קליין במילים קשות: "יש הרעה ניכרת בניהול הכלכלי, בממשלה בעיקר סומכים על יכולת האילתור - זה בלתי נסבל"

דוד קליין, נגיד בנק ישראל לשעבר מתייחס בראיון ל-Bizportal לירידה באטרקטיביות של המשק ולשיתוק של המגזר הפרטי, וגם לשוק ההון
 |  (9)
דוד קליין
"לצערי, הניהול הכלכלי של המשק הידרדר מאוד בשנים האחרונות", כך אומר ד"ר דוד קליין, מי שהיה נגיד בשנים 2000-2004, בראיון ב-Bizportal, בו הוא מעביר ביקורת נוקבת על אופן ניהול המדיניות של הממשלה הנוכחית, שמוביל לחוסר ודאות בלתי נסבל, לירידה באטרקטיביות של המשק ולשיתוק של המגזר הפרטי, ואומר כי "התקציב הפך לכלי משחק בידי הממשלה שבעיקר סומכת על היכולת שלה לאלתר".

"יש הרעה ניכרת באופן הניהול הכלכלי של המשק בתקופת הממשלה נוכחית. זה התחיל עם הסיפור של התקציב הדו שנתי וזה הגיע לשיא עכשיו, כשעלתה השאלה אם יהיה או לא יהיה תקציב לשנת 2013. כלומר, במקום שהתקציב יהיה עוגן למדיניות הכלכלית כפי שהיה במשך שנים רבות, הוא הפך לכלי משחק - זה דבר שקשה מאוד לכל משק לחיות אתו. כיום אתה לא יודע מה היא המדיניות התקציבית בעצם. אתה רק יודע שמדי פעם המדינה נוקטת צעד כזה או אחר, ובשנה האחרונה אלו היו בעיקר צעדים להגדלת ההוצאות.

"כשהיה תקציב שנתי הייתה הרגשה שיש שליטה במצב. כיום יש תופעה שבה הממשלה במודע מחליטה לוותר על השליטה בהתנהלות הכלכלית. קחי לדוגמא את הדיון על תקציב 2013, ברור לגמרי שבנסיבות רגילות הממשלה כבר הייתה צריכה להיות אחרי דיוני התקציב ל-2013. העובדה שלא בטוח שיהיה בכלל תקציב ל-2013, מצביעה על כך שבמקום להתייחס לתקציב כאל כלי מרכזי לניהול המדיניות הכלכלית הוא כפוף עכשיו לשיקולים אחרים. נראה שהממשלה הנוכחית ויתרה על התקציב והיא בעיקר סומכת על היכולת שלה לאלתר. רק לפני שבועיים ראינו אותה מאלתרת כשעשתה כמה עדכונים גדולים בתקציב 2012 שיש להם גם השפעות על תקציב 2013.

"יש אצלנו תלונות מתמשכות על צורך בשינוי שיטת הממשל כי בשל השיטה הקיימת אין משילות. אבל פה מצאו שיטה להגדלת המשילות בתחום המדיניות הכלכלית. הממשלה לא נזקקת לכנסת ומי שמנהל את העניינים זה מספר אנשים בממשלה שאין להם בעיה של משילות - הם מעבירים בקלות את מה שהם רוצים. זה מצב מאוד לא טוב מבחינת המשק כולו – זה מצב כמעט בלתי נסבל" מתריע ד"ר קליין.

איך המדיניות הכלכלית הנוכחית משפיעה על האזרח הפרטי? "הממשלה הזו למרות שהיא כמעט מקדשת את המגזר הפרטי, היא למעשה לא מאפשרת לו לתפקד ולקבל החלטות לאורך זמן. לא ברור בכלל איזו מציאות כלכלית מתכננת לנו הממשלה, כי גם הממשלה עצמה לא יודעת - זה מצב שהוא לא טוב מבחינת ניהול המשק. כל המשק נכנס לאופק מאוד קצר טווח. המגזר הזה אומר לעצמו 'אני לא יודע מה יהיה בשנה הבאה ובקושי יודע מה יהיה בחודש הבא' ומפסיק לקבל החלטות ומחכה. המצב הזה מחריף כמובן את מגמת ההאטה במשק".

איך המדיניות הכלכלית של הממשלה משפיעה על שוק ההון? "הדרך לשוק ההון עוברת דרך ניהול המשק. אי אפשר לצפות ששוק ההון לא יושפע מהסביבה בה הוא פועל. אם המשק יתנהל בצורה רצינית ואחראית - יהיה לנו גם שוק הון. כמובן שזה קצת תלוי גם לעולם, אבל מה שאנחנו יכולים לתרום לעניין זה ניהול תקציבים מסודר ואחראי - ואת זה אין לנו".

ענף הנדל"ן – בלי ספק יוצא דופן

אמרת שהמגזר הפרטי משותק אבל דווקא ענף הנדל"ן, בו נדרש אופק השקעה ארוך טווח – מושך אליו רבים בעם, איך אתה מסביר את זה? "ענף הנדל"ן הוא בלי ספק יוצא דופן במערכת הכלכלית שלנו, גם משום שהוא משמש כמקום להשקעה למשקיעים שלא מוצאים מענה לצרכים שלהם בשוק ההון. ברגע ששוק ההון איננו מעניין באופן מיוחד, על רקע ההאטה הכלכלית במשק שמשפיעה על רווחי החברות, אז מי שמחפש מוצא להשקעה שלו באופן טבעי חושב על שוק הנדל"ן, במיוחד בתקופות של נמוכה - וזה מה שקורה הפעם".

האם בנק ישראל שוב יקשיח את התנאים למתן משכנתאות בבנקים לדעתך? "בנק ישראל שופט את הנעשה בשוק הנדל"ן דרך משקפי האינפלציה ופחות דרך משקפים אחרים שדרכם מסתכלת למשל הממשלה. אם יסתבר שיש פה כתוצאה מעליית מחירי הדירות – אז בלי ספק בנק ישראל יצטרך לעשות משהו. פתוחות לפניו שתי אפשרויות בסיסיות האחת היא לטפל בהאצת האינפלציה על ידי העלאת הריבית, אפשרות שבנק ישראל לא כל כך אוהב לעשות במיוחד לא בתקופה כזו שאנו רואים האטה במשק. והאפשרות השנייה היא לטפל באינפלציה דרך כללים למתן אשראי מכיוון הפיקוח על הבנקים. אם בנק ישראל יעמוד בפני הדילמה הזו אז אני מניח שהוא יטפל באופן ממוקד דרך הפעלת האפשרות השנייה – זה כנראה יהיה המוצא המועדף."

האטרקטיביות של ישראל בירידה

מה דעתך על מדיניות בנק ישראל בתחום המט"ח? "יש להדגיש כי מזה זמן בנק ישראל לא מתערב בשוק המט"ח, כך שמה שקורה כרגע בשוק זה לא נובע מהפעילות של בנק ישראל. יש גורמים חזקים מאוד שפועלים בשוק המט"ח. התחזקות הדולר שאנו רואים כעת חלה על רקע ההרעה במאזן התשלומים כלומר עודף יבוא על פני היצוא שנמשך כבר 3 שנים, אבל השנה הצטרף גורם נוסף שהוא תנועות ההון."

"יש תנועות גדולות מאוד של יבוא ויצוא הון ואנחנו רואים שיש העדפה של ניהול הנכסים הפיננסים שבידי הציבור בחו"ל על פני הניהול שלהם בארץ. המרכיב החיצוני בתיק הנכסים של הציבור עלה בשל ההערכה שהסיכון בחו"ל יחסית לסיכון של המשק הישראלי. לתופעה הכלכלית הזו של הסטת הכספים לחול יש השפעה על שער החליפין, לכן לירידת האטרקטיביות של המשק הישראלי לצרכי השקעה יש השפעה על התגברות הפיחות בשערו של השקל כנגד הדולר בשנה האחרונה.

מה דעתך על המדיניות המוניטרית של בנק ישראל? "המדיניות המוניטרית מתנהלת בסדר. עובדה שיש לנו יציבות מחירים - זה מה שבנק ישראל אמון עליו".

האם אתה חושב שהמערכת הבנקאית מפוקחת ומתנהלת היטב? "בתחום הפיקוח על הבנקים אנו עומדים במבחן בינלאומי. צריך לעמוד בסטנדרטים ובנורמות של העולם המפותח שנקבעו בבאזל. יש שם מועדון של מדינות שאנחנו מאוד רוצים להימנות עליהן. באזל 3 למשל קבע בין היתר גם את כללי הלימות הון שצריכים להיות מיושמים תוך 5-7 שנים. אני חושב שהפיקוח על הבנקים עשה עבודה טובה מאוד וראוי לשבח".

אף אחד לא מעז לחשוב מעבר ל-2013

איך מושפע המשק מהמשבר העולמי? "המשק העולמי משפיע על הפעילות במשק הישראלי בשני מסלולים – האחד הוא דרך השווקים הפיננסים, וזה פחות בולט הפעם ממה שהיה בשנים 2008-9, אז המשבר הפיננסי היה במוקד מרכז הרעש. והשני, שדרכו מורגשת כיום עיקר ההשפעה של המשבר העולמי זה דרך היצוא, אשר הירידה בו גורמת להאטה בפעילות במשק, מה שמשפיע על הגדלת הגירעון בתקציב הממשלה. אלה השפעות שלא עומדות להעלם בקרוב. זו לא תופעה קצרת טווח והיא צפויה להימשך בוודאי במהלך שנת 2013 ואף אחד לא ממש מעז לחשוב מעבר לזה. אנחנו עומדים בפני בעיה שצריך לפתור אותה ולא באופן זמני.

"העולם הרחב הוא פוטנציאל הצמיחה שלנו, זו המדיניות של ישראל כבר הרבה מאוד שנים, ואנחנו צריכים רק לקוות שהבעיות בעיקר באירופה אבל גם בארה"ב יטופלו בצורה יותר נועזת מאשר טופלו עד היום. האירופים עומדים בפני בעיה מבנית גדולה מאוד. הם הכניסו את עצמם למשטר של איחוד מטבע שנעשה באופן חלקי בלבד, כאשר מצד אחד יש מטבע אחד ומצד שני יש מדיניות פיסקאלית נפרדת ומדיניות מוסדית פיננסית שונה, כאשר למשל בכל מדינה יש מדיניות פיקוח שונה על הבנקים.

האיחוד האירופי צריך לדעתך לסייע לבנקים במדינות החלשות? "יש בעיה רצינית מאוד לתת סיוע לבנקים כיום. הספרדים למשל רוצים שהסיוע לא יעבור דרך הממשלה כדי לא להגדיל את החוב שלה, אבל סיוע שאינו עובר דרך הממשלה מעלה את השאלה מי יהיה ערב לסיוע הזה. אחד התנאים שבעיקר הגרמנים מתנים לשם מתן סיוע כזה הוא קיומה באיזשהו אופן של מערכת פיקוח אירופית.

האם אתה חושב שגוש האירו יוכל להמשיך להתקיים במתכונתו הנוכחית? "ההסתברות שגוש האירו ימשיך לפעול במתכונתו הנוכחית הולכת ופוחתת עם הזמן. מסתבר שהקשיים הולכים ונערמים ואם אי אפשר יהיה לעשות מספר דברים, כמו איחוד פיסקאלי ואיחוד פיקוח על המערכת הפיננסית, אז אי אפשר יהיה להמשיך לקיים את האיחוד המוניטרי של גוש האירו במתכונתו הנוכחית. אם זה יגמר רק בעזיבת יוון את גוש האירו אז עוד ניתן יהיה לעמוד בזה, השאלה היא אם יהיה אפקט דומינו - שלא בטוח שניתן יהיה לעצור אותו".

על שאלת ההשלכות הכלכליות שעלולות לנבוע מהתגברות המתיחות בין ישראל לאירן, סירב הנגיד לשעבר קליין להתייחס באופן ספציפי, מאחר וההשלכות הנ"ל תלויות בתרחישים השונים שמניח כל אחד ובשלב זה הוא מעדיף להימנע מבחינת התרחישים השונים והשלכותיהם.

קליין שסיים בחודשים האחרונים את תפקידו כראש הועדה המייעצת בבית ההשקעות מיטב, אמר כי אין בכוונתו להשתלב בפוליטיקה ונמנע מלציין מהו התפקיד הבא אותו הוא מתכוון למלא.
תגובות לכתבה(9):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 9.
    בתקופתך המצב היה בכי רע חתיכת חצוף עלוב (ל"ת)
    יעקב 19/08/2012 16:06
    הגב לתגובה זו
    1 1
    סגור
  • 8.
    פרטי,ציבורי,ממשל=ניהולכושל=הפסדים=המשלם העם הפראייר!!!! (ל"ת)
    המדינה=ניהול כושל 19/08/2012 14:44
    הגב לתגובה זו
    1 0
    סגור
  • 7.
    לא שכחנו את פארסת שלום-קליין...
    עידן 19/08/2012 14:43
    הגב לתגובה זו
    4 1
    קליין הוריד את הריבית בבת אחת בשני אחוז בידיעה ששר האוצר ה"גאון" סילבן שלום יקצץ בהוצאות הממשלה דאז... בסופו של דבר סילבן לא עמד במילתו, חודש לאחר מכן קליין העלה את הריבית בחזרה, והמשק כמרקחה.... אומנם הוא צודק לגבי מה שאומר על הממשלה, אבל שיסתכל על הכהונה הדפוקה שלו.
    סגור
  • 6.
    עושים מיליארדים ע"ח העם הפראייר=חרםצרכן=סוף הניצול!!!!! (ל"ת)
    קבלן,בנק,ממשל=גנבים 19/08/2012 14:43
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 5.
    אתה לא היית מספיק טוב ולכן אתה בחוץ האם סטנלי פישר פחות
    מתווכח עם 78 מלייארד 19/08/2012 14:42
    הגב לתגובה זו
    3 1
    טוב ממך ? זה בעצם מה שאתה אומר לא ? בקיצור ימותו הקנאים ( רק לשם הביטוי - לא באמת) בכל מקרה בשלב זה עדיף לשתוק ולראות איך יתפתח המשק בעוד מספר חדשים תהיה חכם ותצא לתקשורת בכל מקרה לא הייתי מתווכח עם קופה של 78 מילייארד בבנק ישראל ומעניין איך היית נראית הקופה הזו אילו היית נגיד
    סגור
  • 4.
    בזמנו היה גרוע יותר (ל"ת)
    אבי 19/08/2012 14:16
    הגב לתגובה זו
    4 1
    סגור
  • 3.
    עוד קשקשן שעבר זמנו (ל"ת)
    אבי - מתנגד למחאה 19/08/2012 14:05
    הגב לתגובה זו
    5 2
    סגור
  • 2.
    לגבי הנדלן אף אחד לא מעלה את הסוגיה של
    הנדלן יקר בטירוף 19/08/2012 14:03
    הגב לתגובה זו
    2 0
    ההטבה שניתנת למי שימכור דירה שניה לא ישלם מס מין הסתם זה אותו סקטור שהפרוטה מצויה בכיסו וכרגע הם מאוד מעונינים שמחירי הדירות יהיה גבוה ואפילו גבוה מאוד השאלה הגדולה מה יהיה כאשר לא יהיה התמריץ הזה למכירות של הדירות, לטעמי מחירי הדירות היום הם הזויים אבל הם משרתים את הבנקים והקבלנים וכמובן את האוצר שרוב מחיר הדירה הוא מיסוי,
    סגור
  • 1.
    ראוי שדבריו יפלו על אזניים קשובות.
    קורמורן 19/08/2012 13:49
    הגב לתגובה זו
    2 5
    הגאווה על מצבנו הכלכלי "שמעולם לא היה טוב יותר", ראוי שתומר בדאגה בהתייחס לדבריו של דוד קליין הנוגעים לניהול התקציבי של המדינה. התקציב הדו-שנתי שהוצג בגאווה, ניצב על כרעי תרנגולת שחוטה ומדיניות ה"סמוך" מחליפה ככל הנראה את השיטה של תכנון מוקפד. ישראל נכללת בין מדינות ה- OECD, האם יש לכך הצדקה ???
    סגור