הדרמה בשווקים וההשפעה על תיק ההשקעות שלנו

גלעד גרומר, מנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים, חושב שה-Brexit מאחורינו אבל עוד שאלות רבות לפנינו. בינתיים, בנק ישראל השאיר את הריבית, שוב, ללא שינוי אך סיפק תחזית מתונה לעתיד
 | 
גלעד גרומר, צילום: יח"צ
הדרמה בסוף השבוע אכן הייתה גדולה והירידות בשווקים הבהירו היטב כמה שהתוצאות של משאל העם בבריטניה בנוגע לחברות באיחוד האירופי הפתיעו את המשקיעים. אם ננסה לרגע ללמוד מהאירועים האחרונים, אזי ניתן לומר שהירידות האחרונות לא היו כאלו חזקות, וגם מי שטעו לכאורה לחשוב לפני שבועיים שכדאי ליצור חשיפה לפאונד ולמדדי המניות, להערכתנו, השיגו ביצועים מפתיעים.
לאחרונה כתבנו שמבחינת השווקים בריטניה כבר מחוץ לאירופה. אבל עוד לפני שהתנתקה השיחה, כבר החלו השווקים לטוס ולגלם את הישארותה של בריטניה. מדד המניות הבריטי עלה כך כל כך חזק בשבוע האחרון, עד ה-Brexit, כך שאפילו הירידה החדה ביום שישי השאירה אותו בעליה של יותר מ-3% ביחס למה שגולם בשוק לפני כעשרה ימים. חוץ מהמניות, שאר האפיקים התנהגו כמצופה, אבל גם פה, מי שניצל את התמחור הכמעט מלא של ה-Brexit, לא נפגע באופן משמעותי. הפאונד נחלש בכ-2.1% מול השקל והתשואות לעשר שנים בארצות הברית, גרמניה וישראל ירדו מעט מאוד.
המסקנה להערכתנו היא שבמצבים שבהם השוק מגיב חזק לפני אירוע מסוים שלא בטוח יתממש, כדאי ליצור פוזיציה הפוכה וליהנות מאסימטריות בפוטנציאל הרווח ביחס לסיכון.
לראייה, בין יום חמישי לפני שבועיים ליום שישי האחרון, נרשמו עליות חדות במיוחד בחבילת ה"אין Brexit" שכללה חשיפה לשוק המניות הבריטי, לפאונד ושורט על איגרות חוב ממשלתיות שנחשבות חוף מבטחים. מדד המניות הבריטי עלה ב-6.5%, הפאונד התחזק מול השקל ב-4.4% (כך שמי שהשקיע במדד הבריטי נהנה פעמיים), התשואות לעשר שנים בארצות הברית עלו ב-0.17 (ירידה של כ-1.5% במחיר האג"ח) והתשואות לעשר שנים בגרמניה עלו בכ-0.10 (ירידה של כ-1%).
חלק מהמשקיעים ניצלו את העליות החדות בפוזיציה וסגרו את כולה או רובה לפני ההצבעה, בדיוק מאותה סיבה שנכנסו אליה – א-סמטריה ביחס בין הסיכוי לסיכון, אלא שהפעם לכיוון ההפוך. היה פה אירוע נדיר שבו משאל עם צמוד במיוחד תומחר בשווקים במניה דפרסיה כאילו התוצאות כבר וודאיות. בסיטואציה כזו, ההתנהגות הקיצונית של השווקים יצרה הזדמנויות השקעה. להערכתנו, והדוגמה שציינו ממחישה זאת בצורה הטובה ביותר, בתקופה כזו יש חשיבות מכרעת ליכולת לנצל הזדמנויות בכל העולם, מבלי להגביל את עצמנו רק לישראל.
משיציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופי כבר עובדה מוגמרת, השאלה המרכזית שמונחת כעת על השולחן היא האם הירידות החדות שראינו בסוף השבוע מייצרות שוב הזדמנות קנייה או שמא עדיין מדובר בסכין נופלת.
נציין שהנתון השולי שנכנס למערכת השיקולים של המשקיעים מייצר חוסר וודאות שילווה אותנו עוד תקופה ארוכה וזה לא טוב לשווקים. כרגע נראה שהפחד הוא ששולט, וכשהוא דומיננטי אין בעיה לדמיין תרחיש אימים של אפקט דומינו שישאיר את גרמניה לבד באיחוד האירופי. אולם, צריך לזכור שתרומתה של בריטניה לתוצר העולמי הוא 4% בלבד, ועל פי הערכות היא אמורה להיפגע בכ-1% עד 1.5% תוצר. מדינות האיחוד האירופי אמורות להיפגע בכ-0.5%, כך שסך הפגיעה הצפויה בתוצר העולמי מוערכת ב- 0.2% עד 0.3%. בהחלט לא דרמה נוסח ליהמן ברדרס. הצמיחה העולמית הצפויה לשנת 2017 עומדת על כ-2.5% די דומה לקצב של השנים האחרונות.
מעבר לכך, יציאה של מדינה מהאיחוד האירופי שהוא חלק ממטבע האירו, טומנת בחובה מחיר כלכלי כבד בהרבה מהמחיר שתשלם בריטניה. מצד אחד, מדינות עם כלכלות חלשות יחסית כמו פורטוגל, ספרד ואיטליה יאלצו לספוג עם יציאתן פיחות חד במטבע שיוריד את רמת החיים באופן חד ומידי. מצד שני, מדינות עם כלכלות חזקות יחסית יאלצו לסבול מהתחזקות במטבעות שלהן, מה שיוביל לפגיעה ביצוא ובצמיחה.
בינתיים, בישראל
בנק ישראל מצא את עצמו אתמול כבנק המרכזי הראשון בעולם שנאלץ להגיב ל-BREXIT וזאת במסגרת מסיבת העיתונאים הרבעונית שנקעה מראש. כצפוי, הריבית נשארה ללא שינוי, ומעבר לזה, חטיבת המחקר של הבנק עדכנה שזו צפויה להישאר ללא שינוי עמוק מאוד לתוך 2017. אפשר להבין את היציבות המדהימה של הנגידה קרנית פלוג, שכן המציאות פשוט מסנדלת אותה -  מצד אחד בועת נדל"ן ושוק עבודה חזק, ומהצד השני פגיעה בייצוא ובייצור. נקודת האור היא שאנחנו כמשקיעים מרווחים לפחות וודאות, וגם זה משהו.
תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה