הבנקים צריכים להתייעל תפעולית על מנת להציע ללקוחות שירותים זולים

בבנק ישראל רואים ירידה בהחזקות הבנקים באג"ח של מוסדות פיננסים זרים אך עלייה בחשיפה לנגזרים. מהבחינה עולה, כי רווחיות הבנקים הישראלים אינה חריגה למדינות ה-OECD
סטנלי פישר דודו זקן
"סביבת הפעילות של המערכת הבנקאית בשנת 2011 התאפיינה בהתגברות הסיכונים. בפני הבנקים בישראל ובעולם ניצבים אתגרים משמעותיים, וסיכונים לא מבוטלים ממשיכים להעיב על הסביבה המקומית והגלובלית ומשפיעים על התוצאות העסקיות של הבנקים", כך פותח הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל את הסקירה השנתית של מערכת הבנקאות לשנת 2011 שפורסמה היום (ד').

הפרק המרכזי בסקירה מתייחס להתפתחויות במערכת הבנקאות, בה הוחזקו בדצמבר 2011 נכסים בסך כולל של 1.259 טריליון שקל, 93% מהם על ידי 5 הבנקים הגדולים. בשנה זו גדלו יתרות המזומנים והפקדונות בבנקים ב-35% ל-47 מיליארד שקל, על רקע הערכותם ליישום דרישות ההון החדשות שבהנחיות באזל III.

יתרת האשראי המאזני לציבור (נטו) גדלה בכ-7% שהם 52 מיליארד שקל. כאשר האשראי גדל בכל הבנקים, פרט לדיסקונט בו נרשמה ירידה של 1.9% באשראי, בעיקר בשל הגידול באשראי לאנשים פרטיים לדיור, גידול שנמשך כבר 5 שנים.

מאזני הבנקים גדלו גם בשל הפיחות בשערו של השקל כנגד הדולר, התפתחות אותה מכנים בבנק ישראל "משמעותית". היקף פעילותם של הבנקים במט"ח הוא רחב יחסית (23% מסך נכסיהם, מהם הדולר מהווה כ-74%).

ירידה בחשיפה לאג"ח של מוסדות פיננסים זרים

"בתיק ניירות הערך נרשמה ב-2011 יציבות והוא הסתכם ב-155 מיליארד שקל, מהם 146 מיליארד שקל שהם 12% מסך הנכסים הוחזקו ב-5 הבנקים הגדולים" נכתב בסקירה בה צויין כי הרכב התיק השתנה ומשקלן של האג"ח הממשלתיות גדל מ-65% ל-71% לעומת זאת חלה ירידה בהחזקות הבנקים באג"ח של מוסדות פיננסים זרים מ-13% ל-9%. מה שמעיד כי הבנקים העדיפו נכסים שסיכונם נמוך.

נכון לסוף שנת 2011 הקבוצות מזרחי טפחות 0% מזרחי טפחות 6,083 0% מזרחי טפחות בסיס:6,083 פתיחה:0 גבוה:0 נמוך:0 תמורה:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: וה פועלים 0% פועלים 2,356 0% פועלים בסיס:2,356 פתיחה:0 גבוה:0 נמוך:0 תמורה:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: מאופיינות בהיקף נמוך של התיק ובמשקל גבוה של ממשלתיות ביחס ליתר הקבוצות, מצב המבטא סיכון נמוך. קבוצת לאומי 0% לאומי 1,911 0% לאומי בסיס:1,911 פתיחה:0 גבוה:0 נמוך:0 תמורה:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: מאופיינת בחשיפה גבוהה יותר לאג"ח של של מוסדות פיננסים זרים וקבוצת דיסקונט 0% דיסקונט 956.6 0% דיסקונט בסיס:956.6 פתיחה:0 גבוה:0 נמוך:0 תמורה:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: מאופיינת בהיקף גבוה של תיק ניירות הערך.

החשיפה לנגזרים גדלה אך סך סיכון האשראי קטן

פעילות החוץ מאזנית של הבנקים במכשירים ניגזרים גדלה ב-2011 ב-7.7% והסתכמה ב-1.69 טריליון שקל (יותר מסך הנכסים שנמצאים בתוך המאזנים). בדומה לשנת 2010 גם ב-2011 הגדילו הבנקים את היקף פעילותם בחוזי שהיוו כ-33.5%, בין היתר לצורך גידור סיכוני ריבית. גידול הפעילות בנגזרים משקף גידול של הסיכון התפעולי ואף על פי כן הבנקים דיווחו על ירידה של סך סיכון האשראי בגין מכשירים אלו.

בהתייחס להלימות ההון מציינים בבנק ישראל כי יחס הון הליבה של 5 הקבוצות הגדולות נותר השנה ללא שינוי מהותי, ובדצמבר 2011 הוא עמד על
7.9% . באשר ליחס הלימות ההון של סך חמש הקבוצות הגדולות הוא עמד בדצמבר 2011 על 14.0%.

רווחיות הבנקים הישראלים אינה חריגה

מבחינת התוצאות העסקיות של המערכת הבנקאית, הרווח הנקי של חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות עלה במהלך שנת 2011 ב-7.6% לעומת שנת 2010 , והסתכם בכ-7 מיליארד שקל. התשואה על ההון הגיעה לרמה של 10.2% , בדומה לתשואה הממוצעת במהלך העשור האחרון, כ-9.6%. בחינת רווחיותה של מערכת הבנקאות הישראלית בהשוואה למדינות OECD על פני זמן מעלה כי רווחיותה אינה חריגה בהשוואה למקובל בעולם.

הכנסות הקבוצות הבנקאיות מעמלות שמרו על יציבות ב-2011. תרומתו של המגזר העסקי והמסחרי לרווח הנקי נפל מ-63% ב-2010 לכמחצית מרווחי הבנקים ב-2011, בין היתר בשל עלייה בהפרשה להפסדי אשראי. ירידת ההכנסות במגזר העסקי והמסחרי בלטה במיוחד בקבוצות לאומי והפועלים. לעומת זאת תרומתם של משקי הבית והבנקאות הפרטית לרווח הנקי עלתה מ-23% ל-32%. תרומה זו בלטה במיוחד בקבוצת המזרחי. התפתחות זו מיוחסת בעיקר לתחרות בין הקבוצות הבנקאיות על האשראי לדיור, המשך ישיר להתפתחויות בשנת 2010.

מבחני קיצון - הבנקים עברו, אבל יש סיכונים

בסקירה מתייחס גם למבחני הקיצון שערך צוות FSAP בו השתתפו נציגים מקרן המטבע הבינלאומית בחודשים ספטמבר ונובמבר 2011 שדוחותיו התפרסמו באפריל 2012, שציינו לטובה את ההתקדמות המשמעותית
שהייתה בשנים האחרונות בבנק ישראל ובפיקוח על הבנקים בכל הקשור למבחני קיצון.

לצורך תרחישי הקיצון המערכתיים נקבעו, כמינימום נדרש, יחס הון כולל
של 9% ויחס הון ליבה של 5%, בהתאם ליחסים שנקבעו לצורך מבחנים דומים
במדינות אחרות. תוצאות מבחן הקיצון המאזני המקרו-כלכלי מלמדות כי יחס הלימות ההון בכל אחת מחמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות נותר מעל למינימום הנדרש בכל התרחישים. יחד עם זאת, בחלק מהבנקים נוצרו הפסדים, ובבנק אחד יחס הון הליבה ירד לשיעור של 6.9%. ניתוח הרגישות של גורמי הסיכון הדגימו את התרחישים שעלולים להוביל להפסדים בהון הליבה ובהם סיכונים שטמונים בנפילת קבוצות לווים, בנפילה של הבורסה ובפיחות.

ההאטה בצמיחה משליכה לרעה על המערכת הבנקאית

בבנק ישראל מדגישים את ההתפתחויות השליליות במערכת הפיננסית הגלובלית והמשך ההאטה בצמיחה העולמית. וכן גורמים מקומיים בהם ירידות תלולות של שערי המניות, עלייה במרווחי הסיכון, ירידה ביכולת למחזר חובות בשוק החוץ-בנקאי, בעיקר בקבוצות העסקיות הגדולות ובחברות הנדל"ן, וכן התגברות הסיכונים הגיאופוליטיים באזור.

ב-2011 המשק צמח ב-4.7% ומערכת הבנקאות המשיכה להציג רווחיות נאותה ושיפור בהלימות ההון ולשמור על יציבותה ועמידותה. עם זאת, בבנק ישראל מציינים כי במהלך השנה התמתן קצב הצמיחה הרבעוני, מ-5.1% ברבעון הראשון ל-3.1% ברבעון האחרון וכי מגמה זו נמשכה גם ברבעון הראשון של 2012 והשליכה לרעה על הפעילות הבנקאית.

עלייה בסיכון ההדבקה

על ריכוזיות תיק האשראי העסקי של הבנקים אומרים בבנק ישראל כי הוא מאופיין בריכוזיות לווים גבוהה יחסית, בגלל המבנה הריכוזי של הבעלות והשליטה במשק הישראלי. סיכון זה קיבל ביטוי מהותי במבחני רגישות שערך הפיקוח על הבנקים במהלך השנה, ולפיהם יש להתממשותו השלכות ניכרות על הון התאגידים הבנקאיים. במהלך השנה החמיר הפיקוח על הבנקים את המגבלות על לווים וקבוצות לווים על מנת לצמצם את הסיכון בריכוזיות הפוטנציאלי בתיק האשראי הבנקאי. על פי בנק ישראל כל הבנקים עמדו במגבלות בסוף 2011.

על פי נתוני הבנק המרכזי הלווים הגדולים במערכת הבנקאות שלוו גם בשוק ההון (גיוס אשראי דרך אג"ח קונצרניות מהווה יותר מחצי מהאשראי), מרכזים כ-15% מיתרת סיכון האשראי הבנקאי העסקי. מאז הרבעון השני של 2011 גדל הסיכון בשוק האג"ח הקונצרניות ומספר החברות שנדרשו להסדר חוב עלה משמעותית, על כך אומרים בבנק ישראל "התפתחויות אלה משקפות עלייה בסיכון ההדבקה של מערכת הבנקאות מהשוק החוץ בנקאי".

צורך מהותי בהתייעלות המערכת הבנקאית

"חשוב שלקחי המשבר הפיננסי האחרון יהיו לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות בבנקים, בפיקוח על הבנקים ובגופים אחרים המשפיעים על פעילותה של המערכת הבנקאית. לא פחות מכך חשוב כי הבנקים יהיו קשובים לרחשי הציבור, וינקטו צעדים שיגבירו את האיכות והתחרותיות בשירותים הבנקאיים.

"לנוכח פער בין יעילותם התפעולית של התאגידים הבנקאיים בישראל לבין יעילותן של מערכות בנקאות במדינות OECD עולה צורך בצעדי התייעלות משמעותיים. שיפור ביעילות התפעולית יאפשר לתאגידים הבנקאיים להציע ללקוחותיהם שירותים ומוצרים פיננסיים בעלויות נמוכות מאלו הנהוגות כיום, בלי שהדבר יפגע ביציבותם ובאיכות השירות והמוצרים שהם מספקים לציבור בישראל".

הפיקוח על הבנקים - דרישת יחס ההון ליבה עולה

בשנת 2011 חיזק הפיקוח על הבנקים את המעקב השוטף והביקורת אחר פעילות התאגידים הבנקאיים ברקע להתפתחויות בגזרה המקומית והגלובלית ובכלל זה הגידול בסיכונים. באופן כללי גופי הפיקוח על הבנקים הבהירו לתאגידים הבנקאיים את עמדתם בנושא יעדי הלימות ההון ההולמים את פרופיל הסיכון ואופן ניהול הסיכונים הרצוי. מהלכים אלו שיפורטו בהמשך מתוארים בפיקוח על הבנקים, ככאלה ש"מציבים את המערכת הבנקאית בשורה אחת עם מערכות בנקאות במדינות המתפתחות בעולם".

בין הפעולות המרכזיות של הפיקוח על הבנקים ב-2011 נמנה בראש ובראשונה את המהלכים לחיזוק הלימות ההון בבנקים. התאגידים הבנקאיים נדרשו לקבוע יעדי הלימות הון ותכנון הון במיתווה עולה, זאת בהתאם להנחיות ובהתאם לנהוג במדינות המערב. בחודש יוני הצהיר המפקח על הבנקים כי המערכת הבנקאית תאמץ את המלצות באזל III לאחר שיגבשו. במארס השנה פורסמו ההנחיות החדשות - יחס הון ליבה של 9% במקום 7.5% עד תחילת 2015 כאשר לבנקים הגדולים, לאומי ופועלים, הדרישה היא ליחס של 10% עד תחילת 2017.

הפיקוח דרש להגביר את תדירות הדיווחים והתקשורת עם הבנקים, כך למשל הפיקוח קיבל דיווחים על מצב החשיפה בפועל והצעדים שהבנקים נקטו על בסיס שבועי. במידה והחשיפה לא עמדה בקריטריונים של הפיקוח נדרשו הבנקים לצמצמה באמצעות צעדים אקטיביים. כמו כן, הורחבה דרישת הגילוי בדוחות הכספיים ובדיווחים לפיקוח.

"מאפיינים ריכוזיים בתיק האשראי של הבנקים"

לגבי האשראי ללווים הגדולים במשק, קבע הפיקוח כי החשיפה המירבית של כל תאגיד לקבוצת לווים תוגבל ל-25% מבסיס הונו לעומת 30% וסך כל החשיפה ללווים שלהם חשוף הבנק במידה העולה על 10% מבסיס הונו, תוגבל ל-120% מבסיס ההון.

בפיקוח מדגישים כי אחד החששות הגדולים ליציבות המערכת הבנקאית הן אכן ההתפתחויות בשוק האג"ח הקונצרני. "עליית התשואות בשוק האג"ח הקונצרניות וריבוי הסדרי החוב, יחד עם מאפייניו הריכוזיים של תיק האשראי הבנקאי, הצריכו טיפול ממוקד של הפיקוח על הבנקים". בתוך כך הפיקוח בחן את תיקי האשראי, מועדי פירעון האג"ח והבטחונות שניתנו, דרש גילוי נוסף בדו"חות ו"נקט בצעדים במקום שאלו נדרשו".

הטיפול בתלונות הציבור הנוגעות לבנקים

אחת מפעילות הליבה של האגף היא בירור פניות ותלונות של לקוחות כנגד תאגידים בנקאיים והפקת לקחים מן המידע המתקבל מהטיפול בהן. בשנת 2011 טופלו בפיקוח על הבנקים 5,889 פניות ותלונות בכתב של לקוחות הבנקים וחברות האשראי כאשר 26.1% מהתלונות בהן נקבעה עמדה נמצאו מוצדקות לעומת 25% בשנה הקודמת.

התשובה לשאלת הביזור

במהלך השנה קודמו שינויים שנועדו ליצור תשתית איתנה למבנה החזקות מבוזר בבנקים בישראל. במסגרת זו הושלמו, במרץ 2012, תיקונים לחוקי הבנקאות, ביניהם הנחיות בדבר המנגנון למינוי דירקטורים בבנק ללא גרעין שליטה, כללים המגדירים למי עומדת הזכות למנות דירקטורים בבנק כזה ואמצעים להגברת השקיפות ו"משמעת השוק" בהליך של בחירת דירקטורים בבנקים – בין אם יש בהם גרעין שליטה ובין אם ?ין.

במקביל פרסמנו מסמכי עקרונות, המתייחסים לדרישות הפיננסיות והאחרות שמציב בנק ישראל בפני מי שמבקש לרכוש שליטה בבנק, וכן לאופן ביזורו של גרעין שליטה בבנק, מסמכים שהוצגו להערות הציבור. כמו כן, בפברואר 2012 פורסמו המלצות "הוועדה להגברת התחרותיות במשק" שמטרתן לצמצם את הריכוזיות וניגודי העניינים במשק. להמלצות הוועדה עשויות להיות השלכות על הבנקים בישראל. כך, למשל, ההמלצה בדבר הפרדה בין החזקה של תאגידים ריאליים לפיננסיים עשויה להביא לשינויים בהרכב השליטה בחלק מהבנקים.

חברות נדל"ן עם אג"ח בתשואה של 12% ומעלה חייבות לבנקים 5 מיליארד שקל

הסקירה השנתית של מערכת הבנקאות מציירת תמונה מדאיגה לשוק הנדל"ן הישראלי . בנק ישראל מודאג מחשיפתם הגבוה של הבנקים לענף הנדל"ן המתבטאת בכך שמרביתם נמצאים קרוב למגבלת החבות הענפית (20%) שמעבר לה החבות נחשבת לחריגה.

בסקירה מצויין כי בשנים האחרונות הגדילו חברות אלו את המינוף שלהן במידה משמעותית, תוך גיוס מקורות בשוק ההון - כ-5 מיליארד שקל מסך יתרת סיכון האשראי הבנקאי לענף ניתן ללווים שאיגרות החוב שלהם נסחרו בדצמבר 2011 בשיעורי גבוהים מ-12%, נתון המעיד אף הוא על רמת הסיכון הגבוהה של חלק מהלווים.
תגובות לכתבה(2):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    אני יודע איך כל בנק יכול לחסוך 50 מיליון בשנה
    FLM 25/07/2012 14:01
    הגב לתגובה זו
    1 0
    מפטרים את כל ההנהלה והדירקטוריון, שמים חבר'ה צעירים עם מוטיבציה שייסתפקו ב 40000 ש"ח לחודש (ולא במיליון).
    סגור
  • 1.
    בנקים ללא פקידים
    לקוח 25/07/2012 12:18
    הגב לתגובה זו
    0 1
    הבנקים לא צריכים כל כך הרבה פקידים ומנהלים .הכל נעשה מהבית באינטרנט. או בכספומטים
    סגור