם של עסקים ללא מענה פיננסי, מעשה שיש בו לחזק את החזקים ולהחליש את החלשים".
"שאלה נוספת היא מי ייקח אחריות על התוצאה יום לאחר החלת החוק? כבר כיום אנו עדים לחוסר באשראי לטובת צמיחתם של עסקים קטנים מאותה הסיבה שאף גוף פיננסי אינו מוכן ליטול סיכוני אשראי. והנה המחוקק כעת מבקש עוד להפחית את הריבית לסביבת ריבית נמוכה שאינה הגיונית ולא מגלמת את ניהול הסיכונים. התוצאה תהיה שמגזר הלקוחות נטולי הביטחונות, מודרי האשראי, בעלי היסטוריה לא טובה יישארו ללא מענה, כך שאף עסק בתחילת דרכו יתקשה לקבל אשראי ויישום תכניות אסטרטגיות וצמיחה".
בתחום ניכיון צ'קים העמלות מהוות נגזרת של ניהול סיכונים. אם עסק מגיע לבקש מזומן עם צ'ק של חברה ידועה ומוכרת, אז קל יותר לבצע חיתום לחברה זו ובהתאם נגזרת העמלה. בניגוד למערכת הבנקאית, הלקוחות שפונים לניכיון צ'קים לא נדרשים להעמיד ביטחונות ולרתק משאבים שהיו יכולים לייצר להם תשואה. באופל באלנס חשבון מוגבל לא מהווה בעיה שכן המזומן ניתן עבור צ'ק צד' ג' שנבדק על ידי החברה.
דני מזרחי. "המערכת הבנקאית לא מחבקת את מודרי האשראי ופה אנחנו נכנסים. אנו מאפשרים לכלל העסקים לקבל שירותים גם אם הם מודרי אשראי. האיתנות הפיננסית של מקבל השירות פחות מעניינת אלא זו של הצד ג'". נסביר כי לפי הצעת החוק, כל הלווים ייכנסו למאגר שיפוקח על ידי בנק ישראל, ולפי המשנה של דני מזרחי הדבר עשוי להדיר את העסקים הקטנים שעבדו עם עסק שנפל וכך יסומנו שלא באשמתם. "מי שעבד עם ענבל אור, מאליבו או חפציבה - נפל. אם עבדת עם ענבל אור יוטל עליך אות קין. במקרה זה, כעסק, הם מוקצים על ידי המערכת הבנקאית. כלומר, בזמן שהמערכת הבנקאית מסבירה לעסק מדוע הוא לא ראוי, אנחנו מציעים אלטרנטיבה ומייצרים צמיחה".
הבנק לא יודע לעשות את מה שאתם יודעים לעשות?
"בנק לא יודע ולא רוצה לעבוד ללא בטוחות. מנגד, אצלנו הלקוח לא מחויב למסגרת. הבנק לא יודע לעשות חיתום על כותבי צ'קים. יושבת בקצה פקידה, שפועלת לפי חוק פשוט - עברת או לא עברת את המסגרת. אין לה יכולת, והיא לא יודעת לעשות את מה שהעובד שלי יכול לעשות תוך פחות משעה, וזה החיתום ללא מסגרת. אצלנו הלקוחות יודעים בדיוק כמה ישלמו. אין עמלת עריכת מסמכים ואין עמלת הקצאת אשראי".
איך ממזערים את הסיכון של הפרשה לחובות מסופקים?
"במקרה של מאליבו למשל שנפלה, בדרך כלל אני מציע הסדר ללקוח שאוכל לשמור עליו למקרים הבאים. במקרה הזה ברבעון גם הלקוח לא עמד וגם צד ג' לא ולכן בוצעה ההפרשה. החובה שלנו היא לעמוד על הקשר שבין מקבל השירות לבין כותב הצ'ק גם  אם מדובר ביציאה לשטח כדי לבדוק את המצב. זמן התגובה קצר כאשר לאחר פניית הלקוח אנו משתדלים לחזור אליו עם תשובה תוך שעה או עד סוף יום העסקים. אם יש צורך הלקוח ימסור לנו הסכם היקשרות ואף כרטסת הנהלת חשבונות. ככל שארגיש נוח יותר מול הלקוח ויהיו לי יותר נתונים לגביו, כך הוא ישלם עמלה נמוכה יותר. אני לא מכיר עסק עם פיזור כמו שלנו. החשיפה הכי גדולה היא של 4% ללקוח וגם זו דוגמה חריגה".
תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה