ועדת הכספים אישרה רפורמה שתאפשר את הפצתן של יחידות של קרנות נאמנות זרות בישראל

בתוך כחצי שנה יוכלו ישראלים להשקיע ביחידות של קרנות נאמנות זרות. האוזר: "בשורה צרכנית חשובה"
 | 
שמואל האוזר, צילום: אסף לב; יח"צ
ועדת הכספים אישרה היום (ג') תקנות המאפשרות לקרנות נאמנות מחו"ל לפעול בישראל. התקנות מסדירות לראשונה, את הפצתן של קרנות זרות בישראל. את התקנות קידמה רשות ניירות ערך מתוך כוונה להגביר את התחרותיות בענף קרנות הנאמנות בישראל, ומתוך הבנה שפתיחת השוק בפני קרנות זרות תביא להרחבת אפשרויות ההשקעה, הפסיביות והאקטיביות, העומדות בפני המשקיע הישראלי בשוק ההון. התקנות קובעות את התנאים בהם צריכה לעמוד קרן זרה על מנת להציע את יחידותיה לציבור בישראל. התנאים משקפים גישה מדודה ומאוזנת בין שיפור התחרות כאמור לבין יצירת הגנה מסוימת לציבור המשקיעים.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) בירך על הרפורמה ואמר כי וועדת הכספים בראשותו "תקדם כל מהלך שיגדיל וירחיב את אפיקי ההשקעה האפשריים עבור אזרחי ישראל. יש לכך חשיבות רבה בייחוד לאור תקופה ארוכה של ריביות נמוכות ושל מיעוט המסחר בבורסה. יש להציע לציבור בישראל אפשרויות נרחבות יותר להשקעה, כמובן הכל תוך מתן הגנה מספקת מצד הרגולציה".
יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר אמר ש"מדובר בבשורה צרכנית חשובה להגדלת התחרות בענף, הוזלת העלויות למשקיע הישראלי והגדלת מגוון המוצרים הנגישים העומדים לרשות הציבור לצורך ניהול השקעותיו". האוזר אמר עוד, כי "ההסכמה הנוכחית גובשה עם כל נציגי התעשייה. מצאנו איזון נכון לפתוח את השוק לתחרות ויצירת תחרות הוגנת".
אחד התנאים המרכזיים שנקבע בתקנות, הוא שניהול הקרן הזרה אשר יחידותיה יוצעו בישראל, ייעשה לפי דין מדינת המוצא שלה ולא לפי הדין החל בישראל. באופן זה, תשקיף הקרן הזרה אינו נבדק על ידי רשות ניירות ערך והיא אינה מפקחת על הקרן או על מנהל הקרן, אך מנהל הקרן הזר מקבל היתר של רשות ניירות ערך הישראלית, להציע את יחידות הקרן שלו בישראל, בהתבסס על הדין הזר החל עליו ולאחר שיוכיח כי עמד בכל התנאים הקבועים בתקנות.
יוכלו לפעול בישראל רק קרנות המתמחות בהשקעה מחוץ לישראל, שהיקף ההשקעה בהן גדול מאוד, והן נמנות על בתי השקעות המובילים בעולם. למעשה, הקרנות שיוכלו להיכנס לארץ, הן רק אלה שמותרות להצעה לציבור בשוקי ההון של אירופה וארה"ב ועומדות בסטנדרטים המקובלים על הרגולטורים בארה"ב ובאירופה. הקריטריונים שנקבעו בתקנות מבטיחים שגופי הניהול הגדולים שיפיצו את הקרנות הזרות בישראל, יהיו בעלי היקף נכסים גדול במיוחד, של למעלה מ-20 מיליארד דולר נכסים מנוהלים, שלמנהל הקרן הזרה יהיו לפחות חמש קרנות חוץ שיחידותיהן מוצעות לציבור מזה חמש שנים, ושווי הנכסים שמנוהל בכל אחת מהן לא נמוך מ-500 מיליון דולר. כמו-כן הקרנות אותן ניתן יהיה להציע לציבור בישראל, הן קרנות שכבר מוצעות לציבור במדינות אחרות ושוויין לא נמוך מ-50 מיליון דולר. 

במסגרת התקנות נקבעו גם מנגנונים נוספים שתכליתם הגנה על ציבור המשקיעים בארץ. בכללן יידרש המנהל הזר למנות נציג מקומי, דובר עברית, אשר ישמש לו כתובת ויבטיח מענה לציבור וכן לרשות ניירות ערך. מנהל הקרן הזרה יידרש להעביר לידיעת הציבור בישראל את הדיווחים אותם הוא מדווח בחו"ל. כמו כן, יידרש מנהל קרן זרה, להעמיד ערבות בנקאית בסכום שלא יפחת ממיליון ש"ח לטובת הבטחת עמידתו בתנאים רגולטוריים וכן פיקדון כספי, לטובת בעלי היחידות בסכום מדורג ובהתאם לשווי היחידות המוחזקות באמצעות מפיצים בישראל.
בתקנות הושם דגש גם על שימור התחרות ההוגנת בין המנהלים הזרים למנהלי הקרנות המקומיים. כך למשל, יחולו כללים דומים לעניין פרסומים מטעם המנהל הזר וכן הושוו הדרישות לעניין הפצת הקרנות הזרות ותגמול המפיצים, בעיקר הבנקים, בארץ.
תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה