מדוע, למרות החלטת בית המשפט האמריקאי, מומלץ לארגונים מוסדיים ישראליים להצטרף לתביעות ייצוגיות בארה"ב?

levin, צילום: יח"צ
למרות המכשול שקיים, ישנה חשיבות רבה שמשקיעים ישראליים גדולים יצטרפו לתביעות ייצוגיות בארה"ב. עו"ד ג'רמי ליברמן, שותף מנהל במשרד עורכי דין פומרנץ בניו-יורק, יעשה לכם סדר בדברים.
בתחילת אפריל 2017 הוגשה תביעה ייצוגית נגד חברת מיילן על הפקעת מחירים. החברה שמייצרת ומשווקת זריקות אדרנלין לטיפול חירום, אפיפן, הואשמה בכך שהעלתה את מחירי המוצר, כדי להעביר חלק מהסכום לחברות לשיפוי ביטוחי, כדי שהן יקדמו את המכירות של אפיפן על חשבון המתחרים שלו. התביעה הוגשה בארה"ב, בין המגישים היו חברות ישראליות כמו מנורה מבטחים, מיטב ד"ש והפניקס. זו לא פעם ראשונה שחברות וארגונים מוסדיים בישראל מגישים תביעות ייצוגיות בארה"ב, למרות המגבלה שקיימת בחוק.
בשנת 2010 קבע בית המשפט העליון בארה"ב בתיק של מוריסון נגד הבנק הלאומי האוסטרלי Morrison v. National Australia Bank Ltd, כי לדיני ניירות הערך יש תוקף טריטוריאלי בלבד ולכן הם חלים רק על המניות שנרכשו בארה"ב. כלומר שמשקיעים שרכשו מניות של חברות דואליות בישראל, לא יכולים להצטרף  לתביעה ייצוגית בארה"ב. בהמשך, בתביעה ייצוגית נגד וריפון, קבעה השופטת גרסטל, שמשקיעים במניות ישראליות בחברה דואלית לא יכולים להמשיך עם התביעה הישראלית, במקביל לניהול תביעה זהה בארה"ב. משמעות הדבר: בעלי מניות שרכשו את המניות בבורסת ניירות ערך בתל אביב, לא יכולים להשתתף בתביעות ייצוגיות בארה"ב, אבל גם אין באפשרותם להגיש תביעה ייצוגית בישראל, בעקבות קביעתה של השופטת גרסטל. תוצאה דומה הושגה בתביעה נגד פריגו.
בארה"ב מוגשות כל שנה כ-200 תביעות ייצוגיות. בדרך כלל, התביעה בישראל מיוצגת על ידי משקיע קטן, שלא שולט בכל רזי ניהול ההליך, אין לו מומחיות לכך ובסופו של דבר, במקרה של זכייה, הוא יקבל חלק מאד קטן מהפיצוי. זאת הסיבה מדוע קריטי שמשקיע בעל אינטרס משמעותי יפעל בתביעות כאלה, בנוסף למשקיעים הקטנים, במיוחד כשהחוק בארה"ב קובע שמי שמייצג את הקבוצה צריך להיות בעל אינטרס כלכלי הגדול ביותר. כך, כל זה מוביל אותנו שמומלץ לארגונים מוסדיים להצטרף לתביעות ייצוגיות. הטרנד הזה כבר הפך לפופולרי בארה"ב ובישראל עדיין מדובר בחלק מאד זניח של אקטיביזם בתחום זה מטעם גופים מוסדיים. 
האם ישנו פתרון לחברות ישראליות וגופים מוסדיים שיאפשר להן להצטרף לתביעות ייצוגיות בארה"ב? כן ולא. האם זה אומר שעל החברות האלה לחדול מהניסיונות? חד משמעית לא. אחת הדוגמאות הבולטות שמוכיחות זאת היא תביעה ייצוגית נגד British Petroleum. התובעים הפרטיים הצליחו לכלול גם את התביעות של משקיעים בבורסה של לונדון בתיק שהתנהל בטקסס. אם הם לא היו מגישים בקשה להכליל גם את המניות הבריטיות, הם לא היו זוכים בפיצוי על התביעה.
משרד פומרנץ, בשיתוף עם משרד עורכי הדין גיא, בכר ואיתן לביא, מתמחה בהגשת תובענות ייצוגיות בארה"ב, לרבות נקיטה בהליכים תקדימים המאפשרים לחברות ישראליות  ולגופים מוסדיים להצטרף לתובענות יצוגיות המוגשות בארה"ב, לדוגמא, משרד פומרנץ פועל לשכנע את בית המשפט האמריקאי בכך שיש ליישם את הדין האמריקאי בכל הנוגע לעסקאות בחברות דואליות, גם אם המניות שלהן נרכשו בבורסה בישראל, וזאת על מנת למנוע את המצב הקיים שבמסגרתו עלול להינתן פיצוי רק למי שרכש את המניות בארצות הברית.
מעבר לכך, כמובן שישנה תועלת ברורה בהצטרפות גופים מוסדיים מישראל לתביעות בארה"ב, כדי להגן על האינטרסים של המשקיעים שלהם בארץ וגם לקבל פיצוי על ההפסדים שנוצרו. בין הלקוחות הבולטים של משרד פומרנץ נכון להיום נמצאים הבנק של אוהיו, הבנק של אוקלהומה והבנק של מחוז לוס אנג'לס.
ב-19 ליולי 2017 יתקיים במלון הילטון בתל אביב כנס בנושא ממשל תאגידי,  בדגש על תובענות ייצוגיות,  בו נציג את החשיבות של השתתפותם של גופים מוסדיים בהגנה על המשקיעים. כמו כן, יידון הכנס בחשיבות של ממשל תאגידי ראוי כחלק ממכלול שיקוליהם של המשקיעים הזרים בבואם לבחון השקעות בישראל.
לפרטים והרשמה ניתן להשאיר פרטים כאן
 
תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה