"המשק הישראלי עשוי לעבור שינוי מבני שהוא טרם התנסה בו"

כך אמר דודי רזניק מלאומי אשר התייחס להחלטת הריבית של בנק ישראל בשבוע שעבר ולציפיות הצמיחה
לירן סהר | 
קרנית פלוג, צילום: Getty images Israel
הועדה המוניטארית בבנק ישראל הותירה בשבוע שעבר את הריבית לחודש אפריל ללא שינוי ברמה של 0.1%. זאת, בהתאם לציפיות מרבית החזאים, להוציא גופים פיננסיים בודדים אשר צפו הפחתת ריבית נוספת.
הותרת הריבית ברמת השפל, נובעת, לפי בנק ישראל, משילוב של מספר תנאי רקע: ראשית, עלייה מתונה בסביבת האינפלציה הצפויה. האינפלציה השנתית (שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן ב-12 החודשים האחרונים) השלילית אמנם העמיקה, ונכון לנתוני מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר עומדת על מינוס 1% (נמוך משמעותית מהגבול התחתון של יעד יציבות המחירים 3%-1%). אולם בנק ישראל מדגיש כי קצב השינוי של המדד השנתי היה שלילי בעיקר בשל המדדים החודשיים של ינואר-פברואר 2015, שהיו נמוכים במיוחד בשל ירידות מחירים בעלי אופי חד-פעמי.
להערכת דודי רזניק, מנהל מחקר אגרות חוב בבנק לאומי, במידה והשקל ימשיך להתחזק מול המטבעות העיקריים (מגמה שהחלה מייד לאחר הודעת ריבית זו), האינפלציה השנתית תישאר ברמה אפסית ובמקביל לא יסתמן שיפור של ממש בפעילות הכלכלית בישראל בזמן הקרוב, לא ניתן לפסול אפשרות שבנק ישראל ינקוט בצעדים מוניטאריים מרחיבים נוספים בטווח הקצר, ביניהם צעדי הקלה כמותית (דרך שוק המט"ח ולא דרך שוק האג"ח), והפחתת ריבית נוספת אולי אף לשיעור שלילי (מדיניות שנהוגה במספר מדינות באירופה כגון שבדיה, דנמרק ושוויץ).
 
"אנו מעריכים כי התחזקות מחודשת של השקל צפויה להחזיר את בנק ישראל להרחבות מוניטאריות נוספות כאשר הדגש צפוי להיות על פעילות בשוק המט"ח תוך כדי עיקור מוניטארי חלקי וכן שימוש בכלי הריבית, לרבות האפשרות של ירידה לרמת ריבית נומינאלית שלילית. הרחבה כמותית בדמות של רכישת אג"ח ממשלתיות (כפי ש-HSBC היה סבור שיקרה) עדיין נראית בסבירות נמוכה יחסית. בצד הגורמים הצפויים לעמוד מנגד ימשיכו להיות שוק העבודה ההולך ומשתפר וההתחממות המחודשת המורגשת בשוק הדיור".
 
בהקשר זה מדגיש רזניק כי מהלך שכזה, אם יתרחש, הוא בעל אופי של "שינוי מבני", אשר המשק הישראלי בכללו, משקי הבית, עסקים ורגולטורים, טרם התנסה בו:  "נדרשת הערכות מתאימה של כל הגורמים כדי להימנע מהגדלת רמת הסיכונים במשק העלולה לנבוע מהאצת האינפלציה של מחירי נכסים ועצירה פתאומית לא צפויה בהמשך. יחד עם זאת, בתרחיש האמור, הריבית השלילית צפויה להחזיק לפרק זמן קצר בלבד".
 
באשר לאינפלציה במשק: האינפלציה לשנת 2015 עודכנה כלפי מטה באופן משמעותי ונמצאת כעת בתחום השלילי (מ-1.1% בתחזית דצמבר אשתקד ל--0.1% בתחזית הנוכחית). "כאמור, ירידה זו הושפעה בעיקר ממדדי ינואר-פברואר 2015, שהיו נמוכים במיוחד בשל הירידות הדלקים, החשמל והמים. בחודשים הבאים צפויה האינפלציה לחזור לסביבת הגבול התחתון של תחום יעד יציבות המחירים, לפי הבנק. כאשר ב-2016 צפויה האינפלציה לעלות ל-1.7% – קרוב למרכז יעד יציבות המחירים".
באשר לריבית במשק, אומר רזניק: "תחזית הריבית של חטיבת המחקר של בנק ישראל, לשנים 2015 ו-2016 עודכנה כלפי מטה, ולפיה, הוועדה המוניטארית לא תעלה את הריבית בסוף השנה מעבר לרמתה כיום. כך, בסוף שנת 2015 היא תעמוד על 0.1% לעומת 0.25% בתחזית הקודמת, ועל 0.75% בסוף שנת 2016 לעומת 1%. יחד עם זאת, הערכות אלה המתבססות על נתונים הידועים כיום עשויות להשתנות כפי שכבר קרה בעבר".
"במקביל, תחזית הצמיחה לשנת 2016 עודכנה כלפי מעלה בהשוואה לתחזית הקודמת, ועומדת כעת על 3.5%, בעיקר על רקע ציפיות להאצה בפעילות היצוא וההשקעות. נציין כי תחזיות הצמיחה של בנק ישראל לשנים 2015-2016 גבוהות מתחזיות הצמיחה של ה-IMF למדינות המפותחות, ועל כן עשויות ללמד על חוסנו של המשק".
תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה