עמדת הכנ"ר ורשות ני"ע: "נושי IDB יכולים לכפות הסדר לפי סעיף 350"

ככל שההסתברות שהחברה חדלת פירעון גבוהה יותר, כך ייטה ביהמ"ש לתת סעדים "דרמטיים" יותר מבחינת התאגיד, ולהיפך. קיים חשש של ניצול לרעה של הסעיף בידי נושה סחטן, אך לביהמ"ש כלים מספקים להתמודד
 | 
נוחי דנקנר, צילום: בוצ'אצ'ו
יום לאחר שחברת אידיבי אחזקות הציעה מתווה חדש להסדר חוב לנושיה ויומיים לאחר שלדוחות של אידיבי פיתוח הוצמדה הערת עסק חי בעקבות בקשת חלק מהנושים מבית המשפט להכריז על החברה כחדלת פירעון, מתפרסמת כעת בהעמדה המשותפת מטעם הכונס הרשמי ורשות ניירות ערך בעניין אי די בי כפי שהוגשה לביהמ"ש המחוזי בתל אביב.

על פי העמדה, נושי אי די בי יכולים לכפות על החברה הסדר לפי סעיף 350 לחוק החברות, ככל שיוכיחו את טענתם כי החברה חדלת פירעון.

בנוסף, ביהמ"ש יכול לכפות סעדי ביניים על החברה במקרה ויש חשש לחדלות הפירעון של החברה. וזאת, בשים לב לשני גורמים הקשורים זה בזה-
הראשון, ההסתברות לחדלות הפירעון של החברה. השני, הנוחות בין החברה לנושיה, כלומר הנזק לחברה ממתן הסעד אל מול הנזק לנושים אם לא יינתן.

היחס בין גורמים אלו מחייב שככל שההסתברות שהחברה חדלת פירעון גבוהה יותר, כך ייטה ביהמ"ש לתת סעדים "דרמטיים" יותר מבחינת התאגיד ולהיפך.

על פי עמדת הכנ"ר ורשות ני"ע, כפי שהוגשה לבית המשפט "מבלי להידרש לשאלת חדלות פירעונה של החברה שבנדון (פיתוח), הרי שעמדת מגישי העמדה הינה כי הגשמת תכליתו של סעיף 350 לחוק החברות בנוגע להליכי הבראה ולחברות בקשיים, מחייבת הותרת גמישות מירבית בידי בית המשפט, שתאפשר מתן פתרונות לחברות בקשיים, אף קודם להגיען לחדלות פירעון, ודווקא על מנת למנוע מהן להגיע לחדלות פירעון".


בתוך כך, מבקשים הכנ"ר ורשות ני"ע, מגישי העמדה, לשוב ולהדגיש את הנקודות הבאות:

* כאשר החברה חדלת פירעון (קרי היא אינה יכולה לשרת את חובותיה הקיימים או העתידיים) רשאי בית המשפט לאשר הסדר הבראה לחברה, אשר הוגש לבית המשפט בידי נושיה, גם אם זה אושר בידי נושיה ולא קיבל את הסכמת החברה. הותרת חלופה זו לצד חלופת הפירוק הקיימת בנסיבות אלה תאפשר לנושה להשיא את מיצוי זכויותיו.

* גם אם טרם בשלו התנאים לכפיית הסדר חוב בניגוד להסכמת החברה, קיימת בידי בית המשפט סמכות למתן סעדי ביניים, אשר גם באמצעותם ניתן לספק הגנה לנושים. סעדים אלה ינתנו אם בית המשפט סובר כי קיים חשש לחדלות פירעון. עוצמת הסעדים ועיתוי קביעתם משתנים כתלות בהסתברות שהחברה חדלת פירעון, ובמאזן הנוחות בין הנזק שייגרם לנושים מאי פסיקת הסעד, לנזק שייגרם לחברה מנקיטתו.

* קיים חשש של ניצול לרעה של הסעיף בידי נושה סחטן, ואולם לבית המשפט כלים מספקים להתמודד עם חשש כאמור, ובין היתר – פסיקת פיצויים משמעותיים שעה שבקשת הנושים הוגשה שלא בתום לב, או אם הוכח כי החברה כשירה לתשלום חובותיה בהסתברות גבוהה.

* בשים לב להסדר שנחתם בין נציגויות בעלי האג"ח של אחזקות ושל פיתוח, ובשים לב לכך שאין חולק כי אחזקות חדלת פירעון, הרי שבכפוף להשלמת קבלת השליטה על פי דין בידי מחזיקי אחזקות (בין בהליך לפי סעיף 350 עם או בלי הקפאת הליכים, ובין בהליך פירוק), נראה שלא עולה עוד סוגיית הסכמת החברה, וההסדר (אם יאושר באסיפות המחזיקים) יהיה הסדר שקיבל את הסכמת החברה, ומכאן שהסוגיה נשוא נייר זה הופכת במקרה זה תיאורטית.

תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה