קרנות פנסיה ברירת המחדל – הצד של המעסיק והצד של העובד

עם כניסתו לתוקף של השינוי בהסכמי ברירות המחדל מול קרנות הפנסיה, היועצת הפנסיונית אילה אבני מנתחת את המשמעות של קרנות ברירת המחדל עבור המעסיקים והחוסכים

 | 
קרנות פנסיה, צילום: pixabay
מאז ינואר 2008 חייבים המעסיקים להפקיד לכל העובדים, באשר הם, החל מתום 3 חודשי העסקה או 6 חודשי העסקה, כתלות בקיומה של תכנית פנסיה לעובד או בהיעדרה.
אם הייתה לעובד תכנית פנסיונית פעילה בעת תחילת עבודתו אצל המעסיק, מחוייב המעסיק להפקיד לעובד לפי האפשרות הראשונה, רטרואקטיבית מיום העבודה הראשון, ואם מדובר בהעסקת עובד לקראת סוף השנה, אזי עד ה-31 בדצמבר לאותה שנה, לפי המוקדם.
מצב זה משאיר פעמים רבות למעסיק ולעובד זמן קצר יחסית לבצע את ההצטרפות לקרן הפנסיה או ביטוח המנהלים, ואם לא הודיע העובד בזמן על הקרן בה הוא בוחר, חובת המעסיק היא לצרף אותו לקרן פנסיה באופן של ברירת מחדל.
לכן, מבחינת המעסיקים, נושא קרנות ברירת המחדל רלוונטי רק עבור עובדים שלא הודיעו למעסיק בזמן לאן לנתב את ההפקדה הפנסיונית עבורם.
החל מ-1 באפריל 2019 בטלים כל הסכמי ברירת המחדל של המעסיקים מול קרנות הפנסיה, אלא אם בוצע המכרז במתווה המסוים שהגדירה רשות שוק ההון מיום 3 ביולי 2016.
עד כה, כמעט שאין מעסיקים שביצעו מכרז במתווה הזה.
התוצאה: המעסיקים חייבים לבחור קרן פנסיה כברירת מחדל רק מקרנות הפנסיה שהאוצר מציע מתוך מכרז שבוצע באוצר. קרנות הפנסיה שנבחרו הן הקרנות שבבעלות בתי ההשקעות.
 

קרנות פנסיה ברירת המחדל – נתונים כלליים

להלן סקירה לגבי סך צבירת הנכסים בקרנות אלה, התשואה השנתית במסלול הכללי ודמי הניהול כפי שהתחייבו במכרז:

 
  • סך נכסים – קרן הפנסיה הקטנה ביותר מבין הקרנות הגדולות מנהלת כיום 22.7 מיליארד שקלים, והגדולה ביותר, מבטחים, מנהלת116.3  מיליארד שקלים. זאת, לעומת כמה מיליארדים בודדים בקרנות הקטנות.
  • תשואות – מלבד מגדל, עם תשואה שנתית נמוכה יחסית של 1.91%, והראל, עם 1.4%, כל שלוש הקרנות הגדולות האחרות – מבטחים, כלל, הפניקס – השיגו תשואה גבוהה יותר מכל קרנות הפנסיה ברירת המחדל: 2.29%, 2.19%, 2.39%, בהתאמה.
  • דמי ניהול – בקרנות הגדולות: נתון למיקוח שבין העמית לקרן הפנסיה. לאחר מיקוח ניתן להשיג דמי ניהול בקרנות הגדולות בפער קטן מאוד יחסית לקרנות הקטנות.
 

הסכם ברירת מחדל ומדוע בכלל יש בו צורך

מעסיק שלא יפקיד עבור עובד לפנסיה בזמן, מכל סיבה שהיא, נמצא בחשיפה ביטוחית מול העובד.
המשמעות היא שאירוע ביטוחי שארע לעובד לאחר המועד שבו חייב המעסיק בהפקדה, עלול להיות לא מכוסה על ידי חברת הביטוח או קרן הפנסיה, והחבות הביטוחית המלאה כלפי העובד מוטלת על המעסיק.
הפתרון הוא הפקדה לקרן פנסיה ברירת מחדל באופן מקוון, ללא מילוי טפסים, אלא רק דיווח לגבי פרטי העובד, שכר מבוטח, שיעורי הפקדות, וביצוע ההפקדה.
 

האם מכרז קרנות ברירת המחדל של האוצר מקדם את הציבור?

על מנת לנתח את הסוגיה הזו, צריך להשוות את קרנות ברירת המחדל של המדינה לחלופות, בכמה משתנים:
  1. תשואות
  2. דמי ניהול
  3. מתן מידע מקצועי ויכולות מיכון וניסיון טיפול בתביעות
  4. איזון אקטוארי
  5. גודל הקרן
  6. שירות תפעולי
 

תשואות ודמי ניהול = תשואה נטו

תשואות, כידוע, הן מדד שאנו תמיד יודעים אותו בדיעבד. דמי ניהול ידועים לפחות לכמה שנים קדימה.
אולם, אם התשואה של קרן מסוימת גבוהה לאורך זמן רק ב-0.5% יותר מקרן אחרת, אזי הקרן בעלת התשואה הנמוכה יותר צריכה להציע דמי ניהול מהצבירה, הנמוכים באותו שיעור, 0.5%, כדי להשתוות בסופו של דבר לקבלת אותו החיסכון בגיל הפרישה.
והרי 0.5% הוא שיעור דמי הניהול המירביים שקרנות פנסיה יכולות לגבות.
מיקוח פרטני על דמי הניהול בקרנות הפנסיה הגדולות יכול להביא לפער של כ-0.15% בין קרן פנסיה בדמי ניהול נמוכים לקרן פנסיה בדמי ניהול גבוהים.
כמו כן, קרנות פנסיה ברירת מחדל, כלומר ארבע קרנות הפנסיה בבעלות בתי ההשקעות, מחויבות לגבות לפי המכרז של המדינה רק 0.3% דמי ניהול מהצבירה, בעוד קרנות הפנסיה הגדולות, קרי חמש קרנות הפנסיה בבעלות חברות הביטוח, גובות אוטומטית 0.5% דמי ניהול מהצבירה.
גם על דמי ניהול אלה אפשר ומומלץ להתמקח, כיוון שקיימת כיום אפשרות לניוד מלא בין קרנות הפנסיה ממש רגע לפני קבלת הקצבה, מהלך שהתאפשר בהתאם לשינויים שקבע האוצר בשנה וחצי האחרונות.
נניח שעמית מסוים התמקח על דמי הניהול שהשיגה בשנה האחרונה הקרן בעלת התשואה הגבוהה ביותר, הפניקס, ומקבל ממנה דמי ניהול של 2% מהפקדות ועוד 0.2% מהצבירה.
לעומתה, קרן הפנסיה בעלת התשואה הנמוכה ביותר בשנה האחרונה, פסגות, תיתן לו לפי הסכמי ברירת המחדל 2.49% מהפקדות ועוד 0.05% מהצבירה. נניח גם שהעמית הוא בן 30 ושכרו 10,000 שקלים, ומפקיד בהתאם לצו ההרחבה.
אם שתי הקרנות ישיגו אותה תשואה, ודמי הניהול בקרן הפנסיה פסגות בעת קבלת הקצבה יהיו 0.3%, לעומת הפניקס שתגבה 0.5%, הקצבה שתתקבל מהפניקס תהיה 9,454 שקלים לעומת 10,078 שקלים שתתקבל מפסגות.
אם שתי הקרנות ישיגו אותה תשואה, אבל העמית יתמקח ויקבל מהפניקס את אותם דמי ניהול בעת הפרישה כמו בפסגות – הקצבה שתתקבל מהפניקס תהיה 9,674 שקלים, לעומת 10,078 שקלים שיקבל מפסגות, כלומר הפער יצטמצם.
אבל מה יקרה אם העמית גם התמקח על דמי הניהול בפרישה וגם הפניקס השיגה רק חצי אחוז תשואה גבוהה יותר בממוצע שנתי מאשר פסגות? העמית יקבל מהפניקס פנסיה של 10,880 שקלים לעומת 10,078 שקלים שיקבל מפסגות.
כלומר מפער של 11.4% לטובת פסגות, הגענו לפער של 8% לטובת הפניקס.
מסקנה: חשוב לבחור קרן פנסיה בעלת פוטנציאל תשואות גבוה יותר ולהתמקח על דמי הניהול גם בעת ההפקדות וגם בפרישה.
 

שירות, תפעול, והיערכות למידע מקצועי וטיפול בתביעות

קרנות הפנסיה הקטנות, שההצטרפות אליהן היא יותר דיגיטלית ביחס לקרנות הגדולות, ולא באמצעות משווק פנסיוני, הן בעלות ניסיון דל יותר במתן שירות מקצועי ע"י משווקים, דלות בתקציב כדי להחזיק מנהלים מקצועיים, והניסיון שלהן בטיפול בתביעות נמוך יותר.
כמו כן, היכולת של קרן פנסיה קטנה, בעיקר בשל דמי הניהול הנמוכים שהיא גובה, להקים מערכות תפעול וגביית כספים – נמוכה יחסית. המעסיק במקרה זה מעביר כספים לקרן פנסיה בעלת ניסיון נמוך, והסבירות לטעויות היא גבוהה יותר.
לכן, הכדאיות להצטרפות לקרנות אלה, שוב – נמוכה יותר.
 

איזון אקטוארי – משפיע ישירות על צבירת כספי המבוטחים בכל שנה

מה משפיע על האיזון האקטוארי בקרן?
  1. קבלת מבוטחים לאחר בדיקה רפואית, לרוב באמצעות מילוי הצהרת בריאות ככל שהקרן "מנפה" מבוטחים שאינם בריאים, הסיכוי לתביעות יהיה נמוך יותר, ויישאר כסף רב יותר בקופה. בקרנות הקטנות, ההצטרפות היא מקוונת בעיקר, ללא הליך חיתום, כלומר ללא הצהרת בריאות, כל עוד מדובר בהצטרפות באמצעות מעסיק.
  2. היחס בין עמיתים פעילים לעמיתים מוקפאים עמיתים בעלי צבירה בלבד בקרן הפנסיה, ללא הפקדות שוטפות, אינם בעלי זכויות ביטוחיות, ולכן גם לא יתבעו את הקרן, אולם התרומה לקרן היא הכספים שצבורים בקרן.
  3. גודל הקרן וכפועל יוצא קיום מבטח משנה או לא. בקרנות קטנות קיים מבטח משנה והוא אינו קיים בקרנות הגדולות. מבטח המשנה גם מרוויח מהיעדר תביעות בעצמו, ולכן מבוטחי הקרן לא ירוויחו מהיעדר תביעות, אבל יישאו בעלות גבוהה יותר לביטוח במקרים של עודף תביעות. יתרה מזאת, באם תגרם "קטסטרופה" של תביעה גדולה מול קרן הפנסיה לנכות ושאירים כגון אסון של קבוצת מבוטחים, לא בטוח כלל שמבטח המשנה ימשיך בתפקידו בהמשך, והקרן תיקלע לבעיה.
  4. ותק ממוצע של חוסכים עדיף לקרן שותק זה יהיה גבוה כמה שיותר.
  5. גיל ממוצע של חוסכים כדאי שיהיה כמה שיותר נמוך, שהרי בגילים צעירים הסבירות לתביעות הנה נמוכה יותר.
לכן, הכדאיות להצטרפות לקרנות הפנסיה הקטנות נמוכה יחסית, בעיקר למבוטחים במצב בריאותי תקין.
מבוטח שמצב בריאותו אינו תקין לא יתקבל לקרן פנסיה שבה יש הליך חיתום, ולכן יצטרף לקרן שאינה מעבירה אותו הליך חיתום.
כמו כן, לקרנות הפנסיה הקטנות קיים מבטח משנה, דבר הפוגע בעמיתים עצמם, שאינם צריכים מבטח משנה בקרן גדולה.
 

לסיכום, למי כדאי להצטרף לקרן פנסיה ברירת מחדל של המדינה?

עובד שאין לו הסכם עם קרן פנסיה בתנאים טובים יותר, ועובד שמצב בריאותו לא יאפשר לו להצטרף לקרן פנסיה גדולה.
ולמי לא כדאי? לכל השאר.
 

איזה מעסיק יעדיף שעובדיו יצטרפו לקרן פנסיה ברירת מחדל של המדינה?

מעסיקים שמכירים את הבעייתיות כפי שסופר לעיל, לא יעדיפו לצרף עובדים לקרן פנסיה קטנה.
אולם, כפי שהוסבר בתחילת הדברים, הם יאלצו לבצע הצטרפות זו, כיוון שהוראות האוצר לא מאפשרות להם אחרת, לפחות לגבי עובדים שלא הוחלט לגביהם על זהות היצרן בתוך 3 חודשים.
חבל שמעסיקים, רובם לפחות, שעד היום ביצעו מאמצים רבים להסדר פנסיוני מיטבי לעובדים, מצויים כיום בעייפות החומר של עודף רגולציה שגוררת אי הבנה מוחלט,
וגרוע מזה, הם כבר לא רוצים להתערב עבור הסדר פנסיוני טוב יותר לעובדים.
 

נכתב בשיתוף עם אילה אבני, יועצת פנסיונית אובייקטיבית ברישיון משרד האוצר, ומנכ"לית סיטרין ייעוץ פנסיוני.


תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה