ענף הבנייה משווע להנדסאי בניין

shenkar.jpg, צילום: יח"צ
הביקוש להנדסאי בניין נמצא בשיא, המשכורות מטפסות באופן מתמיד והסטודנטים נחטפים לשוק העבודה. אז למה עדיין כולם רוצים להיות מהנדסים?
ענף הבנייה מהווה גורם מרכזי בכלכלת ישראל והביקוש לכוח אדם מיומן ומקצועי נמצא כיום בשיאו. באופן ספציפי ישנו ביקוש יוצא דופן להנדסאי בניין, העובדים באתרים כמפקחים וכמנהלי עבודה. בשל המחסור בהנדסאי בניין ומנהלי עבודה באתרים, המשכורות המוצעות לאנשי המקצוע בתחום נמצאות בעלייה מתמדת. כך לדוגמה הנדסאי בניין שעובד כמנהל פרויקטים או מפקח עם תום לימודיו, משתכר בממוצע 12,000 שקלים בחודש ובנוסף מקבל רכב וטלפון. לאחר מספר שנות ניסיון בתחום, קבלנים רבים מציעים להנדסאי הבניין שכר חודשי שיכול להגיע אף ל-25,000 שקלים.
למרות כל זה, לפי דו"ח רשמי של הלמ"ס שפורסם ב-2017, ישנו מחסור של כ-8100 הנדסאים בשוק התעסוקה. רבים מהם, בתחום הבנייה. כך למשל לפי ההערכות ישנו מחסור של כ-5,000-3,500 מנהלי עבודה בענף הבנייה בישראל. המחסור החמור בהנדסאי בניין מוביל בסופו של דבר לעיכוב של פרויקטים ולאי עמידה בלוחות הזמנים שאליהם מתחייבים הקבלנים. כפועל יוצא מכל זה, במקרים רבים הסטודנטים נחטפים לעבודה אף לפני סיום הלימודים.

מהו תפקידו של הנדסאי הבניין?
הנדסאי הבניין מתמחים בתחומים שונים לפי העדפותיהם האישיות, ואופי עבודתם משתנה בהתאם לתחום  התמחותם.
חלקם מעדיפים לעסוק בתכנון, הכנת מכרזים וכתבי כמויות, ובניהול עליון. עבודתם של אלה, מטבעה, באה לידי ביטוי בשימוש בתוכנות מחשב מתקדמות ובהכנת החומרים לעבודה בשטח. הנדסאי בניין אחרים   מעדיפים להיות  אנשי ביצוע, העוסקים הנדסת ביצוע, פיקוח צמוד על העבודה באתרי בניה, ניהול עובדים וכמויות, ועוד.
הנדסאי בניין רבים מגיעים תוך זמן קצר יחסית לתפקידי ניהול בכירים המשלבים בין עבודת שטח לעבודה משרדית. לא מעט מהנדסאי הבניין  פותחים חברות עצמאיות לתכנון, ניהול או ביצוע, ואחרים מתפתחים לתחום של הקמת חברות קבלניות או יזמיות. דוגמה מצוינת לכך אפשר למצוא בחברת "לוידר קבלנים ויזמות", שבראשה עומד הנדסאי הבניין תומר לוי, בוגר המכללה הטכנולוגית "שנקר הנדסאים": "היתרון הגדול ב"שנקר הנדסאים" הוא ההתעסקות בעיקר. מקבלים הרבה מאוד במעט זמן, וזה מכסה מושלם לעבודה ניהולית בשטח", אומר לוי.
ביקוש שצפוי רק לגדול
לפי מודל תזרים הדירות העתידי למשק, שהכינה השנה התאחדות בוני הארץ, עד שנת 2050 יחיו בישראל כ-16 מיליון תושבים. כדי להימנע ממשבר דיור ברמות שטרם הכרנו, פנה סגן נשיא ההתאחדות, המהנדס חיים פייגלין לקברניטי המדינה לפעול להקמת שלוש ערים חדשות שיכללו שלושה מיליון דירות חדשות. כל אחת מהן, בהיקף של אזור גוש דן. ערים אלו יצליחו לאכלס שישה עד תשעה מיליון תושבים. אם ייצא החזון לפועל, הביקוש להנדסאי בניין יהיה גבוה במיוחד, מה שצפוי להוביל לעלייה משמעותית אף יותר בשכר.
מה ההבדל בין הנדסאי למהנדס?
מועמדים ללימודים גבוהים מתלבטים לא אחת בין מסלול לימודי ההנדסה למסלול לימודי ההנדסאים. לפי המצב בשטח, נראה שלהנדסאים ישנם מספר יתרונות על חבריהם המהנדסים. ראשית מדובר במסלול לימודים קצר יותר באופן משמעותי: מהנדסי הבניין מבלים ארבע שנים על ספסל הלימודים בעוד שחבריהם ההנדסאים, יוצאים לשוק העבודה תוך שנתיים-שנתיים וחצי בלבד. מדובר ביתרון משמעותי שכן במקרים רבים מהנדסי והנדסאי בניין ממלאים תפקידים דומים ורבים מהקבלנים יעדיפו להעניק את המשרה להנדסאי עם ניסיון של שנתיים מאשר למהנדס שזה עתה נפלט לשוק העבודה.
בין שני המקצועות ישנם גם הבדלים בתחומי האחריות והסמכויות. כך למשל הנדסאי בניין יכול לחתום על תכנית הנדסאית של מבנים בהיקף של עד ארבע קומות בלבד ולעומת זאת המהנדס לא מוגבל במספר הקומות. באופן כללי ניתן לקבוע כי ההנדסאים אחראים להוציא לפועל את התכניות בזמן שהמהנדסים אחראים יותר על הצד התכנוני. לפיכך בסופו של יום כשבאים לבחור תחום לימודי, חשוב גם להתייחס לאופי של הסטודנט לעתיד ולהבין למשל האם הוא מעוניין לחיות את השטח או דווקא מעדיף את הנוחות של המשרד.  
השורה התחתונה
העובדות בשטח מראות לנו שבאופן גורף הנדסאי הבניין מצליחים להתקדם הן בתפקידים והן ברמות השכר, גם מבלי לרכוש השכלה אקדמית נוספת. בהתאם לצורך, להנדסאי תמיד עומדת האפשרות לשוב לספסל הלימודים ולהפוך למהנדס בניין, במסלול קצר יחסית. 

תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה