ברוכים הבאים לאתר החדש של
רצינו להראות לכם מה חדש
להמשך הדרכה מעבר לאתר
תוכלו להירשם לאתר, לנהלאזור אישי
ולהגדיר ניירות למעקב
להמשך הדרכה מעבר לאתר
ריכזנו את כל המדורים בתחום
שוק ההוןבמקום אחד
להמשך הדרכה מעבר לאתר
ריכזנו עבורכם את כל הנתונים
להמשך הדרכה מעבר לאתר
כל הנתונים והכתבות
במדורהמטבעות הדיגיטליים
להמשך הדרכה מעבר לאתר
בואו לצפות
בתוכניות החדשות שלנו
להמשך הדרכה מעבר לאתר
נתוני אג“ח
להמשך הדרכה מעבר לאתר
גרפים אינטראקטיביים
להמשך הדרכה מעבר לאתר
תצוגת נתוני מט“ח חדשה
להמשך הדרכה מעבר לאתר
מניות ארביטראז‘
להמשך הדרכה מעבר לאתר
ריכזנו עבורכם את הקרנות
להמשך הדרכה מעבר לאתר
גלישה נעימה
מערכת
להמשך הדרכה מעבר לאתר

מנכ"ל KCPS: "יש 3 איומים על הכלכלה הישראלית" - מה הוא חושב על הבורסה?

טל קינן מתייחס בשיחה עם Bizportal ליוקר המחיה, לאיומים ממשיים על כלכלת העולם ולהזדמנויות השקעה משמעותיות לתקופה הקרובה
טל קינן, צילום: יח"צ
ציבור המשקיעים בישראל מכיר את שמות בתי ההשקעות הגדולים בארץ, אלה שמנהלים את קרנות הפנסיה ומשווקים את קרנות הנאמנות ותעודות הסל. אבל מסתבר שממש כאן בתל אביב, במרומי מגדלי עזריאלי, יושבת חברת השקעות לא גדולה שלא שואפת להתחרות בשחקנים המקומיים, אלא מכוונת הרבה יותר גבוה.

Bizportal נפגש לשיחה צפופה עם טל קינן, מנכ"ל KCPS Clarity, חברת היעוץ וניהול התיקים שהתפרסמה בעיקר בזכות קרן המנוף שהיא מנהלת מאז 2009. החברה פועלת כיום מתל אביב ומניו יורק ומעסיקה בשורותיה מנהלי תיקים ישראלים ואמריקנים כאחד.

מה עומד מאחורי KCPS?
"לישראל יש כלכלת אי קלאסית", פותח קינן. "מכיוון שאנחנו לא יכולים לייצא וליבא מהשכנים שלנו, כדי לייצא מישראל אתה צריך להיות הכי טוב במה שאתה עושה אחרת אין לך זכות קיום. אף אחד לא יקנה תוכנה מחברה ישראלית אם היא לא הכי טובה, ולכן הנתח מהכלכלה הישראלית שמייצאת מייצג מצוינות, בהגדרה. ואני חושב שיש לזה הרבה מאוד השלכות על החברה הישראלית ועל הכלכלה".

"צריך להבין שהיצוא בא לידי ביטוי בתמ"ג. כל דולר שצ'קפוינט מייצרת, בא לידי ביטוי בתמ"ג, כלומר זה דולר אמיתי. זה קורה כי כשצ'קפוינט מוכרת חבילת תוכנה בבלגיה או בכל מקום אחר, המחיר הוא המחיר הנהוג בעולם. מצד שני, כשחברה שמייצרת קוטג' בישראל מייצרת קוטג' ומוכרת אותו ב-40% יותר ממה שנהוג בבלגיה, אז הדולר הזה מנופח ב-40% והחלק הזה מתוך התמ"ג מנופח. וזו הבעייתיות של המדד הזה. זה לא מושלם, אבל אני לא מכיר דרך טובה יותר למדוד צמיחה".

קינן טוען כי יש כמה דרכים לפתור את הבעיה של כלכלת אי - "הדרך המתבקשת היא לעשות שלום ולפתור את הסכסוך עם השכנים שלנו. אבל זה מורכב ואי אפשר לדעת מה יקרה. אני מרגיש שפעם הינו קרובים לזה והיום קצת פחות, ואנחנו לא מבינים עד כמה זה חשוב כלכלית. זה מתקשר לכמעט כל דבר בחיים שלנו".

לדבריו, עד שזה יקרה אנחנו צריכים להגדיל את ענף היצוא שלנו - "אפשר לעשות את זה בעזרת הטכנולוגיה, אבל הבעיה היא שזה ענף מחזורי, כמו שאנחנו יודעים. בנוסף צריך גם ליצור פיזור כדי לא להישען על תחום אחד בלבד. אפשר לייצא משאבי טבע – עכשיו יש לנו גז אבל זה תחום צר שלא יעסיק יותר מדי אנשים, ואנחנו לא הולכים להתחרות ביצרניות הגז הגדולות בעולם".

"מה שיש לנו זה כוח עבודה יקר אבל מוכשר. על זה מתבסס ענף הטכנולוגיה, אבל גם ענף השירותים הפיננסיים. אז המשימה שלנו היא להיות כמו הצ'קפוינט של תעשיית השירותים הפיננסים בישראל. אנחנו רוצים להצליח כעסק כמובן, אבל גם להוביל תעשייה שלמה של שירותים פיננסיים. לא לשרת את השוק המקומי, אלא לפנות לשוק הגלובלי. אנחנו מייצאים את רוב השירות שלנו. יש לנו לקוחות בישראל אבל הם המיעוט".

איפה אתם משקיעים כיום?
"מבחינת ראיית העולם שלנו, אנחנו עדיין אוהבים את שוק המניות בכלל, ומניות באירופה וביפן באופן ספציפי. יפן תנודתית אבל אירופה נראית כמו השוק האמריקני לפני 18 חודשים בערך. כלומר הרבה אפסייד. הפעולות של הבנק המרכזי כמעט לגמרי ניכו סיכון מערכתי. המערכת לא תקרוס בקרוב", הוא מעריך.

"המצב הכלכלי רע, אבל המחירים משקפים מצב נורא. אז אם אפשר לקנות רע במחיר של נורא זה בסך הכל לא רע. הסקטור שכנראה יקפוץ הכי הרבה ביחס לשוק הוא שירותים פיננסיים. אז אנחנו אוהבים בנקים בגדול, המחירים עדיין סבירים".

"לגבי ארה"ב", ממשיך קינן, "אני לא חושב שהשוק יקר מדי, אלא הוא מתומחר בהוגנות. מכפיל הרווח של ה-S&P הוא בערך 17 היום, והממוצע הרב שנתי הוא בערך 16, עם סטיית תקן לא קטנה. זאת אומרת שאם רק לאחרונה עברנו את הממוצע יש עוד מקום לעלות".

"שוק האג"ח בכל העולם נראה יקר מאוד, ולכן המקום היחיד ללכת אליו כרגע הוא מניות. אם הייתי צריך להמר הייתי אומר שהמכפילים ימשיכו לעלות, לפחות השנה. מתי שהוא נגיע לסוף הגל הזה, אבל עדיין אין מספיק אנשים בשוק כדי שהנפילה הגדולה תגיע".

ומחוץ לאירופה וארה"ב, איפה עוד אתם מחפשים השקעות?
"ביפן יש מדיניות מוניטרית ופיסקלית אוהדת ולכן אנחנו מאוד אוהבים את השוק הזה. בשווקים המתעוררים אנחנו מתחילים לגעת אבל בפינצטה. השוק הראשון אליו נכנסנו הוא הודו. לגבי סין אני אופטימי, למרות שברור שיש הרבה אויר במערכת שצריך לצאת בשלב מסוים. יש בסין מנהיגות מושחתת אבל מוכשרת, ולכן אני לא מאמין שנראה שם פיצוץ. בשאר השווקים המתעוררים, אני חושב שאנחנו בתקופה בעייתית ארוכה. ההתאוששות הכלכלית בעולם רדודה ולא מורגשת על ידי האדם הקטן".

"לגבי הזהב, אנחנו יצאנו ממש בזמן אחרי שנהננו מהראלי שלו למשך 5 שנים בערך, אבל את הקפיצה האחרונה פספספנו. לפעמים עושים טעויות, אין מה לעשות. אני חושב שאנחנו עדיין לא מבינים לגמרי את המחזוריות של הזהב".

מה עם הנפט?
"מחיר הנפט הוא נקודה מעניינת", מציין המנכ"ל. "אחת המדינות שיכולות להשפיע מהר מאוד על מחיר הנפט בעולם היא איראן. המחיר נע היום בהתאם להיצע, הביקוש לא עולה מספיק כדי לשנות אותו. אם תהיה תקיפה באיראן, קשה לתפוס את גודל האסון מבחינה כלכלית. אנחנו הוכחנו שאנחנו יודעים לספוג קטיושות מלבנון, וגם אם יגיעו טילים מאיראן אנחנו נעבור את זה והם יודעים את זה. הם לא באמת שיעים קיצוניים שאללה מנחה אותם, אני לא קונה את זה".

"אם הם רוצים לעצור תקיפה על מתקני הגרעין שלהם, ואני מדבר על התקפה מתמשכת שתיקח ימים ואולי שבועות, ירי טילים על ישראל לא יעצור את זה. איך אפשר בכל זאת להכאיב לעולם הרחב, להראות לארה"ב שלא כדאי להתעסק איתם? לירות על סעודיה, לא על ישראל".

"הלגיטימציה האידיאולוגית כבר קיימת" הוא מסביר. "הפיצול הגדול במזרח התיכון הוא לא בין ערבים ליהודים אלא בין סונים לשיעים, ולכן יש לזה מקום. סעודיה גם נחשבת בובה של האמריקנים. ראס תנורה הוא טרמינל הנפט הגדול בעולם, והוא ממוקם 100 מייל מאיראן. כלומר מתוך 70 אלף טילים שיש לאיראן, 60 אלף יכולים לעשות את המרחק הזה. הם מסוגלים לפגוע ב-10% ממלאי הנפט בעולם בקלות. תוסיף לזה את מתקן העיבוד הגדול בעולם שנמצא לא רחוק משם, והנה לך האיום האיראני האמיתי".

"מה יקרה למחיר הנפט בתרחיש הזה? יש רק דוגמא אחת לפגיעה אמיתית בהיצע. היו איומים על פגיעות אבל הפגיעה האמיתית היחידה שהיתה היא האמברגו הערבי ב-1973. האמברגו עצר 6% מהיצע הנפט בעולם למשך 4 חודשים. לפני תחילת המלחמה מחיר חבית נפט היה 3.4 דולר (זו לא טעות, 3 דולר ו-40 סנט לחבית). לאחר 4 חודשים מחיר חבית נפט עמד על 12 דולר. מאז המחיר לא ירד מ-12 דולר. אי אפשר להסיק מזה שבמקרה של תקיפה באיראן נראה קפיצה של הנפט ב-350%, אבל זה אפשרי. גם אם מחיר חבית נפט יזנק ל-200 דולר, זה יעצור את הצמיחה העולמית. יפן מייבאת 100% מהנפט שלה, סין מיבאת 60% מהנפט והיא מאוד פגיעה למחיר כי היא מתועשת מאוד. ולכן זה האיום האיראני האמיתי, לא טילים על תל אביב".
טל קינן, מנכ"ל KCPS (צילום: יח"צ)
טל קינן, מנכ"ל KCPS (צילום: יח"צ)

הזוית הישראלית

"אנחנו פחות מסתכלים על השוק הישראלי, אבל אני חושב שבסך הכל התמונה הכלכלית בישראל טובה. יש כמה איומים שעלינו להתמודד איתם. אחד האיומים זה השקל, שתגליות הגז רק מחזקות אותו. אני לא אוהב את הביקורות על בנק ישראל שהוא לא עושה מספיק. צריך לבדוק מה היה קורה לשקל אם בנק ישראל לא היה מתערב – כמעט בטוח שהינו במצב רע הרבה יותר".

"יש לנו גם איום תדמיתי בעולם – קשה למצוא היום אנשי עסקים ישראלים שלא רואים את זה, בעיקר באירופה. אני לא חושב שנראה חברות כמו אינטל יוצאות מישראל, אבל זה לא צריך לקרות כדי שנראה האטה. אחוז גבוה מהתמ"ג שלנו הוא כתוצאה ממסחר עם אירופה. אם הם מחליטים להוריד את היקף הסחר עם ישראל ב-25%, אנחנו נרגיש את זה ונכנס למיתון".

"והאיום הכי גדול הוא החינוך. זה אמנם לא ישתקף בבורסה בשנים הקרובות אבל לטווח הארוך זה חשוב מאוד. בפעם הראשונה מזה שנים רבות יש לנו רוב שלא שולט באנגלית, וזה בעיה".

לגבי הבורסה בישראל אומר קינן כי "לבורסה אין ממש תפקיד בארץ. אם חברות מעדיפות ללכת ולהנפיק בלונדון זה לא כזה משנה לכלכלה. כרגע אין נזילות, ואין מחזורי מסחר כאלה שמאפשרים להתנהל כמו בורסה אמיתית".

"אני חושב שהרגולטור עזר להתמודד עם הקשיים בשנים האחרונות. אני מדבר קצת מפוזיציה בגלל קרנות המנוף. אני חושב שהמנוף היה פתרון אלגנטי מאוד למשבר החוב שהיה פה. הקרנות הזרימו כמעט 5 מיליארד שקל בדיוק למקום בו היה צורך בכך, בלי שהממשלה הוציאה שקל. קיבלנו הרבה מאוד פידבק שלילי על כל המהלך הזה, אבל אני חושב שלמרות הביקורת התכנית הזאת הצליחה".

"יש גם ביקורת על כך שאין באמת משבר אשראי בישראל ולכן לא היה צורך בקרנות האלה שעושות כסף על הגב של הציבור. אבל זה דומה לאדם שמשתמש בשמפו נגד קשקשים למרות שיש לו שיער בריא. אין מעבדה שיכולה לבדוק מה היה קורה למשק אם קרנות המנוף לא היו פועלות. זו ביקורת לא עניינית".

הערה - למי שלא מכיר את סיפור קרנות המנוף, קרנות אלו (חוץ מ-KCPS מנוף, גם קרן 'בראשית' של גבי פרל ו'אוריגו' של גבי טרבלסי) הן קרנות השקעה משותפות לממשלה ולגופים המוסדיים בתחום החיסכון הפנסיוני, שיועדו לטפל באשראי החוץ בנקאי ובהסדרי חוב של חברות ישראליות בשיא משבר החוב בסוף 2008. הכוונה המקורית של האוצר במסגרת קרנות המנוף היתה שהמדינה תשקיע עד 5 מיליארד שקל כנגד השקעה של הגופים המוסדיים באותן קרנות.

האם לבורסה בישראל יש זכות קיום בצורתה הנוכחית?

"אני חושב שכן, אבל מילת המפתח היא "נוכחית". אם אנחנו רוצים לאורך זמן בורסה חיה ונושמת עם נזילות שמשרתת מטרות של משקיעים מוסדיים, וגם של חברות שמחפשות מימון, נצטרך להשקיע הרבה מאוד משאבים בבורסה. ולפני שנעשה את זה כדאי לקיים דיון אמיתי של עלות מול תועלת – מה אנחנו רוצים להשיג והאם שווה לעשות את זה".

"לגבי בורסה איזורית, אני לא מפחד לחלום. חלומות זה מה שמניע פעולה חלוצית, ואני חושב שאפשר להשיג פה הרבה דברים, למרות הפסימיזם. חשוב לנסות, וגם אם נכשלים זה בסדר, אז מנסים עוד פעם. אני חושב שיש לנו הרבה פוטנציאל צמיחה בתור עם, ואנחנו לא מתקרבים לפוטנציאל הזה כרגע. זה יהיה הפסד של ממש לעולם אם לא נגיע לפוטנציאל שטמון פה".
תגובות לכתבה(7):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 6.
    אם המילה "דיור" לא מופיעה בכתבה, סימן שהוא לא מבין כלום
    יוני 13/04/2014 16:35
    הגב לתגובה זו
    0 0
    מחירי הדיור הם הסכנה הגדולה ביותר לכלכלת ישראל.
    סגור
  • 5.
    מעניין
    משקיע 12/04/2014 19:46
    הגב לתגובה זו
    1 1
    עוד ראיונות עומק כאלו בבקשה!
    סגור
  • 4.
    קינן מדבר מפוזיציה.
    moshe251 12/04/2014 16:09
    הגב לתגובה זו
    3 0
    פסיכולוגית שוק,,בא לתמרן אותנו בלי בושה,, מעניין אותו רק הכסף. לא מאמין למילה אחת מכל מה שכתב. מגלי טפח ומכסה את האמת.
    סגור
  • 3.
    גיבוב של שטויות בנוגע למכפילי רווח בארה״ב...
    דונלד דאק 12/04/2014 15:08
    הגב לתגובה זו
    4 0
    מכפיל נסדאק 34 עם מניות ליבה במכפיל 100 ״יש עוד מקום לעלות ״ יותר נכון יש עוד המון מקום לרדת...
    סגור
  • 2.
    כתבה הכי עניינים בשנים ארחונות בישראל
    צדק 12/04/2014 13:15
    הגב לתגובה זו
    2 3
    טל קינן מדבר דברים ממש נכונים, ואני לא אוהב לפזר מילים כאלו. אך מזמן לא ראיתי בן אדם שאומר לעיתונות מה שהוא חושב ולא מה שצריך להגיד. אהבתי כמעט כל דבר, מדעתו על התערבות בנק מרכזי עד תגובה איראנית, ממצב באירופה ועד.. בקיצור נהנתי מלקרוא.
    סגור
  • 1.
    האיום הגדול ביותר על הבורסה זה 25 אחוז מס
    ברוך 12/04/2014 13:07
    הגב לתגובה זו
    5 1
    עובדה יש כיום ברוב המיקרים 10 עיסקאות באופציות מעניין החליפו בבורסה את כל הצוות ועדיין יושבים שם אנשים אם משכורות עתק שלהם זה הכי חשוב ולא חשוב אם איזה רווח יצא האוצר אם זה טוב להם ככה ניראה את לפיד בבחירות איך הוא נוחת אם היה להם קצת שכל והיו חושבים היו נותנים גם שירות ישיר לטלפונים הניידים און ליין זה רק יכול להואיל אבל לא מעויינים להשקיע אז גם הציבור לא משקיע בגדול אפשר פה בארץ לדבר ולהמליץ לקירות זה העיניין
    סגור
  • צודק לגמרי בקשר למס הבורסה. אבל רבאק
    זיוה נחמני, צפת 13/04/2014 17:12
    הגב לתגובה זו
    0 0
    ,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,, ............................. הנה כמה פסיקים ונקודות. פזר אותם במקומות הנכונים שאפשר יהיה להבין מה אתה רוצה. אני זיוה נחמני.
    סגור