אהוד בן ש"ך: "הייתה היסטריה מוחלטת, ויש תמונה אחת שלא אשכח לעולם"

איש העסקים מספר ל-Bizportal על חוויותיו מ-1973 כלוחם בשיריון; "לא אישרו לנו לפנות את המוצב, מי שנשאר מת או נפל בשבי"
 |  (7)
אהוד בן ש"ך, צילום עצמי (מתוך האלבום הפרטי)
אהוד בן ש"ך היה בן 20 במלחמת יום הכיפורים, שבוע לפני סיום קורס קצינים. איש העסקים, לשעבר מבעלי השליטה בחברת פז, שלחם באוקטובר 1973 בחזית הדרום מספר ל-Bizportal על חוויותיו מהמלחמה ועל התובנות שלו. אחיו מודי בן ש"ך מספר בכתבה נפרדת על הקרבות של גולני בחרמון.

בן ש"ך (60), התגייס לצה"ל בשנת 1971 ושירת כלוחם בשיריון. אחיו הבכור, מודי (מרדכי) שירת כלוחם ברמת הגולן. לאחר שנפצע נשלח לבית הבראה באשקלון, שם פגש חבר שנלחם ברמת הגולן שסיפר לו על הקרב הנורא של גדוד 51 בחרמון. "הדם אזל לי בגוף כי ידעתי שאחי מ"פ בגדוד", הוא מספר.
אהוד בן ש"ך - לוחם בשריון
אהוד בן ש"ך - לוחם בשריון

מלחמת יום הכיפורים פרצה ביום שבת ה-6 באוקטובר 1973 ונמשכה עד סוף אותו חודש. תוצאות המלחמה הטראגיות הן פצע מדמם עד היום: 2,569 הרוגים, כ-7,300 פצועים וכ-300 שבויים. ישראל ניצחה במלחמה, אך המחיר היה כבד בגלל ההפתעה.

בן ש"ך: "ביום שישי הורידו אותנו בבהלה לסיני. לקחנו את הטנקים של אביגדור קהלני שעלה לרמת הגולן עם הגדוד שלו, חימשנו אותם כל הלילה ובשעה 14:00 היינו כבר ברפידים. מיגים הפגיזו אותנו ולקח לנו 4 שעות להגיע לקו. זו אחת הסיבות שאח"כ הדיחו את גורודיש. אחרי לילה נוראי (בין שבת לראשון). נשארנו עם הטנק שלי, של המג"ד ועוד טנק, 3 טנקים מתוך 30. היתר נפגעו או שקעו בביצות שלא ידענו על קיומם".
שיירת טנקים מסוג פיטון בדרום, קרדיט: עיתון במחנה
שיירת טנקים מסוג פיטון בדרום, קרדיט: עיתון במחנה

היכן התנהל הקרב?

בן ש"ך: "במוצב מפרקת. בליל שבת נכנסנו למוצבים לפנות פצועים ובמקביל נלחמנו במצרים שחצו את התעלה. יכולנו לפנות את כל המוצב, אבל בגלל שהייתה פאניקה ולא הבינו באיזה מצב חמור אנחנו לא איפשרו לפנות את כולם אלא רק פצועים. כל מי שלא פינינו מת או נתפס בשבי. אחת התמונות שלא אשכח לעולם היא של חייל שיוצא מהבונקר עם תחבושת בראש ורוצה שנפנה אותו ואחריו רץ חייל ואומר שהוא מתחזה ושהוא לא פצוע. הייתה היסטריה כללית".

חיילים במעוז בודפשט, צילום: מיכה בר-עם, במחנה
חיילים במעוז בודפשט, צילום: מיכה בר-עם, במחנה


מוצב בודפשט, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון
מוצב בודפשט, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

בן ש"ך נלחם עם גדוד קציני שריון ביחד עם קורס מפקדי טנקים. תפקידו היה מפקד טנק מסוג צנטוריון (טנק בריטי שנקרא בצה"ל שוט). "היינו הגדוד הכי מאומן, אבל בגלל נתוני הפתיחה הנוראים - כל הגדוד לא היה כשיר אחרי 24 שעות. מכל קורס קציני שריון (בשיבטה וב'גוליס) - 64 צוערים ומדריכים, 16 נהרגו במלחמה ו-30 נפצעו. הייתה מלחמה נוראה", הוא נזכר.

ברח מבית ההבראה באשקלון וחזר להילחם בתעלה

בן ש"ך: "ב-7 באוקטובר חטפנו בבוקר מטח של טילי סאגר והטנק שלנו נפגע פגיעה ישירה. נפצעתי מרסיסים ופוניתי לבי"ח השרון בפתח תקווה. לאחר מכן פוניתי לבית הבראה באשקלון. שם פגשתי חיילים שעברו טראומות של התקפות מטוסים ועם כל רעש של מטוס שלנו הם נכנסו מתחת למיטות בפאניקה. למחרת בבוקר, למרות שלא הייתי כשיר ברחתי מבית ההבראה לג'וליס וקיבלתי מחלקת טנקים.

חזרתי לתעלת סואץ, מעשה אמיץ ולא שקול מספיק כי ידעתי מה היה שם ובדרך אני לא מבין למה אני עושה את זה. החזרה למלחמה הייתה סוג של חוויה מתקנת להתחלה של המלחמה ובמידה מסוימת הפחיתה את הטראומה של היממה הראשונה".

בן ש"ך סופח לחטיבה 217 של אל"מ נתק'ה ניר תחת אוגדה 162 של האלוף אברהם אדן בתפקיד מ"מ טנקים. בן ש"ך נלחם באזור תעלת המים המתוקים - חייץ חקלאי כ-1 ק"מ מערבית לתעלת סואץ וליד חופי האגמים המרים. לאחר המלחמה נשאר עוד 4 חודשים במצרים ולאחר מכן מונה לתפקיד מדריך בקורס קציני שריון, שם עסק בשיקום ובניית מערך הקצינים.

חמ"ל פיקוד דרום במלחמה, צילום: דובר צה"ל
חמ"ל פיקוד דרום במלחמה, צילום: דובר צה"ל


מה התובנות שלך מהמלחמה?

בן ש"ך: "באפריל 1974 ועדת אגרנט הדיחה את הרמטכ"ל דוד אלעזר ואת אלוף פיקוד הדרום שמואל גונן (גורודיש) וניקו כביכול את ראש הממשלה גולדה מאיר ואת שר הביטחון משה דיין. בשבילי זה היה כמו סכין בגב שגם סובבו אותה ונשבעתי שיום אחד אעשה פרויקט על קו פרשת המים הזה. ועדת אגרנט היא ראשית תופעת הכסת"ח שהפכה למגפת מדינה."

"מדינה צריכה תוכנית לטווח ארוך בכל תחום ולא רק להגיב לאירועים או להתגונן כפי שעשינו במלחמה. לצערי הרב אנחנו עד היום לא מבינים את מגבלת הכוח שלנו ואת הצורך לקחת סיכונים בשלום כמו שאנו מוכנים לקחת סיכונים במלחמה. בלעשות שלום יש סיכונים אבל אין ברירה אלא לקחת אותם כי לא נוכל לחיות כאן על חרבנו לנצח".

אריאל שרון ומשה דיין בצד המערבי של התעלה, צילום אברהם ורד, במחנה
אריאל שרון ומשה דיין בצד המערבי של התעלה, צילום אברהם ורד, במחנה


בן ש"ך הפיק את הסרט התיעודי "כאילו לא הייתה מלחמה", שזה מבחינתו כאילו לא למדנו כלום. לדבריו: "בשנת 1996 ראיתי שוב את היהירות והכוחנות וחוסר הבנת מגבלת הכוח שביבי שידר אז כראש ממשלה ולכן הקמתי עמותה לחינוך ומנהיגות שבמסגרתה הופק הסרט".

הסרט מתמקד בדילמות אישיות של לוחמים ובעיקר באחריות של מנהיגים ואחריות של האזרח הקטן. "חוסר הבנה בשני אלה הובילו אותנו לאסון מלחמת יום הכיפורים". הסרט משמש כבסיס לפרויקט חינוכי בבתי ספר, מוסדות אקדמים,גופים עסקיים וכדומה.

מה היה אפשר לעשות לפני המלחמה?

בן ש"ך: "מנהיגים פחדו להוביל אסטרטגיה במסגרתה יש ויתורים וצעדים לא פופולארים. כמו יוזמות רבות שהיו לפני המלחמה (נחום גולדמן, גונאר יארינג, הנרי קיסינג'ר, ואנואר סאדאת) שכולן נדחו על ידנו כאילו אדמת סיני קדושה. היה צריך אלפי הרוגים בסיני כדי להחזיר את האדמה".

זאת אחריות של מנהיגים. מה אחריות האזרח?

בן ש"ך: "משמעות האחריות של האזרח היא לדפוק על השולחן ולשאול שאלות. לא לסגוד לכוח ולכריזמה של מנהיגים. חטא העיוורון והיוהרה של המלחמה התחיל בששת הימים".

בן ש"ך השתחרר מצה"ל בדרגת סרן והצטרף לחברה המשפחתית פטרולגז שהתמזגה בשנת 1997 עם פזגז וכך נוצרה חברת פז נפט. היום הוא עוסק בתחומי הנדל"ן והאנרגיה בישראל ובחו"ל תחת החברות פטרולגז, נאוסיטי, קניאל וקרן פועלים נדל"ן.

תגובות לכתבה(7):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 6.
    אין דבר כזה לקיחת סיכונים למען השלום. המשמעות היא כניעה
    ג 15/09/2013 08:14
    הגב לתגובה זו
    1 0
    וכל השאר בבל"ת.
    סגור
  • 5.
    תנאי סאדאת ל"שלום" לפני המלחמה היו דרקוניים
    הוא התפשר אחרי המלחמ 15/09/2013 02:18
    הגב לתגובה זו
    1 0
    האדון הנכבד עושה רציונליזציה לעמדותיו הפוליטיות אך העובדות היו שונות. האמריקאים לא היו משוכנעים שפני סאדאת לשלום ולאוריינטציה מערבית וגם התנאים שלו היו בלתי מתקבלים על הדעת (נסיגה מכל השטחים כולל ירושלים וזאת ללא סידורי ביטחון וללא שלום מלא)
    סגור
  • 4.
    באוסלו לקחנו סיכון, עלה ב 1700 הרוגים, אתה מבסוט? (ל"ת)
    דן 14/09/2013 20:15
    הגב לתגובה זו
    2 0
    סגור
  • 3.
    פישלנו בגדול ולא למדנו כלום !! מלחמת לבנון 2 לדוגמא (ל"ת)
    שושקה 14/09/2013 16:42
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 2.
    כל מי שהיה במלחמה אומר לקחת סיכון בשלום
    דני א 14/09/2013 13:42
    הגב לתגובה זו
    2 1
    אם הערבים רואים שאתה משתוקק לשלום הם מסיקים וגם בצדק שאתה פחדן הדרך לשלום היא רק אם נהיה חזקים לכן מה שמציע איש העסקים טוב רק בעסקים בעצם מצרים לא כיבדה את ההסכם שלום עובדה שאני לא יכול לבקר במצרים וגם חצי האי סיני הפך למרכז טרור שהוקם בעזרת חוסני מוברק ה"צדיק"
    סגור
  • 1.
    שיא הטיפשות והאטימות: לא להפעיל מכת מנע עי ח"א-
    איתן 13/09/2013 18:31
    הגב לתגובה זו
    2 1
    הנרי קיסינגר טען : וגולדה אישרה טענת קיסינגר לשאלת תחקירן- בשעה 0500 התקשרתי בקו האדום ומסרתי לגולדה כי כי לפי מידע ממקור מוסמך ( מי המקור ?!) מצרים תפתח במלחמה היום בשעה 1600( בפועל היה 13.55) שרי הממשלה החשובים כמו אלון הסגן וגלילי היוץ של גולדה היו בצפון במקום להיות בחדריהן במלון בירושלים למצב שצריך ישיבה וו בטחון להחלטות מיידיות- כשהיה ידוע כבר יומיים קודם שיש כוננות גבוהה יום יומיים קודם לכן גייסו את כל מובילי הטנקים- והיה מחסור
    סגור
  • בגלל הטיימינג,מערך הגנת הטילים של המצרים גבה מחיר כבד מ
    tr 14/09/2013 12:47
    הגב לתגובה זו
    0 0
    מדיי שאפשר היה למנוע אותו על ידי מתקפת מנע לפני שהמצרים החלו בתקיפה,כשל של החלטה ,הוד המליץ ודיין התנגד וגולדה הסכימה עם דיין ,עצוב
    סגור