"50% מהעלאת מס חברות מגולגלת לשכר נמוך יותר, חברות לא ממש משלמות מס"

כך אומר אמיר כהנוביץ בסקירתו היומית. "אם כל חריגה תקציבית הייתה מועמסת על מיסי דלק היינו משלמים 15 שקל לליטר"
שטרות שקלים, צילום: Getty images Israel
אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של כלל פיננסי, התייחס בסקירתו היומית לנושא העלאת המיסים אשר עומד על הפרק בימים אלו בצל הגידול בגירעון התקציבי לרמה של 4.2% מתוצר, כ-2% מעל תקרת הגירעון שנקבעה בעת אישור התקציב בסוף 2010 וכאחוז תוצר יותר מהגירעון ב-2011.

לדבריו,כאשר מעלים את מס החברות יש רק שלושה אנשים שיכולים לשלם אותו בפועל: הבעלים של החברה, כלומר הציבור שמחזיק בפנסיות והשקעות למיניהן; הלקוחות של החברה, דרך מחיר מוצר גבוה יותר; העובדים של החברה, דרך שכר נמוך יותר. "כלומר, אין באמת חברה שמשלמת מס, אלא רק אנשים. מחקר של אוניברסיטת הרווארד מ-2010 מצא שכ-50% מהעלאת מגולגלת לשכר נמוך יותר."

"חברה שפועלת בישראל יוצרת פעילות כלכלית ענפה סביבה, היא יוצרת משרות, יוצרת סינרגיה עם חברות מקומיות, יוצרת ידע ועוד", טוען כהנוביץ. "הערך הכלכלי של אלה הוא עצום, ועולה בעשרות מונים על מס החברות. אולי זאת הסיבה שסינגפור ומספר מדינות בארה"ב לוקחות מהחברות מס אפס (תחת מגבלות מסוימות), כדי ליהנות מהשאר."

בהתייחס לנעשה בארץ, מסביר כהנוביץ כי בשנת 2009 חוקקה הממשלה חוק שיגביל את ההוצאות שלה, זאת במטרה לייצב את המשק, למשוך משקיעים, להוריד את עלויות המימון, להוריד מיסים, לעודד התייעלות פנימית ועוד.

"אבל מה לעשות, זה היה כנראה גדול על פוליטיקאים ולפי הערכות , במתווה הצפוי של התחייבויות הממשלה יפרצו ההוצאות את התוכנית המקורית בעקביות. בשנת 2015 למשל צפויה ההוצאה הממשלתית לעלות על 28 מיליארד שקל ביחס לתקרה בחוק (תחת הנחות לצמיחה של 3.3%). לרבים קשה להעריך את המשמעות של המספר. אפשר אומנם לחלק אותו במספר משקי הבית בישראל (כ-2.3 מיליון משקי בית), מה שאומר למעשה כי הממשלה תידרש לקחת מכל משק בית בכל שנה עוד 12,173 שקל (בנוסף למתוכנן)."

כהנוביץ הסיק כי אם כל החריגה של ההוצאה הממשלתית הייתה מועמסת על מסי הדלק, אגרת הטלוויזיה, סיגריות ומע"מ אז היינו משלמים 15 שקל עבור ליטר דלק, 25 אלף שקל אגרת טלוויזיה, 175 שקל עבור קופסת סיגריות ומע"מ של בהיקף של 24%.

באנקדוטת סיום אמר כהנוביץ כיהכנסות מפעל הפיס והמועצה להימורים בספורט, שהן לדבריו סוג של מס שמיועד ברובו להוצאות ציבוריות, מסתכם בכ-6.2 מיליארד שקל, זאת לעומת כמעט 6 מיליארד שקל מיסי מקרקעין, כ-5.1 מיליארד שקל וכ-2.5 מיליארד שקל מכס.



תגובות לכתבה(1):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    עודף הרגולציה פוגע בשוק ההון והמשק. מוריד צמיחה ב1%-2%
    עודף רגולצרע 14/02/2013 16:34
    הגב לתגובה זו
    0 0
    יש לפעול מיידית לצמצום הרגולציה ולהשאיר רק את אותו חלק קטן שהכרחי. יש לחקור ולמצות את הדין עם האחראים למחדל עודף הרגולציה.
    סגור