אביגדור וילנץ: "הכי חשוב להצלחה של סטארט-אפ זה הפילוסופיה של החברה"

ההיטקיסט שמכר ב-2001 את גליליאו למארוול ב-2.7 מיליארד דולר מדבר על פילנתרופיה, מערכת החינוך בישראל ושילוב ערבים וחרדים
 |  (1)
אביגדור וילנץ, צילום: שמואל אוסטר
כנס אנשי מחשבים עשוי להיראות משמים עבור מי שאינו מהתעשייה. אלא שהשבוע אירוע של חובבי המעגלים המשולבים זכה לעניין רב - יזם ההי-טק אביגדור וילנץ שרשם מאחוריו מספר הצלחות גדולות הגיע לכנס שבבים בת"א העניק עצות לסטארטאפיסטים, העביר ביקורת על מערכת החינוך בישראל ועודד שילוב ערבים וחרדים בהי-טק.

ההצלחה הגדולה של וילנץ הגיעה בשנת 2001 כשמכר את חברת גלילאו שייסד לחברת מרוול סמיקונדקטור תמורת 2.7 מילארד דולר. מאז הוא עוסק בפילנטרופיה ושימש דירקטור בחברות שונות כולל וינטגרה, DSPG, Pixer technology, UC Laser ורדוור.

וילנץ נשא דברים במפגש של "מועדון השבבים הישראלי" שנערך בנושא בנושא "מקורות מימון יצירתיים לחברות בתעשיית האלקטרוניקה והשבבים". האירוע התקיים במרכז הכנסים "גג העולם" בקומה 49, מגדלי עזריאלי בת"א.

את הערב הנחה שלמה גרדמן, יו"ר פורום מנכ"לי 
ההיי-טק בישראל. וילנץ התבקש לדבר על הנושא "מה למדתי בדרך בין גלילאו לאנפורנה", אך במקום לנאום העדיף לשבת מול גרדמן ולענות לשאלותיו.

מה הכי חשוב כדי שחברת סטארט-אפ תצליח?

וילנץ: "אני לא חושב שיש משהו אחד חשוב, אלא זאת קומבינציה של מספר דברים כולל מימון וצוות שזה קריטי, אם כי לא הדבר הכי חשוב. אנשים חושבים שהרעיון הוא הדבר החשוב ביותר, אבל מה שחשוב ביותר זה הפילוסופיה של החברה. זאת כיוון שדברים משתנים במהלך חיי החברה".

כיצד זה בא לידי ביטוי בחברת גלילאו?

וילנץ: "כשהקמתי את גלילאו הפילוסופיה הייתה שהנושא של סיסטם און צ'יפ שלא היה קיים. רצינו שחברות בתחום ה-embedded כמו סיסקו יסכימו לעשות אאוטסורסינג. אלו שתי התפיסות בבסיס של גלילאו. בהתחלה בכלל רצינו לעשות מדפסת ואחרי שנה עשינו שינוי של 90 מעלות לתחום התקשורת. הרגנו את המוצר והלכנו לתחום אחר לגמרי שהתבסס כאמור על אאוטסורסינג וסיסטם און צ'יפ. הגמישות איפשרה לנו להמשיך ולהגיע לאן שהגענו".

בשנת 2011 הקים את חברת אנאפורנה לאבס (Annapurna Labs) בה הוא משמש כיו"ר. בניגוד להשקעות פאסיביות שביצע בעבר, ההשקעה של וילנץ באנאפורנה אקטיבית. אנאפורנה הוא שמו של רכס פסגות בהרי ההימלאיה, בחלק השייך לנפאל, טרק שוילנץ עשה בעבר. וילנץ טייל שם בשנת 1983 וכשיוצאי מארוול בילי הרבויה, נאפא בישארה ורונן בונה פנו אליו להקים חברה - זה השם שעלה בראשו.

מדוע חזרת לתעשייה אחרי שישבת בבית שנים?

"נשארתי באותו 'מוד'. בעבר עסקתי במספר חברות עם פחות מעורבות והיום אני באנפורנה, אבל לא יותר מיום בשבוע".

מה שונה היום באנפורנה מאז בגלילאו?

וילנץ: "השוני הוא עצום. שם כמנכ"ל הייתי בתעלות, לא היה בטוח להשיג משכורות, לא היה לנו מישהו בארה"ב והיו עוד הרבה קשיים. היום כדי להקים סטראט אפ בתחום השבבים אי אפשר בלי הרבה כסף ואילו אז השקיעו בנו 300 אלף דולר.גם הלקוחות השתנו לגמרי - הם הרבה יותר תובענים".

מדוע הגיוס לחברת אנפורנה נעשה בעיקר ממקורות עצמיים ומחברים?

וילנץ: "רצינו שליטה מאוד גבוהה בחברה ויש דברים שלא יכולנו להבטיח לקרנות הון סיכון. יכולנו לא להיעזר בהן וכך יש לנו מרחב יותר גדול של גמישות".

אז אם יש כסף לא כדאי לגייס מקרנות?

וילנץ: "אתה צריך להכיר את המשקיעים שלך כי הם יכולים להיות מקור לבעיות שלך אם יש לחברה קשיים או שיש צורך בתפנית של הדרך".

אחרי האקזיט הענק של וילנץ בשנת 2001 הגיעו עוד אקזיטים גדולים של חברות ישראליו אחרות. האחרון - מכירת חברת Waze לגוגל תמורת 1.3 מיליארד דולר. אחרי כל עסקת ענק צץ הויכוח האם זה נכון להימכר לחברת ענק בינלאומית או להישאר בארץ.

מה עדיף או פרטית או להימכר?

וילנץ: "אין מרשם שמתאים לכל חברה, אלא יש לשקול מערכת שלמה של אינטרסים כולל אחריות לעובדים ולמשקיעים. בסוף אתה צריך לחשוב מה הערך הגדול לבעלי המניות שלך. היום בתחום השבבים זה על גבול הבלתי אפשרי להקים חברת שבבים נטו. בזמנים של גלילאו היה צריך פחות סכומים כדי להקים חברת סטארט אפ ובכלל לא היה הון סיכון בישראל. את גלילאו הקמתי עם צוות מאוד קטן, אבל אי אפשר לחזור על שום דבר ממה שעשינו אז. היום זה על גבול הבלתי אפשר מהרבה סיבות. אחת מהן שקשה לייצר חדשנות".

וילנץ, בעל תואר בהנדסת אלקטרוניקה מהטכניון, החל את הקריירה העסקית שלו בשנת 1984 כאשר הצטרף לחברת אלביט מערכות, שם שימש כמנהל תכנון. בשנת 1988 עבר לחברת IDT בה היה המהנדס הראשי ואחראי על הגדרת מוצרי החברה. בשנת 1992 פרש בכדי להקים את חברת גלילאו טכנולוגיות שייצרה שבבים למדפסות. היום הוא משקיע בחברות סטארט-אפ רבות והיד עוד נטויה.

הוא נולד בירושלים וחי היום בגליל, מגדל זיתים ומייצר יין. מלבד האקזיט הענק של מכירת גלילאו למארוול הוא רשם הצלחות עסקיות נוספות שהמפורסמת שבהן היא מכירת חברת אינטרנט בריטית בשם QXL בשנת 2007 תמורת 1.9 מיליארד דולר. החברה נמכרה לחברת Naspers והוא גרף לכיסו ביחד עם שותפיו 330 מיליון דולר.

מה העצות שלך לסטארטאפיסט המתחיל כדי להצליח?

"וילנץ: "סארטאפיסט צריך לבוא עם תוכנית עסקית רצינית, פילוסופיה וצוות מדהים. לגייס את הכסף זה לא משחק ילדים כמו שגלילאו הייתה".

במקביל לפעילותו העסקית מאז הרוויח הון רב החליט וילנץ לתרום מהונו לציבור והוא עושה זאת במספר דרכים ובמיוחד בסיוע בתחום החינוך. בנוסף הוא פעל ודיבר בנושא שילוב בתעשיית ההי-טק של אוכלוסיות הסובלות מגזענות נגדן.

מה דעתך על מערכת בחינוך בישראל?

וילנץ: "במערכת החינוך בישראל המצב הוא די גרוע והוא מוחמר על ידי הפילנתרופיה - היא לא עוזרת. רוב הפעילות הפילנתרופית הרסנית כי היא מספקת קביים לבית הספר ומחלישה את השריר ואת האפשרות לעשות משהו. יש בעיות מבניות, שרי חינוך מתחלפים, יש בעיות של ניהול, מחלקות חינוך ברשויות המקומיות שלא מבינים שם מה מימינם ומה משמאלם. מערכת החינוך די על הפרקט - המצב הוא די קשה, אך מצד שני יש בתי ספר מדהימים כמו למשל כברי בצפון, כך שיש איים פה ושם, יש המון נקודות אור. בדוח דברת שפכו אותם עם האמבטיה וחבל".

מה דעתך על שילוב חרדים וערבים בתעשיית ההי-טק?

"זה טבעי לשלב ערבים. יש אוכלוסייה מדהימה ומתוך 12 העובדים הראשונים של אנפורנה 6 היו ערבים כולל אחד המייסדים שהוא מתרשיחא. יש בעמק הסיליקון בארה"ב הצלחה אדירה בין השאר בזכות שילוב תרבויות, אז למה לא לעשות את זה גם כאן".

גבוה ורזה, הגיע וילנץ אל כנס השבבים בחולצת טי שרט כחולה ונעלי ספורט. המשתתפים רצו לשאול אותו עוד שאלות רבות, אך הוא אמר שהוא ממהר לרכבת. כן המיליארד נמנע מחשיפה בתקשורת ומתנהל בצניעות רבה. עד כמה שאפשר.

בדרכו החוצה עטו עליו שורה של סטראטאפיסטים שניסו לחלץ ממנו דבר מה ללא הצלחה יתרה. אלא שוילנץ, בניגוד ליזמי הי-טק רבים צמח מלמטה כמהנדס ואי אפשר למכור לו סיפורים. הוא חותך מהר ובנימוס. לצערו הרב המעלית עצרה פעמים רבות כל הדרך מהקומה ה-49, אך כשהגיעה ליעדה גם סבלנותו פקעה ובנימוס רב אמר ליזמית "מכירה את יוסי ורדי?".

אביגדור וילנץ, צילום: שמואל אוסטר
אביגדור וילנץ, צילום: שמואל אוסטר


עוד השתתפו בכנס: ח"כ רוברט אילטוב, יו"ר שדולת ההיי-טק בכנסת, יאיר שוהם, שותף בקרן אינטל קפיטל, ד"ר אורן פירסט, האנג'לים תבל, אורי קירשנר, מנכ"ל שותף בקרן גיזה, ג'רמי ברבי, מנהל קימה ונצ'רס ועוד.

ג'ון מדבד, יזם סדרתי וממייסדי קרן ההון סיכון, יזראל סיד, אמר בכנס כי "באנגלית התעשייה נקראת venture capital כאילו מטיילים בדיסני. בעברית קוראים לזה הון סיכון - אומרים את האמת ישר בפנים. יש כאן הרבה סיכון". להערכתו יש מעט חברות סטארט אפ בתחום השבבים בישראל.

הכנס של אנשי המחשבים נערך בקומה האחרונה של המגדל העגול בעזריאלי. אוכל טוב יין ובדיחות על שבבים. תעשיית ההי-טק הישראלית שינתה את פניה מהרבה בחינות בשנים האחרונות, אחת מהן - כניסה של נשים לתחום. אלא שתעשיית המיקרו אלקטרוניקה נותרה מעוז גברי והנשים הבולטות בכנס היו הברמנית והיחצניות.
תקרת הסיליקון לא נשברה, רוב גברי מוחלט, צילום: אבי שאולי
תקרת הסיליקון לא נשברה, רוב גברי מוחלט, צילום: אבי שאולי
תגובות לכתבה(1):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    עם שער הדולר כזה לא תעזור שום פילוסופיה (ל"ת)
    מה שהיה זה לא מה שיה 20/09/2013 09:33
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור